רופא מחלה הורים

אדנו וירוס adenovirus


מחלות זיהומיות > אדנו וירוס adenovirus

אדנו וירוס :

 

אדנו וירוס הינו מזהם שכיח בבני אדם הגורם למחלות חריפות וכרוניות.  הוא קשור לדלקות בלחמית העיניים, דלקות של דרכי האוויר העליונות והתחתונות, דלקות בדרכי העיכול, במערכת העצבים המרכזית  ובשלפוחית השתן. בפרק זה נסקור את הידוע על הוירוס ועל צורות התחלואה השונות להן הוא גורם. יש לציין שעניין רב התעורר במשפחת וירוסים זו עקב האפשרות להשתמש בה כנשא לחומר גנטי אנושי גנטי בדרכי ריפוי גנטיות חדשניות.

 

הוירוס :

 

אדנו-וירוס הינו וירוס ממשפחת ה-Adenoviridae, genus Mastadenovirus..הוירוס בודד לראשונה בשנות ה-50 מרקמת שקד שלישי (אדנואיד) .הוא בעל גודל בינוני (90-100 NM) ,נטול מעטפת ובעל מולקולת דנא ישרה דו-גדילית. כיום יודעים כ-49 זנים גורמי מחלה של וירוס זה המסווגים ל-6 קבוצות שונות. לכל קבוצה מוצמדת אות מA- עד F. הוירוס קיים הן בבני אדם והן בבעלי חיים.מדובר בוירוס יציב מאוד לכימיקלים שונים ולחומציות ולאנזימים מפרקי חלבון, עובדה זו מאפשרת את הישרדותו בתנאי סביבה קשים כולל מערכת העיכול לאורך זמן.  להרחבה בנושא גנטיקה ושכפול של הוירוס : http://www.tulane.edu/~dmsander/WWW/335/Adenoviruses.htm

 

הדבקה :

 

הוירוס תוקף רקמות ריריות עימן הוא בא במגע ולפיכך הדבקה בוירוס אפשרית במספר דרכים : ע"י מגע ישיר או ע"י חשיפה להפרשות של מערכת העיכול (העברה פקו-אוראלית) או ע"י חשיפה להפרשות של מערכת הנשימה (רוק) או במגע מיני בהתאם לזן הספציפי. העברה דרך מים מזוהמים תועדה אף היא.

קיימות 3 צורות של הדבקת תאים ע"י הוירוס :

צורה ליטית (lytic) – התאים המודבקים נהרסים כתוצאה מההדבקות בוירוס. צורה זו מתרחשת בתאי הריקמה הרירית הנחשפים לוירוס (רקמת הפה, מערכת העיכול ודרכי המין)

צורה כרונית (persistent/latent) – התאים המודבקים אינם מתים והוירוס נשאר בהם וממשיך להיות מדבק. צורת הדבקה זו מתרחשת בעיקר ברקמות מערכת החיסון מסוג שקדים ובלוטות לימפה במערכת העיכול.בילדים גורמת תופעה זו לנשאות כרונית מתמשכת המאפשרת לילד להדביק אחרים בעוד הוא בריא ולא סובל תופעות מיוחדות.

התמרה סרטנית – רק בחיות מעבדה. התאים המודבקים ממשיכים להתחלק ואינם מתים.

ההדבקה בסוגי הוירוס הגורמים לתחלואה של מערכת הנשימה שכיחה יותר בסוף החורף באביב ובתחילת הקיץ. יש לציין שלמרות זאת זיהומים באדנו-וירוס מתרחשים בצורה תדירה בכל עונות השנה. משך הדגירה הוא לרוב 5-8 ימים אך נע בין יומיים ל-14 יום.  ברוב המקרים המחלה ממוקדת למערכת מסוימת אך לעיתים ובעיקר בחולים בעלי דיכוי חיסוני המחלה עלולה להיות מפושטת וקשה.

שכיחות המחלה אינה ידועה כיוון שכחצי מהנדבקים עוברים את המחלה ללא תסמינים כלשהם בעוד החצי השני סובל מתחלואה מסוגים שונים. שיעור ההדבקות בתוך המשפחה הוא כ-50 אחוז. הדבקה במגורים צבאיים ובמוסדות בארה"ב נפוצה מאוד והביאה לייצור חיסונים כנגד זני הוירוסים המדבקים.

בתחלואה של דרכי השתן יש נטייה לשכיחות גבוהה יותר של הדבקה בזכרים, בשאר סוגי התחלואה אין הבדל בין המינים. רוב ההדבקות חלות בילדים עד גיל בי"ס אך ניתן להדבק בכל גיל .

 

הקשר בין סוג הוירוס וסוג התחלואה :

 

לזנים שונים של הוירוס "העדפה" לרקמות מסוימות ומכאן שהתחלואה שהם יוצרים ממוקדת במערכות שונות. מעבר לכך, זנים מסוימים הינם יחודיים לאיזורים גיאגרפיים וגורמים לתחלואה רק בהם. יש זנים הגורמים להדבקה כרונית הנמשכת חודשים ושנים. במהלך אותו הזמן יש הפרשה של הוירוס ברוק או מהפרשות מערכת העיכול ולמרות שהנשא אינו חולה הוא עדיין מדבק. לעיתים סוג וירוס יכול לגרום למחלה קשה בצורת חשיפה אחת ולא באחרות. למשל סוג מספר 7 שחשיפה אליו במגע או דרך מערכת העיכול אינה יוצרת תחלואה משמעותית, יכול לגרום לדלקת ריאות קשה כאשר החשיפה אליו נעשית בעזרת משאף .

להרחבה אודות הקשר בין סוגי הוירוס וסוג התחלואה : http://pathmicro.med.sc.edu/pdf-vir/adeno.pdf

 

סוגי התחלואה השכיחים :

 

דלקת לחמיות מגפתית Epidemic Keratoconjuntivitis

דלקת גרון Pharyngitis

דלקת ריאות ודלקות בדרכי האויר Acute Respiratory Disease

דלקת גרון ולחמיות Pharyngoconjunctival Fever

דלקת בדרכי המין והשתן Genitourinary Infections (cervicitis, urethritis, hemorrhagic cystitis)

דלקת בדרכי העיכול Gasteroenteritis

דלקת דמית של שלפוחית השתן Acute Haemorrhagic Cystitis

דלקת כבד Hepatitis

 

דלקת ריאות ודלקות בדרכי האויר Acute Respiratory Disease : זנים שכיחים 4,7

 

שכיחות יותר בתקופת החורף והאביב. אדנו-וירוס אחראי על כעשירית מדלקות הריאה בילדים. המחלה מתייצגת בדומה לזיהומי דרכי אויר אחרות כשיעול , חום, נזלת ,כאבי גרון וסימני דלקת ריאה במקרה וזו מתרחשת. בחלק ממקרי השעול או מהמקרים החשודים לשעלת ניתן לזהות בבדיקות את נוכחותו של האדנו-וירוס. לא ברור האם אדנו-וירוס גורם למחלה דמוית שעלת אך לא ניתן לשלול את הנושא.

אדנו-וירוס יכול לגרום למחלה דמוית ברונכיוליטיס בילדים צעירים. במקרים אילו לעיתים ניתן לחשוד בקיומו אם יש דלקת נלווית של לחמיות העיניים.

ברוב המקרים דלקות הריאה חולפות בלא להשאיר נזק כלשהוא אך בילדים שזה עתה נולדו הן עלולות לגרום לתחלואה משמעותית ולעיתים נדירות אף לתמותה. בפגים עלולה להיגרם תחלואה ריאתית משמעותית וכרונית כתוצאה מהזיהום.

למאמר בנושא אדנו-וירוס ודלקת ריאות : http://jmii.org/content/pdf/v35n1p37.pdf

 

דלקת גרון ולחמיות Pharyngoconjunctival Fever : זנים שכיחים 8,19,37

 

צורת תחלואה זו מתרחשת לעיתים קרובות בילדים בגיל בי"ס. לעיתים קרובות מדובר בהתפרצות "מגיפתית" מדבקת הקונה אחיזה באוכלוסיית יעד כגון ילדים בקייטנות (תואר קשר לזיהום מי בריכה של כברו הכלרה תקינה) הדבקה מתרחשת ע"י מעבר של הפרשות דרכי הנשימה או הפרשות מהעיניים.  המחלה מתבטאת לרוב כחום גבוה המלווה בעיניים אדומות ודלקת גרון.  האודם בעיניים מתחיל לרוב בעין אחת ואז עובר לשנייה אך מעורבות בו-זמנית של שתי העיניים עלולה להתרחש. דלקת העיניים לרוב אינה מלווה בכאב משמעותי אלא בהרגשת אי-נוחות,גרד,דמעת והפרשה (בעיקר בזמן השינה הגורמת להדבקת העפעפיים בבוקר). לעיתים קרובות מקדימה את המחלה תקופה של נזלת וסימני דלקת קלה של דרכי האוויר העליונות. משך המחלה כ-5 ימים לאחריהם היא חולפת. אין טיפול מיוחד מלבד תומך. לעיתים יש מעט שלשול הנלווה לדלקת.

 

 דלקת לחמיות מגפתית Epidemic Keratoconjunctivitis : זנים שכיחים : 8,19,37

 

מדובר במצב מדבק מאוד (מאוד מאוד!) המתבטא בהופעה איטית של אודם בעין אחת. האודם מתגבר ועובר גם לעין השנייה. האודם מתגבר והחולים מתלוננים על כאב בזמן חשיפה לאור בהיר (פוטופוביה), כאב עיניים (שעלול להצביע על נזק לקרנית העין) . ההדבקה נעשית ע"י מגע יד או דרך מגע בחפצים שזוהמו. סיכויי הדבקה של אחד מבני הבית עומדים על 10 אחוז. לעיתים מתלווה למצב חום,עייפות, כאבי ראש והגדלת בלוטות לימפה מקומיות.

למאמר בנושא :

http://bjo.bmjjournals.com/cgi/content/abstract/66/12/776?ijkey=33b194fd78d5287835f20b9c34e688c0619de436&keytype2=tf_ipsecsha

 

דלקת דמית של שלפוחית השתן Acute Haemorrhagic Cystitis:זנים שכיחים 11,21

 

מדובר לרוב בילדים בגיל 5-15 .המצב שכיח יותר בבנים ביחס לבנות ומתבטא בצריבה במתן שתן, דחיפות ותכיפות וכן בשתן אדום ודמי (סימן ההיכר הבולט של המצב). השתן הדמי (המכונה בלעז המטוריה) נמשך כ-3 ימים ואז חולף ואיתו חולפים שאר הסימנים שתוארו. המחלה אינה גורמת לנזק כלייתי או אחר. בתרבית שתן לא ניתן להוכיח זיהום חיידקי אך לעיתים ניתן לזהות נוכחות חלבון בשתן כחלק מהתופעה.

למאמר בנושא : http://adc.bmjjournals.com/cgi/content/full/90/3/305

 

דלקת בדרכי העיכול Gasteroenteritis : זנים שכיחים 40,41 ואחרים

 

שלשול על רקע תחלואה באדנו וירוס הינו אחת הסיבות השכיחות לשלשולים, בעיקר במגיפות מדבקות בגני ילדים ומוסדות חינוכיים (הסיבה השכיחה היא זיהום ברוטה וירוס). למרות זאת יש לציין שחלק מזני האדנו וירוס מחבבים מאוד את מערכת העיכול האנושית וניתן לבודדם גם מאנשים בריאים לחלוטין כך שלא כל מחלת שלשולים בה ניתן לזהות אדנו –וירוס אכן נגרמת על ידיו. מסיבה זו גם לא ברור הקשר בין זיהום באדנו-וירוס ותופעה המכונה התפשלות של המעי ( או בלעז אינטוסוספשיין - סוג של חסימת מעיים הנפוצה יחסית בילדים צעירים הנגרמת עקב התקפלות של חלק מהמעי על עצמו). בכשליש מהילדים עם בעיה זו ניתן לזהות אדנו-וירוס במעי או בבלוטות לימפה איזוריות.ככל הנראה אם אכן יש קשר בין הדברים ,רק חלק קטן מהמקרים קשורים באמת לזיהום באדנו-וירוס .המחלה מלווה בחום ,כאבי בטן ושלשול הנמשך 7-14 יום ועלול להיות מלווה בכאבי בטן והקאות. אין טיפול למצב ויש להשגיח על מצב הנוזלים בילדים החולים ולהקפיד על שטיפת ידיים בזמן הטיפול בהם על מנת להימנע מהעברת המזהם הלאה.

 

דלקת בדרכי המין והשתן Genitourinary Infections(cervicitis, urethritis): זנים שכיחים : 2,8,37

 

זני וירוס אילו גורמים לתחלואה של דרכי המין והשתן המתבטאת בצריבה מקומית, התפתחות כיבים ודלקת של השופכה  וצוואר הרחם. ההדבקה נעשית ע"י קיום יחסי מין .

 

דלקת כבד Hepatitis :

 

אדנו-וירוס יכול לגרום להדבקת ריקמת הכבד ולנזק מקומי. בחולים בעלי מערכת חיסון תקינה לרוב אין כל משמעות לדלקת זו ומדובר במצב חולף המתבטא בעלית אנזימי הכבד לתקופה מוגבלת וריפוי מלא ללא כל נזק ארוך טווח. במושתלי כבד עלולה להתפתח דלקת משמעותית עקב דיכוי מערכת החיסון .

 

זיהוי הוירוס :

 

קיים מגוון גדול של סוגי בדיקות המסוגלות לזהות את נוכחותו של הוירוס באיזורי גוף שונים. ניתן להשתמש הן בתרביות או בשיטות אימונולוגיות המזהות חלבונים של הוירוס או בשיטות גנטיות המזהות רצפי דנא היחודיים לוירוס. ברוב המקרים אין סיבה לבצוע בדיקות אילו גם אם יש חשד למחלה הקשורה לוירוס כיוון שגם כך אין טיפול יחודי . הבדיקות נלקחות בעיקר במקרים קשים בהם מעורבים אנשים עם דיכוי חיסוני או כשמנסים לבצע אבחנה מוחלטת של המצב לצורך שלילת מחלות אחרות בהן כן ניתן לטפל.

 

טיפול :

אין טיפול יעיל להדבקה ולרוב אין גם צורך בטיפול. מערכת החיסון מזהה את הוירוס ומפתחת תגובה כנגדו ובכך מסתיימת החלה. חיסונים כנגד זנים ספציפיים פותחו בארה"ב בעיקר על מנת למנוע מגיפות של דלקות ריאה במגורים צבאיים במגוייסים צעירים. בארץ וברוב מדינות העולם חיסון אינו מקובל. בחולים מדוכאי חיסון ניתן לנסות תרופה בשם ריבאוירין ribavirin – שבחלק מהמיקרים מראה יעילות כלשהיא.

 

לסיכום : תחלואה באדנו וירוס יכולה להתבטא בצורות רבות ושונות. לעיתים התחלואה עלולה להיות ממושכת ולא נעימה אך ככלל הילדים מחלימים ולא סובלים מתופעות לוואי כלשהן. אין טיפול אפשרי כלשהוא למעט טיפול תומך ומעקב. שמירה על היגיינה יכולה למנוע את המשך התפשטות הזיהומי לבני המשפחה

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים