רופא מחלה הורים

דלקת ריאות


מחלות זיהומיות > דלקת ריאות

דלקת ריאות :

 

הקדמה :

 

דלקת ריאות הינה אירוע זיהומי שאינו נדיר בילדים. דלקת ריאות עדיין "נהנית" מהילה של מחה קשה ומפחידה בעיקר עקב הזיכרון ההיסטורי של המחלה כמחלה קשה בעלת פגיעה רעה (גיבורים ספרותיים רבים מצאו את מותם עקב דלקת ריאות). כיום רוב דלקות הריאה המתרחשות בקהילה בילדים בריאים וללא מחלות רקע  מסתיימות בטיפול אנטיביוטי קצר וללא סיבוכים משמעותיים וסה"כ מדובר במחלה שאינה שונה משמעותית ממחלות חום אחרות אך עדיין נחשבת כמחלה "זיהומית משמעותית" ויש מקרים (נדירים יחסית) בהם מדובר במחלה קשה הגורמת למצוקה נשמתית ודורשת אשפוז ומעקב צמוד אחר מצבו של הילד . בפרק הנוכחי ננסה לעמוד על מהות המחלה, הגורמים המאפשרים אותה והיוצרים אותה והטיפול בה.

 

היסטוריה:

 

הידע אודות תהליך זיהומי בריאה הגורם לתחלואה היה קיים גם ברפואה של העולם העתיק וכבר היפוקרטס מתאר אותו היטב. במהלך המאות נצבר יותר ויותר ידע אודות התהליכים הפתולוגים העוברים על הריאה בזמן דלקת ובמקביל למדו הרופאים לזהות את הסימנים המרמזים לדלקת ריאות הן בתלונות החולה והן בבדיקתו הגופנית. שיפור ניכר ליכולת הרופאים לזהות דלקת ריאות נעשה בזמן פיתוח הסטטוסקופ אי שם לפני כמאתיים שנה. פיתוח צילומי הרנטגן בתחילת המאה ה-20 העניק לרופאים אמצעי אבחנתי חשוב מאוד להוכחת דלקות ריאה ומעקב אחר מהלכן. בסוף המאה ה-19 מצא לואי פסטר חיידק בשם סטרפטוקוק פנוימוניה שבהמשך נמצא כגורם השכיח לדלקת ריאות חיידקית.

 

מערכת הנשימה סקירה אנאטומית :

 

מערכת הנשימה דואגת למעשה להעברת אויר טרי אל הריאות המאפשרות את ספיגת החמצן שבאוויר אל כדוריות הדם ובמקביל משחררות את תוצר המטבוליזם הגופני,פחמן דו-חמצני,אל האוויר הננשף. דרכי האוויר מתחילות כבר בלע בצינור המכונה – קנה הנשימה. קנה הנשימה נמצא קדימה לוושט באיזור הקדמי של הצוואר והוא בנוי מחוליות סחוסיות המעניקות לו גמישות וקשיחות.  קנה הנשימה מוליך את האוויר הנשאף להתפצלות ממנה מובילות הסימפונות אל הריאות. מכאן והלאה הולכות דרכי האוויר ומתפצלות הלאה לדורות נוספים עוד פעמים רבות ובכל התפצלות קטן קוטר דרכי האוויר עד שהן מסתיימות במבנים הנקראים בועיות הריאה שהן מבנה דמוי אשכול בלונים שבו מתרחש שחלוף הגזים בין האוויר לדם. הריאה עצמה בנויה כאמור מדרכי האוויר הללו המצופות בתאים מיוחדים היוצרים שכבה רציפה המכונה "אפיתל מערכת הנשימה", המיוחד בריקמה זו הוא היותה רקמה בעל ריסים, מעין שוטונים קטנים המעבירים את הליחה הנוצרת בריאות מעלה ולמעשה מאפשרים את סילוקם של חומרים מיקרוסקופים וחיידקים יחד עם הליחה אל מחוץ לריאות. ליחה נוצרת בריאות כל הזמן כחלק ממנגנון ההגנה הטבעי של רקמה זו הבאה במגע עם האוויר הנשאף (שכאמור אינו סטרילי ומכיל חומרים מחומרים שונים).שלמותו של האפיתל הריאתי ושל מערכת השוטונים לבריאות הריאה היא משמעותית ופגיעה במערכת זו היא לעיתים קרובות הבסיס להתהוות דלקת ריאות. רקמת חיבור תומכת בכל המבנה הריאתי ומאפשרת את פעילות הריאה ומקשרת בין חלקיה השונים.

 

דלקת ריאות - הגדרה :

 

דלקת ריאות מוגדרת כדלקת ברקמת הריאה הנגרמת עקב גורם זיהומי כלשהוא. ניתן להבדיל בין דלקות ריאה הנוצרות בקהילה כלומר בילדים שלא היו חשופים למתקני אישפוז כגון בתי-חולים ,אשפוזי יום וכולי לעומת דלקות ריאה שהתפתחו בסמוך לשהייה במתקן טיפולי המוגדרות כדלקות ריאה נוזוקומיאליות (כלומר דלקות שמקורן בי"ח). הסיבה לניסיון ההבדלה הזה הוא ספקטרום שונה של גורמים מזהמים (שבחלקם עמידים לאנטיביוטיקות רבות) אליהם ניתן להיחשף בבי"ח ושאינם קיימים כרגיל בקהילה.

שני מונחים נוספים בהם נוטים להגדיר דלקות ריאה הם דלקות ריאה רגילות לעומת דלקות שאינן-רגילות או בלעז דלקות ריאה אטיפיות atypical pneumonia. מזהמים שונים אחראים על שני סוגי דלקות הריאה הללו וההבדלים המדויקים יוסברו בהמשך.

הסיבה לצורך שלנו כרופאים להבדיל בין דלקות הריאה השונות נעוצה בצורך לקבלת החלטה לגבי מהות הטיפול שינתן לחולה. חולה עם חשד לזיהום נוזוקומיאלי יטופל אחרת מחולה עם דלקת ריאות אטיפית ומכאן שלהגדרת דלקת הריאות יש חשיבות גדולה.

 

אפידמיולוגיה :

 

דלקות ריאה מסוגים שונים שכיחות מאוד.למעשה זו המחלה ה"זיהומית המשמעותית" השכיחה יותר בעולם המתועש.קיימים הבדלים גדולים הן בשיעור התחלואה והן בשיעור התמותה בין ארצות מפותחות בהן זמינות שירותי הרפואה ואיכותם גבוהים ולבין ארצות מתפתחות בהן זמינות ואיכות שירותי הרפואה פחותים. נתייחס לארה"ב כמודל למדינה מפותחת. ההערכות בארה"ב נוקבות במספר 170 דלקות לכל 100.000 תושבים באוכלוסיה לשנה. מדובר במספר ממוצע עבור כלל האוכלוסייה אך אוכלוסיות ספציפיות הן בעלות שיעורי תחלואה שונים. למשל בני גיל 65 ומעלה חולים פי 3 מאשר בני 40.  לפי ארגון הבריאות העולמי שיעור דלקות הריאה בילדים בריאים מתחת גיל 5 הינו 0.026 לכל שנת ילד (או 26 אירועי דלקת לכל 1000 ילדים בשנה),ארגון רופאי המשפחה האמריקאי מעמיד את שיעור החולים המוערך ב-34-40 מקרים לכל 1000 ילדים. ככלל דלקות ריאה שכיחות יותר בילדים צעירים ונדירות יחסית בבני נוער.

רוב דלקות הריאה מטופלות על בסיס קהילתי כלומר בעזרת השגחה או בשילוב עם טיפול אנטיביוטי הניתן בסירופ דרך הפה. 10-20 אחוז מהחולים זקוקים לאשפוז עקב מחלתם. בעולם המתועש נדיר שנגרמת פגיעה משמעותית מדלקת ריאות ומקרי המוות נדירים עוד יותר. בעולם המתפתח דלקת ריאות היא אחת הסיבות המובילות למוות עקב זיהום.

 

אילו מזהמים גורמים דלקת ריאות :

 

יש הבדל בין המזהמים השכיחים בשכבות הגיל השונות. בילדים מתחת לגיל חודש דלקות הראיה נגרמות עקב מזהמים הנרכשים מהאם בזמן מעבר בתעלת הלידה .החיידקים השכיחים הם מסוג אי. קולי, סטרפטוקוק מקבוצה B וליסטריה,קיימים עוד חיידקים רבים אחרים היכולים לייצר דלקת ריאות בשכבת גיל צעירה זו וכן וירוסים. מגיל חודש ועד גיל 3 חודשים חיידקי הסטרפטוקוק פנוימוניה והכלמידיה טרכומטיס הם השכיחים יותר ובנוסף להם קיימים מגוון של וירוסים היכולים לגרום לדלקת. בבדיקות שנערכות בילדים מגיל 3 חודשים עד 5 שנים החולים בדלקות ריאה הנעזרות בשיטות של ביולוגיה מולקולרית מוצאים רק ב-80 אחוז מהמקרים את המזהם הגורם. בין המזהמים שזוהו ב-60 אחוז מהילדים ניתן למצוא חיידק לרוב מהסוג סטרפטוקוק פנוימוניה או מהסוג מיקופלזמה פנוימוניה (כתלות בשכבת הגיל הנבדקת) חיידק הכלמידיה פנוימוניה שכיח יחסית אף הוא אך פחות מחיידקים הקודמים. בכמחצית מהילדים ניתן היה לזהות וירוס כזה או אחר בילדים אילו וחשבון זריז מראה שבכרבע מהילדים היה ניתן לזהות גם חיידק וגם וירוס במקביל בזמן דלקת הריאות (במאמר מוסגר דווקא ילדם אילו בהם נמצא הזיהום סובלים לעיתים ממחלה בעוצמה גבוהה יותר ביחס לילדים אם חלה וירלית או חיידקית לחוד).

 

דלקת ריאות אטיפית :

 

דלקות אילו הידועות גם השם הציורי יותר Walking pneumonia (כיוון שהמחלה לא משמעותית מספיק על מנת להשכיב את החולה במיטה) נגרמות לרוב ממחוללים זיהומיים שאינם גורמים לתחלואה קשה. לרוב הסימנים הם שיעול יבש וחום נמוך המחלה היא דמוית שפעת ומצבם הכללי של הלוקים בסוג זה של דלקת ריאות טוב. המחולל הקלאסי הינו מיקופלסמה פנוימוניה אך מלבדו קיימים רבים אחרים חלקם וירליים.

 

האם יש עונתיות בשכיחות דלקות הריאה :

 

דלקות ריאה וירליות נוטות להתרחש בזמנים בהם הוירוסים המחוללים נפוצים יותר בעיקר בסתיו ובתקופת החורף. דלקות ריאה חיידקיות יכולות להתרחש בכל זמן .

 

איך מתפתחת דלקת ריאות :

 

בחלק גדול מהמקרים בילדים התחלת הדלקת הינה זיהום וירלי קל של דרכי האוויר המחליש את התנגודת הבסיסית של הריאה למזהמים (למשל ע"י פגיעה במנגנון המייצר כיח ומפנה אותו מדרכי האוויר,המונע התיישבות גורמים מזהמים בריאה). מזהמים שונים הנשאפים עם האוויר לריאות מוצאים את אותם איזורים בהם מנגנוני ההגנה פגועים ומתרבים בהם וזו למעשה תחילת הדלקת.מרגע התחלת הדלקת ישנם למעשה 4 שלבים להתפתחותה. בשלב הראשון (יום ראשון לדלקת) רקמת הריאה הופכת גדושה בדם באיזור המודלק וחלה בצקת רקמתית.ניתן לזהות חיידקים רבים ברקמה אך מעט תאי דם לבנים. ביומיים שלאחר מכן מתקדם הנזק הריקמתי ויש הפרשה של חומר בשם פיברין לחלל בועיות הריאה.רקמת הריאה מכילה כמויות גדולות של כדוריות לבנות ואדומות ויש גם הפרשה מוגלתית רבה עקב תוצאות התהליך הזיהומי.השלב האחרון הינו שיקום רקמת הריאה מהנזק שנוצר ובניה מחדש של רקמת ריאה בריאה.

יש מספר צורות של דלקות ריאה המוגדרות לפי תבנית האיזורים האנטומיים הניזוקים בריאה. דלקות אילו נוצרות מסיבות שונות אך כולן מתנהלות לפי אותה תבנית ואותם שלבים.

 

כיצד מתייצגת דלקת ריאות בגילאים השונים :

 

בילודים מתחת לגיל שלושה חודשים ובעיקר מתחת לגיל חודש,דלקת ריאות היא לרוב חלק מתהליך זיהומי כללי המתרחש בגוף והיא יכולה להיות מוקד התחלואה הראשוני או משנית לתחלואה נוספת. בגיל זה שיעול כסמן לדלקת הריאות אינו שכיח ולרוב תחול ירידה כללית במצבו של הילד המלווה באי שקט,בחוסר רצון לאכול, נשימות מהירות רתיעות באיזור שבין הצלעות ואנחות , חום הגוף יכול להיות גבוה אך גם העדר חום או חום נמוך יחסית יכולים להיות בזיהום חריף בגיל זה. במקרים קשים יכולה להתרחש הכחלה של התינוק (ציאנוזיס) הכוללת את רקמות הפה (שפתיים ולשון –הכחלה של כפות ידיים ורגליים שכיחה מאוד בגיל הצעיר ואינה נגרמת לרוב עקב מצוקה נשימתית או קור).

 

בילדים קטנים מעל גיל חודש שיעול הופך לסימן ההיכר של דלקת הריאות המלווה לרוב בחום ולעיתים בסימנים נוספים כגון אנחות, נשימה מהירה, חוסר רצון לאכול ולעיתים שקיעה במצבו הכללי של הילד.

 

בילדים בגיל בוגר יותר שנה עד 6 שנים תחול דלקת הריאות לעיתים קרובות לאחר מחלה וירלית קלה של דרכי האוויר העליונות. התפתחות דלקת הריאות תלווה לרוב בחום שיעול ונשימה מהירה.לעיתים ידווחו הילדים על כאבים בחזה באחד הצדדים בזמן נשימה (הכאבים נגרמים עקב מעורבות של קרומי בית החזה באיזור הדלקת,בריאה עצמה אין סיבי כאב והיא אינה כואבת) או כאבי בטן עקב מעורבות של איזור הריאה הסמוך לסרעפת.דלקות ריאה הממוקמות בפסגת הריאות עלולות לגרום לגרוי מקומי שעשוי להתפענח כדלקת קרום המח עקב קשיון העורף המתלווה לדלקת מסוג זה (תופעה זו מכונה מנינגיזמוס כלומר סימני דלקת קרום המח הנגרמים שלא ע"י דלקת אמיתית בקרומי המח).

 

מהו הסימן הרגיש ביותר לזיהוי דלקת ריאות ?

 

כאמור יש מספר רמזים בבדיקתו הגופנית של הילד המכוונים לקיומה של דלקת ריאות. יש לציין שכל הסימנים הללו אינם ייחודיים דווקא לדלקת ריאות ויכולים להופיע במגוון גדול של בעיות ריאתיות ולעיתים קשה מאוד לרופא לזהות את קיומה של דלקת הריאות או להבדיל בין מספר מצבים אפשריים שונים. ככל הנראה הסימן הרגיש ביותר לקיומה של דלקת ריאות הינו קצב הנשימה אותו יש למדוד בטווח של דקה שלמה. (כמובן שלרוב מדובר בילד עם מחלת חום ושיעול אך רוב הילדים עם התלונה הזו סובלים מהצטננות קלה ולא מדלקת ריאות).

קצב נשימה מוגבר מוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי כקצב של מעל 50 נשימות בדקה בגיל חודשיים עד שנה, מעל 40 נשימות לדקה בגיל שנה עד חמש ומעל 30 בילדים מעל גיל 5.הסיכוי לדלקת ריאות בילדים ללא חום וללא סימני מצוקה נשימתית כלשהיא קטן מאוד. מאידך מצבים כגון חום ואי שקט עקב בעיה אחרת יכולים לגרום להגברת קצב הנשימה אף הם ואם מעורב גם מצב של אסתמה האבחנה המבדלת בין דלקת ריאות ובעיה אחרת יכולה להיות קשה מאוד.

גם בדיקות דם שיכולות להצביע על מצב דלקתי בגוף אינן מספקות עדות ישירה לקיומה של דלקת ריאות כיוון שעל-סמך התוצאות ניתן רק להתרשם מחומרת הזיהום אך לא ממיקומו.  צילומי חזה אף הם לא תמיד מספקים את המידע הדרוש לאבחנת דלקת ריאות. הממצאים בצילום החזה הם תולדה של התגובה הדלקתית של הגוף למצב הדלקתי בריאות. צילום חזה בשלב מוקדם מאוד של הדלקת עלול עדיין שלא להראות את הממצאים המצופים ואילו יופיעו רק כעבור זמן.

כאמור,האזנה אף היא כלי חשוב לקביעת אבחנה. האזנה לריאות התינוק בעזרת סטטוסקופ הינה אחד האמצעים היעילים ביותר לזיהוי דלקת ריאות או כל בעיה נשימתית אחרת. בעיה קטנה אחת בנושא זה היא נטייתם של תינוקות קטנים לבצע חיקוי לסירנת משטרה ברגע שהרופא הבודק נכנס לרדיוס של 5 מטר מהם. הבעיה אף מוחמרת לעיתים ע"י ההורים שבניסיונם לנחם את הילד ולהפסיק את בכיו מטלטלים אותו ובמקביל מצקצקים בלשון כך שכל אפשרות של האזנה שעוד קיימת נעלמת מיד. ברוב המקרים הילד צורח למספר דקות ואז נרגע ולעיתים עדיף להמשיך בבדיקה הגופנית  ולחזור לריאות בהמשך כשהילד כבר נרגע מהפחד הראשוני.

למעשה מה ששומע הרופא הינו מעבר של אויר דרך רקמה מודלקת המכילה הפרשות.במידה ולא תהיה כניסת אויר כלל לאותו איזור הוא יעלם מאוזנו של השומע ולא יאפשר את זיהוי הדלקת. אומנם לעיתים ניתן להתרשם מהבדלים בכניסת האוויר לאיזורי ריאה שונים כרמז לקיומו של מצב דלקתי אך לא תמיד. מסיבה זו לעיתים דווקא בדלקות ריאה משמעותיות אין כל ממצאים האזנתיים המרמזים לקיומה של דלקת ריאות והיא מזוהה ע"י צילום לאחר שנשללו סיבות אחרות לחום.

ניקוש בית החזה יכול לספק אף הוא נתונים לגבי קיומה של דלקת ריאות. הדהוד הריאה משתנה באיזור שמעל הדלקת ולכן ניתן לשמוע עמימות בניקוש מעל איזור הריאה החולה. מדובר בסימן שלא תמיד מאפשר זיהוי יעיל של הבעיה אך יכול לתרום בחלק מהמקרים.

רמז נוסף יכול להתקבל מבדיקת ריטוט בית החזה בזמן דיבור. לרוב מבוצעת הבדיקה ע"י הנחת כפות הידיים על בית החזה מאחור תוך כדי שהחולה אומר את מילות הקסם "44" או "עלי-בבא וארבעים השודדים" במידה ויש דלקת ריאות ניתן לחוש בהבדלי הריטוט בין שתי הריאות. כמובן שבילדים קטנים שאינם מדברים לא ניתן להיעזר בבדיקה זו בצורה יעילה.

 

בגילאים בוגרים יותר שכיחות דלקות ריאה לא-רגילות בהן הסימנים דומים לאילו שפורטו לעיל אך יכולים להיות פחות סוערים מבחינת חום הגוף והרגשתו הכללית של הילד .לעיתים מלווה המצב בכאבי ראש, דלקות גרון או כאבי אוזניים בהתאם לגורם המחולל.

 

יש לציין שוב שכל הסימנים שפורטו יכולים להתקיים גם במצבים אחרים שאינם דלקת ריאות (כרגיל החיים לא פשוטים ובשביל זה צריכים רופאים) ולא כל שיעול המלווה בחום הינו דלקת ריאות מחד ומאידך לעיתים שיעול קל וללא חום יכול להיות אף הוא המצביע לדלקת ריאות.

 

האם חשוב לדעת מהו הגורם לחולל את דלקת הריאות :

 

ברוב המקרים לא. זיהוי הפתוגן הספציפי אינו חשוב וחשוב רק לקבוע את הקטגוריה הכללית אליה משתייכת דלקת הריאות. לעיתים זו מטלה לא קלה אך לרוב מדובר בדלקת ריאות רגילה שאינה מהווה אתגר אבחנתי. ישנם אינספור חיידקים ווירוסים המסוגלים לגרום לדלקות ריאה אך בילדים שהם בריאים בבסיסם לרוב טיפול אנטיביוטי פשוט פותר את הבעיה ואין צורך בבירור הגורם המזהם.במקרים בהם מהלך המחלה חריג בעוצמתו במשכו ו/או בסיבוכים הנלווים לו, או שיש חשד שמדובר בהתפרצות מגפתית קהילתית,ניתן לבצע בדיקות מיוחדות לזיהוי הגורם המזהם.

 

אילו בדיקות יש לבצע בזמן דלקת ריאות :

 

ניתן לבצע בדיקות מסוגים שונים אך לרוב אין צורך באף בדיקה. אם מדובר בילד בריא שחלה בקהילה וללא מחלת רקע חריגה ודלקת הריאות זוהתה בזמן ביקור אצל הרופא – ברוב המקרים אין צורך בבדיקות מעבדה או בבדיקות הדמיה כלשהן. הטיפול יותחל תוך מעקב אחר מצב הריאות של הילד ומצבו הכללי ואם ההחלמה היא חסרת אירועים חריגים יחלוף האירוע ללא בדיקות כלל.

לעיתים זיהוי דלקת הריאות הוא בעייתי ולמרות חשד לדלקת לא ניתן להוכיחה בבדיקה גופנית ואז יש מקום לבצוע הדמיה מסוג צילום חזה.

במקרים נדירים אף יותר בהם מדובר בילד עם חום גבוה הנמשך מספר ימים וללא מקור ברור לחום וללא שיעול משמעותי יילקח בירור הכולל גם בדיקות דם כגון ספירת דם ומדדי דלקת. בבדיקות הדם ניתן להתרשם מקיומו ומעוצמתו היחסית של המצב הדלקתי אך הבדיקה אינה רומזת היכן מתרחשת הדלקת .במקרים בהם הרושם הוא שיש מחלה חריגה בעוצמתה יופנה הילד לצילום חזה כחלק מהבירור המקיף לזיהוי מוקד הדלקת שיכלול ברוב המקרים גם תרביות דם ושתן.

 

סיבוכים אפשריים של דלקת ריאות :

 

כפי שכבר הוסבר ברוב המקרים דלקת הריאות אינה גורמת לסיבוכים מיוחדים וחולפת לאחר טיפול אנטיביוטי בן מספר ימים. בחלק מהמקרים הזיהום החיידקי כרוך בשילוב של דלקת ריאות עם דלקות באיזורים אחרים בגוף למשל "ספסיס" – קיומו של חיידק במחזור הדם , או דלקת בדרכי השתן הנמצאת במקביל לדלקת הריאות. הדרך לזהות מצבים אילו היא ע"י בדיקות מעבדה מתאימות בילדים שמצבם נראה קשה יותר בתחילת המחלה.  לעיתים דלקת הריאות עצמה גורמת לסיבוכים מקומיים – למשך היווצרות נוזל במרווח שבין הריאה לבית החזה ולעיתים במקרים נדירים אף היקוות של מוגלה במרווח הנ"ל. גם במקרים אילו הטיפול הוא לרוב אנטיביוטיקה ומעקב אך לעיתים קרובות נעשה המעקב בבי"ח תוך מעקב צמוד אחר מצב הילד.

סיבוך נוסף הינו כשל נשימתי – כלומר עקב היקף הדלקת מתקשה הילד בשמירה על חימצון תקין. מצבים אילו שכיחים יותר בילדים קטנים מאוד ואינם קשורים דווקא למחולל זיהומי מיוחד (מצבים שכיחים הם ברונכיוליטיס או שילוב של דלקת ריאות עם התקף אסמטי קשה). במקרים אילו הטיפול יבוצע תחת אישפוז המאפשר עזרה ותמיכה ע"י חמצן או אפילו הנשמה במקרים קשים במיוחד.

סיבוך שכיח יחסית,נוסף הינו שינויי בריכוזי המלח נתרן  בדם – מצב המכונה SIADH.מדובר למעשה במעין אגירת מים שמקורה בהפרשת הורמון בשם ADH שלא בכמויות הנכונות. התופעה מושרית עקב קיום המצב הדלקתי וחולפת מעצמה עם שוך הדלקת. ברוב המקרים אין צורך בטיפול.כיוון שברוב המקרים לא נלקחות בדיקות דם (למעט אילו המגיעים לבי"ח) גם אם קיים המצב הוא חולף מבלי שאיש ידע על קיומו.

 

האם יש מצבים הגורמים לשכיחות גבוהה יותר של דלקות ריאה בילדים :

 

כן. קיימים מספר מצבים בהם יש נטייה מוגברת לדלקות ריאה . מסיבה זו כשלילד יש יותר מדלקת ריאה אחת יש לחשוד בקיומו של אחד ממצבי רקע אילו ולשקול בירור בכיוון. יש לציין ש"מותר" לילד בריא לחלות יותר מפעם אחת בדלקת ריאות וברוב המקרים הבירור שנערכים לילדים עם דלקות ריאה חוזרות אינם מעלים ממצאים חריגים,אבל המצב בכללותו צריך לעורר את הרופא לחשיבה.

המצב השכיח ביותר המעלה את הסבירות לדלקת ריאות הינו אסטמה. ילדים אסתמטיים נוטים יותר לדלקות ריאה אך כמובן  שלא לכל ילד הסובל מאסטמה תהיה דלקת ריאות. קיימים עוד מגוון מצבים גדול היכולים לגרום לדלקת ריאות החל מבעיה חיסונית עבור במומים באנטומית הריאה או חזרה של מזון מהקיבה ושאיפתו לריאות (אספירציה), מחלות כגון CF ואחרות ,גופים זרים שנשאפו לריאה ועוד.

יש לציין שמגורים בתנאי מחייה צפופים וחשיפה לעשן סיגריות מהווים גורם סיכון להתפשטות של חיידקים הגורמים לדלקת ריאות וילדים החשופים לעישון יכולים להפגע מכך.

 

לסיכום :

 

דלקת ריאות היא ה"זיהום המשמעותי" השכיח ביותר בגיל הילדות. ברוב המקרים מדובר במחלה שהטיפול בה קל יחסית ואינו דורש אשפוז אלא מתן אנטיביוטיקה דרך הפה בבית ומעקב אחר מצב הילד. לעיתים זיהוי הבעיה אינו קל ובמקרים נדירים יותר יש צורך לאשפז את הילד עקב חשש למצבו הנשימתי. סיבוכים כיום נדירים מאוד. במקרים של דלקות ריאה חוזרות יש לשקול שורה ארוכה של מצבים היכולים להוות גורם רקע להתפתחותן של דלקות הריאה.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים