וירוס הרפס מספר 8 (HHV8):


הקדמה :

וירוס ההרפס מספר 8 מוכר בעיקר עקב ההקשר המפורסם לתחלואה ב-HIV והופעת הסרקומה ע"ש קאפושי. למרות זאת מאז התגלה נמצאו מספר מחלות נוספות הנגרמות ע"י וירוס זה. לאחרונה התפרסמו גם מספר מאמרים על משמעות ההדבקה הראשונית בוירוס זה הן באוכלוסיית הילדים הבריאים והן באוכלוסיה של חולים הסובלים מדיכוי חיסוני. במאמר זה נסקור את הידוע על הוירוס ונעמוד על התחלואה לה הוא גורם בהדגשה על תחלואה ראשונית.

גילוי :

וירוס ההרפס מספר 8 התגלה לראשונה בשנת 1994 ע"י קבוצת המחקר של צ'אנג [1].רצפים גנטים של הוירוס זוהו לראשונה ברקמה מחולה HIV ובהמשך הוכח הקשר בינו לבין סרקומה ע"ש קאפושי (KS).בהמשך הוכח ש-HHV8 אחראי על כל סוגי ה-KS הן אילו בחולי איידס והן אילו באנשים ללא בעיה חיסונית כלשהיא.

מאפייני הוירוס :

הוירוס נמנה על וירוסי ההרפס מסוג גמא-2 השייך למשפחת ה-Rhadinoviruses. מבין שאר חברי משפחת וירוסי ההרפס הוא בעל דמיון גדול יחסית לוירוס ה-EBV [2]. כמו ה-EBV הוא בעל "אהבה" לתאי B ולרוב נשאר לטנטי ולא מזיק תחת פיקוחה של מערכת חיסון יעילה. הגנום הוא בגודל 165 KB ומכיל גנים השמורים אבולוציונית בכל בני משפחת וירוסי ההרפס וכן גנים יחודיים לוירוס זה.כמו לשאר וירוסי ההרפס גם לוירוס זה שני מעגלי חיים, מעגל ליטי ומעגל לטנטי. הפעלת מעגל-החיים הליטי לאחר השלב הלטנטי תלויה בשפעול גן בשם Rta.

שכיחות באוכלוסיה :

שיעור שכיחות הוירוס באיזורים גיאוגרפיים שונים ובאוכלוסיות שונות אינה אחידה. אך בטרם נגע בנקודה זו יש לדון בדרכים לזהות הדבקה בוירוס. השיטות היעילות היחידות לבירור שיעור הדבקה באוכלוסיה הן סרולוגיות . מספר שיטות סרולוגיות פורסמו בספרות הרפואית אך חלקן סבל מבעיות של רגישות ואמינות ולכן לא ברור האם אחוזי ההדבקה שנמצאו בשיטות אילו אכן משקפים את המציאות.
שתי שיטות סרולוגיות (שלא כאן המקום לפרטן אך הן נסקרות בהרחבה במקום אחר [3]) נמצאו כיעילות יותר ומקובלות היום כיעילות ובעלות רגישות וסגוליות טובים ושימוש בהן הביא להגדרת אחוזי הדבקה גבוהים יותר מבעבר.בשיטות אילו נבדקת המצאות אנטיגנים בדם בעזרת שני סוגי נוגדנים האחד כנגד אנטיגנים המצביעים על הדבקה לטנטית והשני כנגד אנטיגנים המצביעים על קיום הדבקה ליטית. בנוסף ניתן לזהות דנא וירלי בעזרת PCR אך רק בזמן רפליקציה אקטיבית של הוירוס ולכן שיטה זו אינה יעילה לסקר באוכלוסיות.

מחקרים רבים על שכיחות HHV8 באוכלוסיות שאינן נגועות בוירוס ה-HIV וששיעור הנגועים בהם קטן,פורסם מאז נתגלה הירוס. ממחקרים אילו עולה התמונה הבאה:
בארה"ב שיעור החולים בוירוס הינו נמוך ונע בין 0-25% בסקרים הסרולוגים השונים שפורסמו [4,5,27]. גם בארצות אירופה הצפונית נמצא שיעור הדבקה נמוך מאוד שנע בין 3-5 אחוז , מזרח איטליה יוצא דופן ביחס לשאר אירופה עם שיעור הדבקה של 25% [6]. לעומת זאת באפריקה (כולל במצרים) הוירוס נמצא בשכיחות גבוהה ובחלק מהארצות כמו אוגנדה כמחצית מהאוכלוסיה נושאת עדות סרולוגית להדבקה. שיעורים אילו יכולים להגיע לרמות גבוהות יותר ואפילו ל-100 אחוז באיזורים אנדמים מסויימים באפריקה.שכיחות גבוה של הדבקה נמצאה גם בדרום אמריקה בקרב שבטים בברזיל.בישראל נבדק שיעור ההדבקה של ילידי הארץ אל מול ילידי אתיופיה [7]. נבדקו 98 סטודנטים בני 18-30 אל מול ילדים עולים ילידי אתיופיה בני 1-12 שנה שבהם היה ה-HIV שלילי. 3% מילידי הארץ היו חיובים ל-HHV8 לעומת 26% הילדים האתיופיים.באוכלוסיה האתיופית נמצאו 2% עם אנטיגנים ליטים בעוד שבאוכלוסיה הישראלית לא נמצאו אנטיגנים ליטים כלל. דנא וירלי נמצא בשניים מתוך 4 הילדים האתיופיים שעבורם היו הנגדנים הליטים חיוביים.
למרות שיעורי הדבקה נמוכים ברוב ארצות העולם,באוכלוסיות ספציפיות ניתן לזהות שעורי ההדבקה גבוהים גם אם השיעור באוכלוסיה הכללית נמוך. בגברים המקיימים יחסי-מין עם גברים בארה"ב אחוזי ההדבקה הם 10-20 אחוז במידה ואינם נשאי HIV. בנשאי HIV עולים שעורי ההדבקה ל-50 אחוז.

דרכי הדבקה :

למרות 10 השנים שחלפו מאז גילוי הוירוס יש עדיין חוסר בהירות לגבי דרכי העברתו. מעצם דרך גילויו היה החשד הראשוני שמדובר בוירוס שדרך ההעברה העיקרית שלו הינה יחסי מין [8]. למרות זאת העדויות הסרולוגיות לגבי שכיחות גבוהה של הדבקה בגיל הילדות פוסלות אפשרות זו כדרך ההעברה היחידה וכיוון שגם העברה כזיהום מולד ככל הנראה אינה שכיחה כפי שיצוין בהמשך [9] נותר הזיהום הטיפתי כאפשרות הסבירה ביותר [10] . דרכי העברה אפשריות נוספות הן דרך מנות דם ומוצרי דם וכן דרך השתלת איברים [11,12].אחוז מנות הדם בעלות הנוגדנים נגד HHV8 בארה"ב הינו אפסי ולבטח אינו מהווה דרך הדבקה משמעותית אם בכלל. למושתלים יש סיכויי הדבקה ויש צורך בבדיקות בטרם תהליך ההשתלה. אבל כאן עולות מספר סוגיות,אם אכן הדבקה טיפתית היא החשודה העיקרית, מדוע גם במדינות בהן שיעור ההדבקה נמוך מאוד באוכלוסיית הגברים המקיימים יחסי-מין עם גברים ניתן למצוא שיעור הדבקה גבוהה מאוד ?

המון מחקרים בוצעו בנושאים אלו ואין ספק שתשובות מוחלטות בנושא עדיין לא ניתנו . למשל בבדיקה לגילוי הוירוס בנוזל זרע אכן ניתן לזהות דנא וירלי אבל בבדיקות מהאיזור האנו-גניטלי ומהלע בגברים המקיימים-יחסים עם גברים,נמצא ששכיחות המצאות דנא וירלי בלע גבוהה יותר מאשר באיזור האנו-גנילי. אם זה כך האם ההדבקה נעשית ע"י קיום יחסים אוראלים ? ואם כן, מדוע דווקא אוכלוסיה זו היא בעלת שיעור הדבקה גבוהה כ"כ.
באיזורים בהם הוירוס שכיח ניתן לזהות עליה בשיעור הילדים בעלי הסרולוגיה החיובית במשך הילדות. עדות זו שנבדקה במספר מחקרים לא תלויים מצביעה על הדבקה משפחתית בין האם לילד ובין אחאים לבין עצמם. המקור היחידי המתאים להדבקה הינו הרוק ואכן ניתן למצוא דנא וירלי בדגימות רוק מהורים ואחים במשפחות בהם שיעור הדבקת הילדים היה גבוה.למרות זאת לא היה יחס ישר בין טיטר הנוגדנים אצל ההורים והסיכוי להדבקה של הילדים. עובדה זו מעלה שוב את השאלה מדוע אחוזי ההדבקה נשארים נמוכים כ"כ ברוב הארצות המערביות [13,14,15].
סה"כ ניתן לסכם שקיימות כביכול 2 אוכלוסיות בהן דרכי ההעברה שונות : אוכלוסיית הילדים הנדבקת בגיל הצעיר. אוכלוסיה זו קיימת בעיקר במדינות בהן שכיחות ההדבקה גבוהה. אוכלוסיה אחרת היא אוכלוסיית הגברים המקימים יחסי-מין עם גברים ,באוכלוסיה זו דרך ההדבקה היא קרוב לוודאי ע"י יחסי מין אך לא ברור האם מדובר בהדבקה אוראלית (ככל הנראה לא), הדבקה אנאלית או שילוב של השתיים .
יתכן ולכמות הוירוסים ודרך הצגתם יש משמעות לגבי יכולת הדבקה אך שאלה זו עדיין לא זכתה למחקר מעמיק דיו.

HHV8 והעברה דרך חלב אם :

כאמור באיזורים בהם שיעורי ההדבקה של HHV8 נמוכים דרך ההעברה העיקרית הינה יחסי-מין. לעומת זאת באיזורים בהם הוירוס נפוץ כמו בחלק ממדינות אפריקה, מזרח איטליה ודרום אמריקה הדבקה ע"י זיהום טיפתי מהווה אפשרות סבירה יותר. מחקרים הדגימו דנא וירלי של הוירוס בדגימות רוק ומשטחי לע של חולי HIV שנשאו את הוירוס. בילדים מזמביה הוכחה הדבקות בוירוס כבר בגיל שנה (הוכחה סרולוגית ו-PCR) וכמובן שבגיל זה דרך העברה פראנטרלית אינה סבירה ולכן מדובר או בזיהום טיפתי נרכש או בזיהום מולד.
במחקרים שבוצעו על ילדים בזמביה נמצא שהסיכוי לזיהום מהאם לעובד במהלך ההריון הינו נמוך מאוד.במחקרים שפורסמו בעבר על אמהות מניקות שהיו סרו-חיוביות לגבי CMV נמצא שהתינוקות חלו ב-CMV בשיעורים של 30-70 אחוז לערך, ולכן חיפשו החוקרים חלקיקי וירוס בחלב האמהות המניקות שהיו סרו-חיוביות ל-HHV8 . החוקרים לא הצליחו לזהות דנא וירלי בחלב האם (או שבאמת אין או ששיטות הזיהוי לא היו יעילות מספיק עקב ריכוז נמוך מאוד של וירוס חופשי בחלב).
בכל מקרה לאור העובדה שוירוסים בני-אותה משפחה מסוג EBV ו-CMV ניתנים לזיהוי בקלות בחלב אם,נראה שמנגנון הפעולה של HHV8 שונה וגם אם קיימת הדבקה דרך חלב אם היא כלל הנראה מינורית גם באיזורים בהם הוירוס שכיח [18,17,16].

למה גורם הוירוס:

כיום ידועות מספר מחלות הנגרמות עקב הדבקה ב-HHV8. המחלות הקשורות לוירוס הן קפושי סרקומה,מחלה ע"ש קסטלמן (castelman's disease) , לימפומה המכונה Primary effusion lymphoma, ויתר לחץ דם ריאתי ראשוני (PPH). כמו בחלק ממשפחת וירוסי ההרפס ובעיקר EBV ניתן לראות שגם HHV8 הוא בעל יכולת לגרום מחלות לימפו-פרוליפרטיביות. נסקור בקצרה מחלות אילו
סרקומה ע"ש קאפושי :הוגדרה לראשונה ע"י מוריץ קאפושי בשנת 1872 במשך 100 שנה מאז גלויה הייתה המחלה ידועה כמחלה נדירה של אנשים ממוצא מזרח אירופאי או מהמזרח-התיכון. כיום ידוע שמחלה זו נמצאת בשכיחות גבוהה יותר באיזורים בהם הוירוס אנדמי. בחולי איידס למשל מופיע גידול זה בשליש מהמקרים תוך 10 שנים מרגע ההדבקות ב-HIV (במי שכבר היה בעל נוגדנים ל-HHV8 טרם ההדבקה ב-HIV).במקרים אילו קיים קשר ישיר בין טיטר הנוגדנים והסיכוי להופעת הגידול וכן למציאת דנא וירלי (וירמיה) בדם החולה. דנא וירלי נמצא בריכוז גבוה יותר ברקמת הסרקומה ביחס לרקמות גוף אחרות.
גם במודבקים ללא בעיה במערכת החיסון הסרקומה ע"ש קפושי היא כאמור על רקע הדבקות בוירוס אך הסיכויי לפתח את המחלה והאגרסיביות שלה שונים.
ל-HHV8 יש גן בשם vGPCR (viral G-protein coupled receptor) גן זה מקודד כגורם משפעל חזק ליצירת כלי-דם (הוא למעשה מתג המפעיל את הגן VEGF) וזה כנראה אחד המנגנונים העיקריים ליצירת הסרקומה ע"ש קאפושי [19].עבור מושתלים יכולה הסרקומה להיות אחד הגידולים המשניים השכיחים ביותר עקב הדיכוי החיסוני הכרוני ומסיבה זו במרכזים רבים בעולם נבדקים כיום מצבם של החולה והתורם טרם ההשתלה.

Primary effusion lymphoma – מדובר בלימפומה מסוג non-hodgokins בעלת אגרסיביות רבה שהוגדרה כמחלה נפרדת רק לאחר זיהוי הוירוס.התאים הינם ממוצא של תאי B. בכל החולים ניתן למצוא עדות לזיהום ב-HHV8 ובחלקם הגדול גם לשילוב עם זיהום ב-EBV. לרוב אין למצוא מסה גידולית אלא מדובר בנוזל פלוירלי,פריטונאלי או פריקרדיאלי שבו ניתן לזהות את התאים הממאירים [20]

Castleman's disease – מחלה לימפו-פרוליפרטיבית בעלת מספר סוגים. הסוג המכונה "מולטי-צנטרי" נגרם מתאי B רב-שבטיים ונמצא כקשור לזיהום ב-HHV8 [21]

Primary pulmonary hypertension (PPH) – מדובר במחלה נדירה המתרחשת בשניים מכל מליון אנשים באוכלוסייה. לרוב מדובר בנשים צעירות בעשורים השלישי והרביעי לחייהן. בחלק קטן מהמקרים המצב נגרם עקב חשיפה לתרופות מסוימות אך רוב המקרים הוגדרו בעבר אידיופתים. כיוון שההיסטופתולוגיה של כלי-הדם הראתיים המוצרים העומדים בבסיס המחלה דומה מאוד לסרקומה ע"ש קאפושי בדקו החוקרים האם ניתן למצוא דנא של וירוס זה בדגימות רקמה מריאות החולים. בחלק גדול מהחולים אכן הוכח קשר כזה [22].

תחלואה ראשונית ב-HHV8 :

מפאת השנים הספורות שחלפו מאז התגלה הוירוס ועקב שכיחותו הנמוכה ברוב המדינות המערביות מעט מאוד ידוע על התצוגה הקלינית של הדבקה ראשונית בוירוס הרפס 8 בכלל ובילדים בפרט. בחלק זה נסקור את כל המחקרים שפורסמו עד היום בספרות הרפואית אודות הדבקה ראשונית בוירוס ההרפס. חלק מהמקרים המתוארים הם במבוגרים אבל סך-כל המאמרים מספקים תמונה (גם אם חלקית) של הדבקה ראשונית בוירוס. נקודה נוספת בה יש להתחשב היא אוכלוסיית האנשים בעלי ליקוי במערכת החיסון – באוכלוסיה זו ,שגם עבורה המידע הקיים דל, הדבקה בוירוס יכולה להביא למחלה קשה ואגרסיבית הרבה מעבר למה שמתואר עבור חולים בעלי מערכת חיסון מתפקדת ותקינה.

המחקר המעניין ביותר בנושא הדבקה ראשונית באוכלוסיית ילדים בריאים מגיע ממצרים. במדינה זו באופן כללי ובחלק מאיזורי המדינה בצורה מיוחדת, שכיחות ההדבקות בוירוס גבוהה מאוד.
המחברים בדקו סרולוגיה ו-PCR לוירוס הרפס 8 בקבוצה של 86 ילדים שהגיעו למיון בתלונה של חום ממושך. מתוך ילדים אילו 6 ילדים הוגדרו ע"י המחברים כבעלי הדבקה חריפה ב- HHV8. בילדים אילו חום היה הסימן הראשון למחלה,משכו נע מ-2-14 יום וגובהו היה מעל 39 מעלות. בנוסף לחום הציגו 5 מתוך 6 הילדים פריחה מקולו-פפולרית שהתפשטה מהראש לגוף ולידיים .הפריחה חלפה לאחר 3-8 ימים מרגע הופעתה. בילדים אילו היו גם סימני URI אך לא היו פצעים בחלל הפה ולא נמצאה לימפאדנופתיה.
אחד מהילדים (זה שלא פיתח פריחה) סבל מתופעות נוירולוגיות שכללו בלבול פרכוסים והקאות – כל אילו חלפו לאחר מספר ימים ולא הותירו תופעות נוירולוגיות ארוכות טווח.
בכל ששת הילדים הללו לא נמצאו נוגדנים נגד HHV8 בדם בזמן ההגעה למיון אך נמצא הוירוס ע"י PCR שנלקח מהרוק. בהמשך נבדקו רמות הנוגדנים שוב ונמצא שילדים אילו עברו סרו-קונברציה והראו נוגדנים כנגד הוירוס [23].
יש לציין שלפי מאמר זה 7% מהילדים שהגיעו למיון סבלו מהדבקה בוירוס - אחוז גבוה מאוד הנובע ככל הנראה משכיחות ההדבקה הגבוהה בוירוס במצרים.
מחקר נוסף שמגיע מסין מתאר 3 מקרים של הדבקה ראשונית בילדים בגיל שנה וחודשים 7.5 שנים ו-12.5 שנים. בכל שלושת ילדים אילו.אחד מהילדים סבל מלימפובלאסטיק לויקומיה מסוג T וטופל בכמותרפיה כשהופיעה פריחה על ארבעת גפיו. הפריחה היתה פפולו-וסיקולרית ובבדיקת דם נמצאה לימפוציטוזיס אטיפית. בבדיקת PCR היו התוצאות עבור EBV ו-CMV שליליות לעומת זאת PCR מהדם ל-HHV8 היה חיובי וכן היתה חיובית גם הסרולוגיה כנגד הוירוס.ילד נוסף בן 12.5 ובריא לחלוטין בעברו פנה לבדיקות עקב מחלת חום גבוה שנמשכה 8 ימים ולוותה בפריחה מורביליפורמית שכללה מקולות ופפולות על הפנים והגפיים וכן אריתרודרמיה כללית.בבדיקות דם נמצאה לימפוציטוזיס אטיפית וכן עליה באנזימי הכבד. ב-PCR מדם היקפי נמצא HHV8 וכן בבדיקות סרולוגיות מאוחרות יותר זוהתה סרו-קונברציה ל-HHV8. לאחר מספר ימים החום ירד והוא החלים לחלוטין ממחלתו ללא כל סיבוכים.
הילד האחרון במאמר זה סבל מאקמפומליק – קמפומליק דיספלזיה והיפוך מין (קריוטיפ של 46XY עם פנוטיפ נשי). בגיל 14 חודש הוא התייצג עם חום גבוה ונויטרופניה . לאחר 14 יום הופיעה לימפוציטוזיס אטיפי משמעותי.בבדיקות דם בהגעתו נמצא PCR חיובי ל-HHV8 ובמהלך המעקב הוכחה סרו-קונברציה ל-HHV8. הנויטרופניה חלפה לאחר 6 חודשים והגיבה ל-G-CSF.[24]
עד כאן המאמרים שדנו בילדים ומכאן מאמרים אודות סימנים להדבקה חריפה במבוגרים : במחקר שנערך בשנים 1984-1999 בפיטסבורג על 119 גברים המקיימים יחסי מין עם גברים אך ללא הדבקה ב-HIV, נבדקה סרולוגיה תקופתית ל-HHV8 והתוצאות הושוו לדיווחים על תחלואה באותה תקופה. 5 מקרים של הדבקות ב-HHV8 הוכחו.שכיחות ההדבקה היתה 3.7/1000 חיי אדם.הסימנים הקליניים לתחלואה היו לא ספציפיים וכללו לימפאדנופתיה צוארית קלה וחולפת,שלשול,פריחה,עייפות ובמקרה אחד – ללא כל סימנים קליניים [25].
מקרה נוסף,מעניין,הינו של הדבקה חוזרת (relapsing) שנמשכה 20 חודש באישה בת 61. המחלה התייצגה כהתקפי חום חוזרים שלוו בלימפאדנופתיה,הגדלת טחול,בצקות,פריחה ואתרו-סינוביטיס. בבדיקות מעבדה נמצאו אנמיה ולויקופניה. יש לציין שבמהלך תקופה זו לא זוהתה בעיה חיסונית כלשהיא והאישה פיתחה סארקומה ע"ש קאפושי [26].
ועכשיו למטופלים בעלי דיכוי חיסוני (ושוב,מקרים של זיהומים ב-HHV8 מתוארים היטב במושתלים המטופלים בתרופות אימונוסופרסיביות. ברוב המקרים הללו מדובר בראקטיבציה של הוירוס או בהדבקות מהשתל ולא במחלה ראשונית ולכן מקרים אילו מעניינים פחות אותנו כרופאי ילדים ראשוניים ולא יסוקרו במאמר זה).
מאמר אחד תיאר 2 חולים מושתלים שסבלו מהדבקה ראשונית ב-HHV8 והציגו אי-ספיקת מח עצם. באחד מהם נמצא חום נמוך והגדלת טחול ובשני שלשול וחום. ביופסיית מח עצם הראתה על היפו-סלולריות.[27] .
בתאור מקרה נוסף חולה HIV בן 43 סבל מחום ממושך אדנופתיה צוארית חד צדדית, עור שיש,הגדלת כבד וטחול וכאבי מפרקים. תוך 10 שבועות חלפו כל הממצאים. הדבקה ב-HHV8 הוכחו ע"י PCR וסרולוגיה [28].
ילדה בת חודש עם תסמונת ע"ש די-ג'ורג'י נפטרה לאחר מחלת חום ו-graft Vs. host dis. . בחשד לזיהום סיסטמי כבסיס לתמותה נמצאה הוכחה לזיהום פעיל ב-HHV8 . בנתיחה נמצאו גם דלקת כבד פעילה, ulcerative-colitis, דלקת פעילה של הושט וברונכו-פנוימוניה [29].

לסיכום : מהמידע הקיים בספרות הרפואית כיום נראה שלהדבקה ב-HHV8 יכולות להיות מספר תוצאות אפשריות :
הדבקה אסימפטומטית לחלוטין
הדבקה המתבטאת במחלה וירלית ללא מאפיינים חריגים (חום נמוך,URI,שלשול קל,עייפות)
הדבקה המתאפיינת במחלת חום גבוה ופריחה נטולת לימפאדנופתיה שיכולה להיות מלווה לעיתים בלימפוציטוזיס אטיפית
תצורות הדבקה חריגות הכוללות סימנים נוירולוגים, אי-ספיקת מח עצם,המופאגוציטוזיס וזיהום נרחב – תצורות אילו קשורות בחלקן לדיכוי של מערכת החיסון.
יש לציין שטווח תופעות אילו דומה מאוד לטווח התופעות הקליניות שמציג וירוס ה-EBV שהוא כאמור הקרוב הדומה ביותר ל- HHV8 מבני משפחת וירוסי ההרפס.

1) Chang Y, Cesarman E, Pessin MS, Lee F, Culpepper J, Knowles DM et al. Identification of herpesviruslike DNA sequences in AIDS associated Kaposi’s sarcoma. Science 1994;266:1865–1869.
2) Moore PS, Chang Y. Kaposi's sarcoma associated herpesvirus. In: Knipe DM, Howley PM, Griffin BE, et al., eds. Field's virology. 4th ed. Vol 2. Philadelphia: Lippincott, Williams & Wilkins, 2001:2803 33
3) Sarmati L. Serological testing for human herpesvirus 8. Herpes 2001;8:76–79.
4) Bhaduri-McIntosh, SumitaHuman Herpes virus-8: Clinical Features of an Emerging Viral Pathogen. The Pediatric Infectious Disease Journal,2005: 24(1): 81-82 .
5) Todd DS, Pellett PE, Watanabe KK, Sharma UK, Ablashi D, Forghani B et al. Seroprevalence of human herpesvirus 8 (HHV-8) in US blood donors using multiple serologic and PCR assays.53rd Annual Meeting of the American Association of Blood Banks. Transfusion 2000;40 (Suppl 10):1S–175S.
6) Calabro ML, Sheldon J, FaveroA, Simpson GR, Fiore JR,Gomes E et al. Seroprevalence of Kaposi’s sarcoma associated herpesvirus/human herpesvirus 8 in several regions of Italy. J Human Virol 1998;1:207–213.
7) Margalith M, Chatlynne LG, Fuchs E, Owen C, Lee CR, Yermiyahu T, Whitman JE, Ablashi DV Human herpesvirus 8 infection among various population groups in southern Israel. J Acquir Immune Defic Syndr. 2003 Dec 15;34(5):500-5
8) Martin JN, Ganem DE, Osmond DH, Page-Shafer KA, Macrae D, Kedes DH. Sexual transmission and the natural history of human herpesvirus 8 infection. N Engl J Med 1998; 338:948 54
9) Sarmati L, Carlo T, Rossella S, Montano M, Adalgisa P, RezzaG et al. Human herpesvirus-8 infection in pregnancy and labor: lack of evidence of vertical transmission. J Med Virol 2004;72:462–466
10) Pauk J, Huang ML, Brodie SJ, et al. Mucosal shedding of human herpesvirus 8 in men. N Engl J Med 2000; 343:1369 77
11) Michael J. Cannon,A. Scott Laney,Philip E. Pellett Human Herpesvirus 8: Current Issues. Clinical Infectious Diseases 2003;37:82-87
12) Sam M. Mbulaiteye, Robert J. Biggar, Paul M. Bakaki et al. Human Herpesvirus 8 Infection and Transfusion History in Children With Sickle-Cell Disease in Uganda. Journal of the National Cancer Institute 2003, 95 (17), 1330-1335.
13) Lyall EG, Patton GS, SheldonJ, Stainsby C, Mullen J, O’SheaS et al. Evidence for horizontal and not vertical transmission of human herpesvirus 8 in children born to human immunodeficiency virus infected mothers. Pediatr Infect Dis J 1999;18:795–799.
14) Mbulaiteye SM, Pfeiffer RM, Whitby D, Brubaker GR, Shao J, Biggar RJ. Human herpesvirus 8 infection within families in rural Tanzania. J Infect Dis 2003:87:1780–1785
15) Sarmati L . HHV-8 Infection in African Children.Herpes 2004;11:2 :50-53
16) Plancoulaine S, Abel L, Tregouet D et al. Respective roles of serological status and blood specific antihuman herpesvirus 8 antibody levels in human herpesvirus 8 intrafamilial transmission in a highly endemic area. Cancer Res. 2004 Dec 1;64(23):8782-7.
17) Dedicoat M, Newton R, Alkharsah KR et. al. Mother-to-child transmission of human herpesvirus-8 in South Africa. J Infect Dis. 2004;190(6):1068-75.
18) Brayfield BP, Phiri S, Kankasa C, et al. Postnatal human herpesvirus 8 and human immunodeficiency virus type 1 infection in mothers and infants from Zambia. J Infect Dis 2003; 187:559 68
19) Osmond DH, Buchbinder S, Cheng A, Graves A, Vittinghoff E, Cossen CK, Forghani B, Martin JN. Prevalence of Kaposi sarcoma-associated herpesvirus infection in homosexual men at beginning of and during the HIV epidemic. JAMA 2002 Jan 9;287(2):221-5
20) Geraminejad P, Memar O, Aronson I, Rady PL, Hengge U, Tyring SK. Kaposi's sarcoma and other manifestations of human herpesvirus 8. J Am Acad Dermatol 2002;47(5):641-55
21) Soulier J, Grollet L, Oksenhendler E, Cacoub P, Cazals-Hatem D, Babinet P et al. Kaposi’s sarcomaassociated herpesvirus-like DNA sequences in multicentric Castleman’s disease. Blood 1995;86:1276–1280.
22) Cesarman E. Kaposi's sarcoma-associated herpesvirus—the high cost of viral survival. N Engl J Med. 2003;349:1107-1109.
23) Andreoni M, Sarmati L, Nicastri E, El-Sawaf G, El-Zalabani M, Uccella I et al. Primary human herpesvirus 8 infection in immunocompetent children. JAMA 2002;208:1295–1300.
24) Chen RL, Lin JC, Wang PJ, Lee CP, Hsu YH. Human herpesvirus 8-related childhood mononucleosis: a series of three cases. Pediatr Infect Dis J. 2004;23(7):671-4.
25) Wang QJ, Jenkins FJ, Jacobson LP, et al. Primary human herpesvirus 8 infection generates a broadly specific CD8(+) T-cell response to viral lytic cycle proteins. Blood 2001;97:2366-2373
26) Dagna L, Broccolo F, Paties CT, Ferrarini M, Sarmati L, Praderio L et al. Relapsing Inflammatory Syndrome and Active Human Herpesvirus 8 InfectionN Engl J Med 2005 353: 156-163
27) Luppi M, Barozzi P, Schulz TF, et al. Bone marrow failure associated with human herpesvirus 8 infection after transplantation. N Engl J Med 2000;343:1378-1385
28) Oksenhendler E, Cazals-Hatem D, Schulz TF, et al. Transient angiolymphoid hyperplasia and Kaposi's sarcoma after primary infection with human herpesvirus 8 in a patient with human immunodeficiency virus infection. N Engl J Med 1998;338:1585-1590
29) Sanchez-Velasco P, Ocejo-Vinyals JG, Flores R, Gomez-Roman JJ, Lozano MJ,Leyva-Cobian F. Simultaneous multiorgan presence of human herpesvirus 8 and restricted lymph tropism of Epstein–Barr virus DNA sequences in a human immunodeficiency virus negative immunodeficient infant. J Infect Dis2001;183:338–342.
30) Dukers NH, et al. Human herpes virus - 8 epidemiology. AIDS. 2003;17:1717-1730.

מקורות נוספים ברשת המכילים מידע אודות HHV8 ומאמרים אודותיו :
http://www.thedoctorsdoctor.com/diseases/hhv8.htm

http://www.pasteur.fr/applications/euroconf/cancer/04gessain.pdf

 

יש הערות או הארות ? אנא שתפו את כולם תגובות יתקבלו בברכה בפורום הרופאים

 
לדף הבית