רופא מחלה הורים

סקביאס – Scabies


מחלות זיהומיות > סקביאס – Scabies

סקביאס – Scabies

הקדמה :

סקביאס היא מחלה נפוצה הגורמת לגרד עורי ניכר ואי-נוחות, ששיעורי ההדבקה בה עולים עם השנים,למרות שכיום אין כל בעיה לטפל במחלה זו. תחלואה קיימת הן בגילאים הצעירים והן בגילאים המבוגרים בעיקר במוסדות כמו בתי אבות, בצבא וכדומה אך היא אינה פוסחת על שום מגזר וניתן למצוא אותה בכלל האוכלוסייה העולמית ללא הבדל דת,גזע,מין או מצב סוציו-אקונומי. בפרק זה נסקור את הגורם למחלה והדרכים למניעה וטיפול.

היסטוריה ומקור המילה :

מדובר במחלה שהייתה מוכרת היטב גם בעולם העתיק ותועדה כבר לפני 2500 שנים והטיפול שהיה מקובל אז בגופרית נמצא בשימוש גם כיום (למרות שיש טובים ממנו).המילה סקביאס נובעת ,ככל הנראה, מהמילה הלטינית Scabere שמשמעה לגרד.הרומאים השתמשו במילה סקביאס לתיאור כל מחלת עור מגרדת . במאה ה-17 תיאר גיובני קוזימו בונומו (Giovanni Cosimo Bonomo)  את הקרצייה הגורמת למחלה בכך הפכה המחלה לראשונה אי-פעם שעבורה זוהה הגורם המחולל. שמה של הקרצייה נגזר מהמילים sarx שמשמעותה עור ומהמילה koptein שמשמעה לחתוך וביחד Sarcoptes scbeiei . בספרות הישנה יותר ניתן להיתקל במינוחים כמו "גירוד שבעת השנים" ואחרים.

מה גורם למחלה :

המחלה נגרמת ע"י קרצייה בשם  .Sarcoptes scabiei var hominis זוהי קרצייה קטנטנה שגודלה כבוגרת כ-0.3 מ"מ עבור הנקבה וכמחצית מזה עבור הזכר,מינים שונים של קרצייה זו קיימים בטבע. הסוג הומיניס גדל ומתרבה רק בבני אדם. סוג אחר של קרצית הסקביאס (סקביאס קאניס mange– סקביאס כלבים) הקיימת בחיות בית שונות יכולה אף היא לדבק בני אדם בצורה לא שכיחה (לרוב אין מעבר מחיות לבני אדם), אך יש לזכור אפשרות זו במקרים בהם יש חשיפה לבעלי חיים בהם יש נשירת שיער (בבע"ח יכולה קרציית הסקביאס לגרום לנשירת שיער משמעותית עד כדי גרימת קרחות מקומיות). קרצייה זו היא חסרת תנועה בטמפרטורה רגילה ואינה מסוגלת לעוף או לקפוץ מאדם לאדם ולכן ההדבקה דורשת מגע הדוק בין אדם נגוע לאדם שאינו נגוע או לחילופין חשיפה של אדם ללבוש,מצעים וכדומה שבהם נמצאת הקרצייה. יש לציין שלמרות שנדרש מגע הדוק עם אדם או חפץ נגוע,המחלה מדבקת מאוד ובמקרים רבים חלה הדבקה של פרטים רבים הבאים במגע עם האדם הנגוע. כמות הקרציות על פני מאכסן אינה גדולה ומדובר לרוב בכ- 10 עד 15 קרציות חיות בכל זמן נתון במהלך הזיהום (בטווח של 3-50).

שכיחות :

יש מחזוריות רב שנתית בהיארעות הסקביאס כשכל 15-20 שנה ישנה עליה בשכיחות המקרים. לבני הגזע האפרו-אמריקאי יש ככל הנראה שכיחות הדבקה נמוכה יותר. השכיחות המדויקת אינה ידועה אך בשנים האחרונות קיימת עליה גדולה במספר המקרים ברחבי כל העולם.

מחזור החיים של קרצית הסקביאס :

משך חייה הממוצע של קרצית הסקביאס הינו חודש. הקרציות זקוקות למאכסן האנושי לצורך מחייתם וללא מאכסן אנושי הן מתות אך הן מסוגלות לחיות 3 ימים שלא על המאכסן ובתקופה זו עליהן למצוא מאחסן חדש ולא ימותו.
לאחר מציאת מאכסן חדש חופרת הקרצייה במהירות מנהרה קטנה בשכבת העור העליונה ובה היא מטילה את ביציה (עד 3 ביצים ליום) הבוקעות לאחר 3-4 ימים.יש לציין שרק כעשירית מהביצים המוטלות מביאות ליצירת קרצייה בוגרת. הנקבות נשארות תמיד בתוך המחילות ולעולם אינן עוזבות אותן.מהביצים המופרות בוקעות הצורות הצעירות של הקרצייה המכונות "לרוות" (LARVA) המתבגרות על גבי העור. לאחר התבגרותם נפגשים הזכרים והנקבות על העור, מזדווגים ומחזור החיים מתחיל מחדש. אורכו של כל מחזור חיים כשבועיים. כמובן שהדבקה הראשונית חייבת לעשות ע"י קרצייה נקבה מופרית .

תגובת הגוף לנוכחות הקרצייה :

למעשה כמעט כל דבר הקשור לקרציה מהווה מטרה לפעילות מערכת החיסון. הקרצייה עצמה ,הפרשות הקרצייה המכונות scybala , ביצי הקרצייה , הרוק שמפרישה הקרצייה בזמן שהיא ניזונה כולם גורמים להפעלת מערכת החיסון. משך הזמן עד להעמסת תגובת מערכת החיסון משתנה מאדם לאדם וכשמדובר בחשיפה ראשונה לקרציה חולפים לרוב -3 עד 6 שבועות. במשך זמן זה , לא ירגיש האדם המאכסן בשום תופעה מיוחדת. לאחר מכן עקב תגובת מערכת החיסון כנגד חומרי הקרצייה השונים תחל תגובה חיסונית דמויית אלרגיה המכונה : תגובה חיסונית מושהית היפר-סנסיטיבית מסוג 4  . תגובה חיסונית זו היא הגורמת לגרד העז ולתופעות העוריות שהן החלק המשמעותי ביותר של זיהום זה.

הגרד בזמן זיהום בסקביאס :

כאמור,במי שזו לו ההדבקה הראשונה בסקביאס, יופיעו סימני הגרד רק כחודש לאחר ההדבקה עצמה. הגרד מוחמר בשעות הלילה (איש אינו יודע מדוע) ולעיתים קרובות מתחיל בכפות הידיים או ברגליים ומשם מתפשט לכל חלקי הגוף. במי שזו לו ההדבקה שנייה ומערכת החיסון שלו כבר מכירה את הקרצייה על חומריה השונים יופיע הגרד תוך ימים ספורים (לרוב עד 4 ) . בנשים מבוגרות מתואר לעיתים קרובות גרד בפטמות המלווה בפריחה עורית משפוטת.

סימנים עוריים של קרציית הסקביאס :

הקרצייה עסוקה כאמור בחפירת מנהרות בעור וניתן לזהות חפירות אילו בבחינה מדוקדקת של האדם המאכסן. המקומות הטובים והנוחים ביותר לזיהוי המנהרות הן הידיים והרגליים.החפירות נראות כמעין מסלולים מורמים מעט,דקים מאוד , מתעקלים ובעלי מעין גבעה בקצותיהן. המקומות השכיחים לזיהוי המנהרות הן האיזור שבין האצבעות, כפות הידיים, שורש כף היד וקו החגורה לרוב לא יהיו נגעים בצוואר ובראש. נגעים אדומים מורמים מעט ומגרדים הנמצאים על פני איבר המין והאשכים בגברים נגרמים לרוב ע"י סקביאס.

תצורות קליניות של סקביאס :

סקביאס קישריתי (נודלרי)  - מהווה כ-10 אחוזים ממקרי הסקביאס. מצב זה מתבטא בהמצאות נגעים עוריים מורמים בעלי מרקם חלק בצבע אדום/ורוד/חום המכונים קשריות (נודולים) שגודלם 5-20 מ"מ. הנגעים הנגרמים עקב פעולתה המקומית של מערכת החיסון, יכולים להופיע בכל מקום בו נמצאות הקרציות אך הם שכיחים יותר בבתי-השחי, קו החגורה, אשכים וישבן .

סקביאס שלפוחיתי (וסיקולרי) – בצורה זו נצפים על פני העור נגעים שלפוחתיים כחלק ממהלך התגובה לזיהום בקרצייה.לרוב תמצא צורה זו באנשים בעלי דיכוי חיסוני.

סקביאס מהסוג הנורווגי -  המכונה גם סקביאס בעל גלדים (crusted scabies). מלבד לעובדה שהקרציות בסוג זה דוברות שוודית קולחת והן כולן בעלות עיניים כחולות ושיער בלונדי, מתבטא הזיהום בתצורה עורית חמורה יותר מהרגילה לסקביאס.
התופעה מכונה סקביאס נורווגי כיוון שהתיאור הראשון של מצב זה הגיע משני חוקרים נורווגים בשם דניאלסן ובואק שתארו את הצורה בזו בשנת 1848 . למרות שהם חשבו שמדובר בצורה של צרעת. הקשר לסקביאס בוצע מהר מאוד כבר 3 שנים מאוחר יותר.
ההבדל בין צורה זו לסקביאס רגיל נובע בעיקר מכמות הקרציות המצאות בעורו של המאחסן. במקום העשר הרגילות מדובר על מספרים של עשרות אלפים ועד למליונים . לרוב מופיעה תצורה זו באנשים בעלי דיכוי חיסוני משמעותי כגון HIV.במקרים אילו הגרד העורי אינו משמעותי כיוון שפעילותה של מערכת החיסון פגומה, אך הממצאים העוריים של משטחים בעלי גלד הם מרשימים מאוד ושונים לחלוטין מצורת המלה הרגילה.

סקביאס בתינוקות- בניגוד למבוגרים, בתינוקות מעורבות של איזור הראש שכיחה יותר  (צוואר, פנים וקרקפת) והמעורבות העורית מפושטת יותר וכוללת תפרחת ואקזמה. לעיתים קרובות התצורה העורית תהיה עם נגעים קטנים ומורמים (פפולות) או עם שלפוחיות (וזיקולות) היכולות להזדהם. .

קביעת האבחנה :

הצורה הפשוטה ביותר לקביעת האבחנה היא סיפור של גרד לאחר מגע עם פרט נגוע ומציאת הקרצייה או את מחילותיה בהתבוננות קפדנית בזכוכית מגדלת. ניתן לקחת דגימה מאיזור חשוד ולהתבונן בה תחת מקרוסקופ ולזהות את הקרצייה הפרשותיה או ביציה.

טיפול :

ראשית נתייחס לסוגיית במי יש לטפל. כמובן שבמודבק עצמו אבל לאור שיעורי ההדבקה הגבוהים יש לטפל גם בצורה מונעת במגעים קרובים (בני-זוג, בני בית  חברים קרובים וכולי) שבאו במגע עם האדם הנשא בחודש שטרם גילוי ההדבקה.
מעבר לטיפול האישי יש לחטא את כלי המיטה הבגדים ופרטי לבוש או ריהוט עימם בא במגע מי שנדבק או ע"י שטיפה במים רותחים במכונת כביסה או ע"י אכסון הפריטים למשך 72 שעות (עדיף בשמש עטופים בשקית ניילון), ללא קרבה לבני אדם  ובכך להביא למותן של הקרציות.
טיפול אישי – נעשה לרוב ע"י משחות שונות הקיימות בשוק ומכילות חומרים הקטלניים לקרציות. יש למרוח את המשחות הללו על עור יבש מכף רגל ועד ראש טרם השינה כך שהמשחה תשאר על הגוף למשך 10 שעות לפחות. לעיתים יש לחזור על הטיפול במידה והתופעות לא חולפות (או עקב זיהום משני או עקב כשלון טיפולי שנובע מביצוע לקוי של הטיפול או חוסר בטיפול מקיף בכל בני הבית והדבקת "פינג-פונג" בין בני הבית) . ברוב המקרים יש החלמה מוחלטת של הנגעים תוך חודש. גם עבור נשים בהריון קיים טיפול האמור להיות בטוח ונטול תופעות לוואי לאם או לתינוק.
כנגד הגרד ניתן לתת תרופות אנטי-היסטמיניות  ובמקרים של זיהום משני עם חיידקי סטאפילוקוק או סטרפטוקוק באיזורי הגרד העוריים יש לטפל בתכשירים אנטיביוטיים מקומיים.

מה לעשות אם הגרד נמשך לאחר הטיפול :

לתופעה זו יש שתי סיבות אפשריות : כשלון טיפולי והמשך הזיהום עקב הדבקה חוזרת או טיפול לקוי. במקרים אילו יש לחזור על הטיפול.
הסיבה השנייה היא שהגרד פשוט אינו חולף מיד עם השמדת הקרציות. מערכת החיסון ממשיכה להגיב למשך מספר שבועות (עד 6 שבועות) לחומרים השונים של הקרציות הקיימים בעור ולכן ניתן לחוש בגרד גם לאחר טיפול מוצלח. במקרים אילו טיפול נוסף נגד הסקביאס אינו יעיל ואף אינו מומלץ . את ההבדלה בין שני המצבים צריך לבצע רופא כמובן.
במקרים של גרד קשה ניתן להשתמש במשחות סטרואידליות מקומיות או במשחה נגד גרד עורי היעודית לנושא .

לסיכום :

הסקביאס הינה מחלה מדבקת אך הניתנת לטיפול במהירות וביעילות במידה והאבחנה נעשית בזמן והטיפול ניתן לאדם הנגוע ולסביבתו המיידית. יש לציין שעקב התפתחותו המאוחרת של הגרד גם בני משפחה קרובים שאינם סובלים מגרד עלולים להיות נגועים וזקוקים לטיפול. יש להיות עירני לאבחנה זו גם בילדים בהם התצוגה הקלינית שונה מזו של הגיל המבוגר .

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים