רופא מחלה הורים

איוושה בלב


עד גיל שנה > איוושה בלב

איוושה בלב

 

פעמים רבות בעת הביקור אצל רופא הילדים, מדווח הרופא להורים על איוושה (מה שמכונה בסלנג : רשרוש – שעבורי היא מילה רעה שאין בינה ובין איוושה דבר וחצי דבר)  בליבו של הילד או הילדה . בחלק מהמקרים דיווח כזה גורם לחרדות רבות אצל ההורים . רוב החרדות נגרמות עקב תחושת ההורים שאם הרופא אמר וזה משהו שקשור בלב – הרי ברור ששום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.  בחלק מהמקרים יוצאים ההורים מהרופא בהרגשה שלילד מחלה לבבית כלשהיא . בפרק זה נסביר מה היא  איוושה , מה המשמעות של הממצא , האם יש צורך להתרגש ובכלל מה בדיוק שומע הרופא על החזה כשהוא שם את המסקט (סטטוסקופ) על בית החזה.

 

הלב (אין קשר למרקו ולאמא ) :

 

על מנת לסבר את האוזן, הלב הינו מעין משאבה בעלת 4 מדורים. הזרימה בין ארבעת מדורים אלו היא המשכית, כלומר הדם נכנס מכיוון אחד ויוצא מהצד השני וכך הלאה . בלב שני מדורים גדולים המכונים חדרים ושני מדורים קטנים המכונים עליות. בכל צד יש חדר ועליה כפי שניתן להתרשם מהשרטוט הסכמטי הבא. השמירה על זרימה חד כיוונית נעשית בעזרת מסתמים הנמצאים בין המדורים השונים ומאפשרים לדם לצאת מאותו מדור אך לא לחזור (שסתום חד כיווני) .

קולות הלב אותם שומעים בזמן הבדיקה נובעים מסגירתם של המסתמים הנ"ל. למרות שיש 4 מסתמים לרוב מדובר בשני קולות בלבד למחזור פעילות של הלב, כיוון שהשסתומים בשני  צידי הלב נוטים להסגר בו זמנית. כלומר אם נקשיב ללב וננסה למדוד דופק (באיזור שורש כף היד למשל) נוכל לשמוע עבור כל פעימה שנחוש שני קולות בלבד.

 

אז מהיכן מגיעות האוושות ?

 

לפני שנדבר על הלב בואו נדבר על גננות.נניח שבידכם צינור השקיה וברצונכם להשקות את כל הערוגות בגינה בלי לזוז ממקומכם ובלי לשנות את המצב בברז . במצב רגיל המים שיקלחו מהצינור ישקו את האיזור הקרוב בלבד אבל יעשו את זה בשקט יחסי. עכשיו כשרוצים להשקות ערוגות מרוחקות מקטינים את הפיה של הצינור והזרם מגיע רחוק יותר אבל לרוב ברעש הרבה יותר גדול. הרעש נוצר כתוצאה ממה שמכונה זרימה לא חלקה או זרימה מערבלתית. כלומר כאשר נוזל זורם דרך פתח קטן במהירות גדולה, מעל סף קריטי כלשהוא נוצרות מערבלות קטנות והן יוצרות רעש.

זה בדיוק מה שקורה בלב. מסיבות כלשהן לעיתים נוצרת באיזורים שונים על פני המסתמים או באיזורים אחרים זרימה שאיננה חלקה אלא מערבלתית.זרימה זו יוצרת רעש והרעש הזה מכונה איוושה.

מי שנשאר עירני עד עכשיו למרות ההסבר המתיש, מבין שלמעשה האיוושה היא רמז לזרימה בעלת תכונות מעט שונות במקום כלשהוא בלב.האיוושה יכולה לרמז על בעיה אך ברוב המקרים נובעת מתנאים פיזיקליים הנוצרים בלב הבריא .

 

כמה זה נפוץ ?

 

מאוד . למעשה כל כך נפוץ שבעד 80% מהילדים נשמעת איוושה בשלב כזה או אחר בחייהם. ניתן אפילו להגיד שאין ילד בלי איוושה פשוט לא תמיד הרופא שומע…

הסיבה לכך היא שבילדים הלב קרוב מאוד לאוזנו של הרופא מפאת גודלו של הילד והיותו של הלב קרוב יחסית לקיר בית החזה. במבוגרים מרחק הלב משתנה ולכן האיוושות נפוצות פחות .

 

 

 

 

זה מסוכן ?

 

כעקרון לא. ברוב רובם המוחלט של המקרים האוושות אינן מעידות על כל בעיה בתפקודו של הלב או על בעיה אחרת כלשהיא . מכאן נולד הביטוי "איוושה תמימה" או "איוושה פונקציונלית" כלומר איוושה שאין מאחוריה כל בעיה לבבית. עם איוושה כזו ניתן לחיות בשמחה 120 שנה, כלומר הבעיה היא יותר האוזניים של הרופא ולא הלב של החולה. מעבר לזה איוושות תמימות רבות הנשמעות על פני הלב מקורן לא בלב עצמו אלא בכלי הדם הגדולים היוצאים ממנו והן כאמור נטולות משמעות.

אבל בחלקן הקטן של האיוושות קיים איזשהו פגם בלב שקיומו נרמז ע"י האיוושה. הפגמים בלב עלולים להיות מסוגים שונים, הנובעים מבעיה במסתמים עצמם או פגמים שבמחיצות בין מדורי הלב השונים או בעיה בכלי הדם היוצאים מהלב. לאוושות אלו לרוב מאפיינים ידועים האמורים להבדילם מאיוושה תמימה רגילה. תפקידו של הרופא המטפל בזמן האזנה לאיוושה הוא לזהות האם מדובר באיוושה רגילה או באיוושה שמאחוריה מסתתר פגם כלשהו.

 

האם יש דרך לדעת מהיכן בדיוק מגיעה האיוושה ?

 

לא תמיד ניתן לזהות את המקום המדוייק ממנו מגיעה האיוושה אבל כיום ניתן לדעת האם האיוושה מצביעה על בעיה בלב. בעזרת בדיקת אקו-לב (מעין בדיקת אולטרא-סאונד המכוונת ללב) ניתן כיום גם לדעת פרטים מדויקים על צורתו האנטומית של הלב ובנוסף למדוד מדדים שונים בפעילותו ולזהות בעיות בתפקוד המסתמים. הבדיקה איננה כואבת נטולת קרינה וחסרת סיכון כלשהוא לנבדק אבל דורשת מומחיות וציוד מתקדם והיא כמובן בעלת עלויות כספיות.

 

האם יש להפנות כל איוושה לבדיקת אקו-לב ?

 

ממש לא.הורים רבים לאחר שהתוודעו לקיומה של איוושה בליבו של בנם או ביתם דורשים לבצע בדיקת אקו לב – "רק בשביל להיות בטוחים ד"ר…" , כמובן שבדיקות אילו ברובן הן חסרות טעם ומעבר לתענוג המפוקפק של עמידה בתור ובצוע הבדיקה הן אינן תורמות דבר ברוב המקרים. יש לסמוך על הרופא שאם האיוושה היא חריגה יונחו ההורים לבצוע הבדיקה. אם האיוושה נשמעת תמימה אין בכך כל ערך.

הסיכוי למצוא בעיה כלשהיא בילד בריא המתפתח כראוי, פעיל וללא כל סימנים אחרים המכוונים לבעיה לבבית הוא נמוך מאוד.

 

 

לסיכום : רוב האיוושות הנשמעות ע"י הרופא אינן מלמדות על בעיה לבבית אלא על חדות השמיעה של הרופא המאבחן. רק איוושות בעלות מאפיינים חריגים תופננה להמשך בירור ע"י אקו-לב . קיומה של איוושה איננו מהווה כל סכנה לסיבוך עתידי אפשרי לבבי או אחר.

איוושה תמימה איננה מונעת פעילות ספורטיבית כלשהיא  ואיננה מטילה כל מגבלה על שירות צבאי בעתיד או על כושרו הגופני של הילד או הילדה בעתיד. אין צורך בכל טיפול במקרה של איוושה תמימה – ויטמינים לא יפחיתו את עוצמתה ומנוחה לא תעלימה.

 

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים