רופא מחלה הורים

שפעת העופות


מחלות זיהומיות > שפעת העופות

שפעת העופות

 

הקדמה :

 

כמעט כל שנה עולה לכותרות מגיפה מסוג זה או אחר המאיימת על שלומו של המין האנושי. מגיפות מסוגים שונים אינן חזיון נדיר ומאז שחר ההיסטוריה הכתובה קיימות עדויות למגיפות שזרעו הרס ופורענות בקרב המין האנושי. בניגוד לזמנים ההיסטוריים, כיום בעידן המודרני, בו אדם יכול להקיף את העולם בטיסה ביממה או שתיים,הסיכוי להתפשטותן של מגיפות גדול יותר .מערכות הבקרה העוקבות אחר התפשטותן של המגיפות השונות כיום,הן בין-יבשתיות וגורמים רבים ממדינות ויבשות שונות פועלים יחדיו למעקב וסיכול המגיפות והמודעות גדולה יותר מבעבר.

הכוכב התורן בשמי המגיפות העולמיות השנה היא שפעת העופות. במאמר זה ננסה להבין בדיוק במה מדובר למה הפחד ומהי הסכנה האפשרית וכיצד (אם בכלל) ניתן לטפל במגיפה זו (במקרה ואכן תתרחש).

 

שפעת סקירה כללית :

 

על השפעת ניתן לקרוא בפרק שהוקדש לה. בקיצור נזכיר שמדובר בוירוס המכיל שני זנים המכונים A ו- B. לזן B אין תת-סוגים ואילו לזן A יש תת-סוגים המוגדרים לפי שני חלבונים . חלבון אחד מכונה נוירואמינידאז (מסומן כ-N) והשני מכונה המאגלוטינין (מסומן כ-H). לכל אחד מחלבונים אילו יש מספר וריאציות גנטיות אפשריות וכל וריאציה זוכה למספר משלה לדוגמא N2,N5 וכולי או H1 וכן הלאה. השילוב בין שני המספרים קובע את זהותו של תת-הסוג למשל H1N2. יש לציין שמדי שנה חלים שינויים גנטיים ספונטאניים בוירוס ונוצרים זנים חדשים .זנים אילו מבוקרים ע"י מרכזים יעודיים העוקבים אחר התפשטות הזנים השונים ומגדירים כל שנה את האיומים שלפיהם מיוצר החיסון כנגד השפעת באותה השנה.

וירוס השפעת אינו וירוס המתמקד רק בבני אדם ויש זנים המדבקים גם בעלי-חיים אך לרוב אין הדבקה בין בני-אדם לבעלי-חיים והמגיפות נשארות בתחום המאכסן שבהן החלו. למרות זאת לעיתים מתרחשות הדבקות צולבות בהן בני אדם נדבקים בוירוסים של חיות . אחת מהמגיפות המפורסמת ביותר ובודאי הקטלנית ביותר מאז ומעולם התרחשה בתום מלחמת העולם הראשונה וכונתה "השפעת הספרדית". וירוס השפעת של אותה המגיפה שוחזר לאחרונה לאחר שמקטעים גנטים של הוירוס זוהו מגופות של אנשים שנפטרו עקב במגיפה באותם הימים והשתמרו בתנאים טובים עד היום. הוירוס שוחזר במעבדה מאובטחת בארה"ב (וירוס כזה הוא מועמד מצויין להפוך לנשק השמדה המוני ומכאן הזהירות) והעבודה ונתונים שונים אודות הוירוס פורסמו לאחרונה בשבועון science. מסתבר שהשפעת ההיא יכלה להדביק גם בני אדם וגם ציפורים ויכולתו של הוירוס להתרבות היתה גבוהה הרבה מעבר לוירוסי השפעת "הרגילים" . למרות זאת אין דמיון בין הוירוס ההוא של 1918 והוירוס של שפעת העופות הנוכחית .

 

שפעת העופות באסיה ובשאר העולם:

 

בשנים הארונות החל משנת 1997 ,קם לו במזרח אסיה זן חדש של וירוס שפעת שתקף בעיקר בעלי –כנף ומכאן שמו " שפעת העופות". זן זה שזוהה כוירוס שפעת מסוג A תת-סוג H5N1 למרות שתקף עופות רבים כמעט ולא פגע בבני אדם.עיקר המקרים נתגלו בוייטנאם ותאילנד אך מקרים מועטים נמצאו גם בקמבודיה ובאינדונזיה וסה"כ תוארו עד היום כמאה ושלושים מקרים.

השנה התרחבה תפוצת עקב נדידת ציפורים ככל הנראה לארצות נוספות כגון מונגוליה,רוסיה,קזחסטן,טורקיה,רומניה ויוון ויותר אוכלוסיות אנושיות חשופות לוירוס מבעבר ומכאן חוסר-השקט הגובר לגבי התפרצותה של מגיפה כלל עולמית.

 

איך נדבקים בשפעת עופות:

 

לא בדיוק ידוע בוודאות אבל יש נתונים מההדבקות השונות שנחקרו המצביעים על מספר אפשרויות. שפעת רגילה מועברת ע"י זיהום טיפתי מאדם לאדם או במגע ישיר עם ריריות של אדם חולה. שפעת העופות עוברת ככל הנראה מבעלי- כנף לבני אדם ברוב המקרים ובמיעוט מהמקרים מאדם לאדם ככל הידוע כיום.העברה מאדם לאדם הוכחה בעיקר במגעים קרובים מאוד כמו ילד ואם ולא ממגעים מזדמנים ולא הדוקים. ברוב מקרי ההדבקה שתועדו עד היום האנשים שנדבקו באו במגע עם עופות כחלק מעבודתם למשל מריטת נוצות, המתת עופות,עבודה בלולים וכדומה.הדבקה של משפחת החתוליים (חתולי בית ונמרים) ע"י בשר נא שהיה מזוהם בוירוס אפשרית והוכחה. לאחר מכן עברה המחלה בין החיות שנדבקו לחיות אחרות ממינן שהיו בקרבתן.כך שתיאורטית ניתן גם לחשוב על דרך הדבקה כזו כשההדבקה מתבצעת דרך חתולים הבאים במגע עם עופות נגועים מחד ובני-אדם מאידך.

הסכנה לצוות הרפואי המטפל במקרה של שפעת עופות אינה גבוהה כפי שזה נראה כיום ונקיטת אמצעי בידוד מפחיתה עוד יותר סכנה כזו .למרות זאת קיים דיווח בודד בספרות שתיעד הדבקה של  אחות בויאטנם שנדבקה בשפעת מחולה.

ניתן לחשוב על עוד דרכים בהן הוירוס יכול לדבק בני-אדם ע"י חשיפה סביבתית למשל אכילת עופות הנגועים בוירוס ,אך אילו עדיין לא הוכחו כיום .למרות שהאפשרות להתפשטות מגיפה ע"י זיהום של מקווי מים ע"י ציפורים נגועות וכולי קיימת,תיאורטית,היא עדיין לא הוכחה ובכל המקרים שתועדו עד היום נבעו מחשיפה ישירה לעופות או אנשים חולים.

חשוב לציין שמיעוט מקרי שפעת העופות שתועדו בבני אדם למרות החשיפה הרחבה יחסית לעופות נגועים מצביעה על כך שמחסום ההדבקה בין המינים "גבוה" למדי.

 

תקופת הדגירה:

 

ככל הנראה ארוכה יותר מזו של שפעת רגילה. במקרים הראשונים משנת 1997 תקופת הדגירה הייתה 2-4 ימים מרגע החשיפה המשוער. המקרים האחרונים מצביעים על נטייה דומה אבל תקופת דגירה של 8 ימים תוארה אף היא. גם בהדבקה מאדם לאדם טווח תקופת הדגירה הינו 2-5 ימים אבל תוארו גם תקופות ארוכות יותר.

 

תסמינים ראשונים :

 

לרוב התחלת המחלה מתבטאת בעליית חום ומחלה דמויית שפעת רגילה אך עם מעורבות של הריאות. נזלת וסימני הצטננות אינם שכיחים בניגוד למצב בשפעת רגילה. שיעול שכיח ברוב המקרים אך נזלת תועדה רק בכמחצית מהמקרים או פחות,כאבי ראש לא היו לא שכיחים וכך גם כאבי שרירים וכאבי גרון (תופעות שכיחות יחסית בשפעת רגילה). קוצר נשימה כעדות למעורבות הרקמתית הריאתית קיים ברוב מקרי ההדבקה . תיעוד של תסנינים ראתיים נמצא בכל החולים. סימנים של מעורבות מערכת העיכול שכיחים יותר בשפעת העופות ביחס לשפעת רגילה התסמינים שתוארו הם כאבי בטן,שלשולים ,הקאות ובחלק מהמקרים תוארו גם דימומים מהאף והחניכיים.

 

מהלך המחלה :

 

סימני המעורבות הראתית קיימים כבר בתחילת המחלה וניתן לזהותם הן בהאזנה לריאות ,הן בצילומי חזה והן לפי קצב הנשימות המוגבר של החולה. דלקת הריאות המתוארת במצב זה נובעת ככל הנאה מהוירוס עצמו ולא מזיהום משני ע"י חיידקים. בחלק מהמקרים המחלה מתקדמת לאי-ספיקה נשימתית עם מצב המכונה ARDS (סינדרום מצוקה נשימתית חריפה).הזמן הממוצע מתחלת המחלה ועד הגעה ל-ARDS כפי שדווח הינו 6 ימים (טווח של 4-13 יום). בחלק מהמקרים התקדמה המחלה לכשל תפקודי של אברים מרובים וכללה מעבר למעורבות הריאתית גם אי-ספיקת כליות ולעיתים גם פגיעה לבבית.

 

תמותה:

 

התמותה המדווחת היום הינה גבוהה . יתכן ושיעור התמותה מוטה מעלה מסיבות של איכות הטיפול עיכוב בזיהוי וטיב האוכלוסיות שנחשפו לוירוס. אחוזי התמותה היו גבוהים במיוחד בתינוקות וילדים מתחת לגיל 15 בתאילנד כשרוב מקרי התמותה נבעו מהמעורבות הריאתית.

 

בדיקות מעבדה :

 

שנויים הנמצאו בספירת הדם כוללים לימפופניה (מיעוט כדוריות לבנות סמוג לימפוציטים), טרומבוציטופניה קלה (מיעוט בטסיות הדם) ועליה קלה ברמות אנזים ה-AST. בחלק מהמקרים תועדה עליה משמעותית ברמות הגלוקוז בדם.

 

תבחיני זיהוי הוירוס :

 

ניתן לזהות את הוירוס בעזרת שיטות אבחנה גנטיות-מולקולריות.מהמידע הקיים נראה שהעומס הנגיפי בחלל הפה של המודבקים בשפעת העופות גבוה ביחס לזה של החולים בשפעת רגילה. לעומת זאת העומס הנגיפי בריריות האף נמוך מבריריות חלל הפה.שיטות אבחנה מהירה באמצעות תבחיני אנטיגן הן יעילות פחות ובעלות אחוזי שגיאה גבוהים.

 

טיפול :

 

רוב החולים שאושפזו נזקקו לתמיכה נשימתית. מהמקרים שטופלו מוקדם בתכשירים נגד-וירוסי השפעת נראה שהיה שיפור ביחס לאילו שלא טופלו אך לא בכל החולים היו תכשירים אילו יעילים והיו חולים שנפטרו למרות השימוש בתכשירים אילו.

מסיבה זו יש לתת טיפול בתכשירים אנטי-וירלים נוגדי שפעת הקיימים היום בשוק לכל מי שחלה במחלה זו. יעילותם של התכשירים והמינונים הנחוצים עדיין לא ידועים ולא נחקרו היטב ויש להניח שבעתיד הקרוב נדע ובמידה ויהיו עוד מקרי הדבקה תבורר נקודה זו לעומק.

 

מניעה וחיסון :

 

אין כרגע חיסון יעיל מסחרי בשוק. בימים האחרונים פורסם בעיתונות על תכשיר אפשרי שפותח בהונגריה אך עדיין לא קיים מידע בספרות הרפואית אודות התרכיב הזה. ניסיונות לפתח תרכיב כזה לא עלו יפה.

בדומה למה שהתרחש בזמן מגיפת הסארס ניתן למנוע הדבקה מאדם לאדם ע"י זיהוי מגעים קרובים של האדם החולה ואיבחון התחלה בזמן קצר ככל האפשר. בנוסף כל מי שבא במגע עם אדם חולה טרם בידודו – אמור לקבל מידית תכשירים אנטי-וירליים כנגד השפעת כמניעה במידה וכבר נדבק והוא נמצא בתקופת הדגירה.

למרות זאת יש לזכור שהדבקה אפשרית בשפעת העופות מגיעה גם מבעלי כנף וגם מבני אדם ולכן גם הידוק ההשגחה על אנשים חולים לא יוכל למנוע התפרצויות שמקורן במגע עם עופות ויש לקוות שהחיסון המגן אכן יוכח שיעיל ויאפשר מניעה מוקדמת ע"י חיסון כלל האוכלוסייה.

 

לסיכום:

 

שפעת העופות הינה מחלה מאיימת אך כרגע היא בגדר איום ולא מגיפה ממשית. עיקר הפחד הינו מפני שינוי גנטי בוירוס שיוכל לגרום לו לדבק בצורה טובה יותר מעופות לבני אדם ומבני-אדם לבני-אדם. בינתיים למרות התפשטות הוירוס לא זוהה שינוי גנטי כזה ויתכן מאוד שגם לא יתרחש. נקווה שהחיסון כנגד הוירוס יפותח בקרוב וניתן יהיה לעבור לפחד מפני המגיפה הבאה...

למאמר סקירה נוסף מאת ד"ר ישראל פוטסמן מנהל - היחידה למחלות זיהומיות בבי"ח בני-ציון בחיפה לחץ כאן.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים