רופא מחלה הורים

קריפטוספורידיום – Cryptosporidium


מחלות זיהומיות > קריפטוספורידיום – Cryptosporidium

קריפטוספורידיום – Cryptosporidium :

 

קריפטוספורידיום הינו פרזיט נפוץ הגורם לשלשול. הפרזיט מוכר אומנם מאז תחילת המאה ה-20 אך רק ב-30 שנה האחרונות הוכר בתפקידו החשוב כמזהם אנושי .הקריפטוספורידיום זוהה ברחבי כל העולם כולל ארצנו הקטנטונת . בפרק זה נדון בפרזיט,בתחלואה לה הוא גורם ובדרכים להימנע ממנה ולהתמודד עמה.

 

היסטוריה :

 

הראשון לתאר את הפרזיט היה ככל הנראה חוקר בשם Tyzzer שפרסם את הימצאו בדגימת קיבה של עכברים בשנת 1907. לאחר מכן במשך שנים רבות נחשב הקריפטוספורידיום למזהם נדיר הקיים בחיות בלבד. דעה זו השתנתה לאחר שבשנת 1976 פורסם בספרות הרפואית תיאור של ילדה בת 3 מטנסי בארה"ב שסבלה ממחלת שלשולים שנמשכה 14 יום ושנגרמה מפרזיט הקריפטוספורידיום.  העובדה שחולי HIV רבים בשנות השמונים סבלו מזיהומים שגרם הפרזיט קיבעה את היותו מזהם נפוץ בבני אדם והגילוי שחלק מהזיהומים נגרמו עקב שתיית מים מזוהמים שהביאו להדבקת מאות אלפי אנשים במגיפה אחת, הפכה אותו לכוכב עולה בשמי מחלות המעי הזיהומיות.

 

קריפטוספורידיום – הפרזיט :

 

כאמור,הדיווחים הראשונים על קיומו של פרזיט חדש הגורם למחלת שלשולים הופיעו בשנת 1976. פרזיט הקריפטוספורידיום  הינו צורת חיים של תא אחד המכיל אברונים תוך תאיים אך נזקק לצורך קיומו למאכסן המספק את צרכיו. שמו של פרזיט זה הוא בתרגום חופשי " ספורות נסתרות" ספורה – spora הינה צורה עגולה הקיימת בחלק מהפרזיטים בשלב חיים המכונה  OOCYST (שלב הביצית המדבקת). בקריפטוספורידיום צורה זו אינה נראית ומכאן מקור השם המבדיל אותו מפרזיטים דומים אחרים. קיימים בטבע מינים רבים של קריפטוספורידיום כולם נימנים על אותה משפחה ומסוגלים להדביק הן בני אדם והן סוגים רבים של בעלי-חיים. חלק מהסוגים מדבקים רק בעלי חיים אך יש מספר סוגים המסוגלים להדביק הן בני אדם והן בע"ח. הסוגים השכיחים האחראיים על הדבקת בני אדם הם cryptosporidium hominis  ו- cryptosporidium parvum .

 

מחזור החיים של הקריפטוספורידיום :

 

הכול מתחיל במה שהמכונה OOCYST . OOCYST הינו שלב החיים המדבק של הקריפטוספורידיום . צורת חיים זו היא עמידה מאוד בסביבה – עובדה המאפשרת לה לשרוד את המעבר מבעל חיים אחד לשני.  כל OOCYST מכיל בקרבו 4 צורות חיים המכונות sporozoites. כאשר מגיע oocyst לתוך מאכסן חדש הוא מתפרק וארבעת הספורוזואיטים משוחררים ממנו. מרגע זה מטרתם של ארבעת המופלאים היא לחדור לשכבת תאי האפיתל (תאי אפיתל הינם תאים הנמצאים בגבול בין רקמה ובין חלל חיצוני, למשל בדרכי האוויר, בפה, במערכת העיכול וכדומה – בכל מקום שבו נפגש הגוף עם חלל כלשהוא). הקרובה אליהם ביותר . האיזור המועדף על הספורוזואיטים הינו המעי הדק. הספורוזואיטים חודרים לתוך תאי האפיתל של המעי הדק שם הם שוכנים בסמוך לקרום התא הסמוך לחלל המעי ואחוזים בעזרת אבר הצמדה מיוחד אל הקרום הפנימי של התא. בתוך תא האפיתל מתרבה הספורוזואיט ל-8 גופיפים המכונים מרוזואיטים-merozoites החודרים לתאי אפיתל סמוכים שם הם מתרבים וחוזר חלילה.

עד כאן זה היה פשוט יחסית עכשיו מגיעה תפנית מעניינת. בשלב כלשהוא נוצרים במקום סתם מרוזואיטים – שיכולים להכפיל את עצמם עקרונית עד אין סוף, מרוזואיטים מיוחדים שהופכים למעשה להיות תאי מין. בתאי האפיתל נוצרים שני סוגים של מרוזואיטים מיניים – האחד בעל גודל גדול וסוג שני בעל גודל קטן. המרוזואיט הקטן חודר לגדול ומתקבלת הפריה. הגופיף המופרה המכונה זיגוטה – zygote מייצר סביבו קליפה עבה המספקת הגנה מתנאי הסביבה החיצונית ומתקבל למעשה OOCYST שממנו התחלנו את הסיפור. ה-OOCYST מופרש בצואה ומקווה למצוא את דרכו מחדש אל מעיו של ייצור נוסף.

מנגנון מעניין נוסף הקיים בצורת חיים זו הינו OOCYST בעל קליפה דקה. סוג זה של תא מופרה בוקע ככל הנראה כבר במעיים של המאכסן הראשוני ומאפשר הדבקה מחדש של עוד תאים.

זמן התפתחותו של כל דור הוא קצר מאוד ואורך כ-12-14 שעות. למעשה תוך מספר ימים יכול הפרזיט לייצר כמויות גדולות ולעבור לשכון בכל מערכת העיכול מהמעי הדק ועד לקיבה.

קריפטוספורידיום מסוג parvum מיוחד בחוסר ייחודיות לרקמת מעי ולכן הוא יכול להדביק גם ריריות של מערכת הנשימה.

 

מהי דרך ההדבקה :

 

ברוב המקרים מדובר בהדבקה המכונה פקו-אוראלית, כלומר הגעה של הפרזיט אל ריריות חלל הפה עקב מגע עם מקור מזוהם בצואה בה קיים הפרזיט. כמובן שההתחלה היא עקב חוסר הגיינה לאחר ביקור בשירותים או במקרה של תינוקות חוסר הקפדה של המחליף על הגיינה יעילה בזמן החלפת חיתולים ויצירת שרשרת הדבקה.ניתן להדבק גם עקב מגע עם משטחים מזוהמים או במקרים אחרים ניתן להדבק מחיה כלשהיא (כולל חיות בית ) או מחשיפה למים שהיו חשופים להפרשותיהן של חיות (או בני אדם). יתכן ובזמן המחלה החריפה קיים גם זיהום טיפתי כלומר חשיפה להפרשות מערכת הנשימה של חולה אך זו ככל הנראה לא דרך הדבקה עיקרית.

 

ממה וממי נדבקים ?

 

כמובן שניתן להדבק ממישהו חולה המפריש את הפרזיט בצואה אבל זה רק חלק מהסיפור. בארה"ב למשל בחלק ממאגרי המים והנהרות יש OOCYST מדבקים בעיקר בחודשים מרץ-יוני. מקור הפרזיט במים הוא הפרשות של בעלי חיים המגיעים למים ומזהמות אותם. בקיצור ניתן להדבק מכולם מבני אדם, מחיות מחמד וחיות משק, ממקורות מים (כולל בריכות שחיה ציבוריות ואפילו ממי ברז אם הם מגיעים ממקור מזוהם- תועד בארה"ב , בארץ עדיין לא).

 

מהי מנת ההדבקה הנדרשת לזיהום :

 

מספר מאמרים התייחס למנת ההדבקה (כמה פרזיטים צריכים להגיע למערכת העיכול ליצירת הדבקה) והמספרים נעים בין 9 פרזיטים ל-132 אבל בכל מקרה לא צריך כמות ענקית.ככל הנראה קיימת נטייה טבעית להדבקות כך שבחלק מהאנשים יש צורך במנה מדבקת קטנה ובאחרים גדולה.

 

מהם תסמיני ההדבקה :

 

ראשית קיים הבדל משמעותי בין הדבקה של אנשים בעלי מערכת חיסון תקינה לבין הידבקות של פרט בעל מערכת חיסון מדוכאת (עקב מחלה,טיפולים כימותרפיים או כל מצב אחר). בבריאים מדובר על מחלה בעלת אורך זמן מוגבל המסתיימת מעצמה ללא טיפול ולמעט חוסר הנוחות במהלכה אינה גורמת לבעיות ארוכות טווח.

הסימנים השכיחים הם שלשול מימי ותדיר, כאבי בטן המלווים בבחילות ,הקאות  וחום נמוך . יש לשים לב שתסמינים אילו אינם שונים במאום מזיהומי מעיים אחרים ולכן האבחנה הקלינית אינה יעילה ויש להסתמך על בדיקות מעבדה לצורך זיהוי הפרזיט.

 

מה משך הזמן מתחילת ההדבקה ועד הופעת OOCYST בצואת האדם שנדבק ?

 

לרוב מדובר על 4-6 ימים מרגע החשיפה לפרזיט ועד להפרשה של גופיף מדבק בצואה.

 

מה משך ההפרשה של הפארזיט בצואה ?

 

רוב מאמרים נוקבים במספר שבין 6-18 יום. כשמשך השלשול נע בין 4-10 ימים. מספרים אילו נכונים עבור ילד או מבוגר בעלי מערכת חיסון תקינה. באנשים בעלי פגיעה במערכת החיסון – המספרים יכולים להיות ממושכים יותר.

 

איך מזהים את קיומו של הזיהום :

 

קיימות מספר שיטות לזיהוי ההדבקה הנפוצה והפשוטה ביותר מתבססת על צביעה מיוחדת של הצואה החשודה המאפשרת את זיהוי ביציות הפרזיט בדגימת הצואה. שיטות אפשריות נוספות מתבססות על זיהוי נוגדנים בדם החולה או זיהוי רצפי DNA של הפרזיט בדגימת הצואה.

 

התגובה החיסונית לקריפטוספורדיום :

 

בניגוד למזהמים רבים, פרזיט הקריפטוספורדיום אינו מנסה להשתמש בתרגילי התחמקות ממערכת החיסון ומתבסס על יצירת כמויות עצומות של גופיפים מדבקים והרווית הסביבה על מנת להמשיך את שרשרת ההדבקה. ההערכות טוענות ש-0.4 אחוז מהאוכלוסייה מפרישה OOCYST מדבקים בכל רגע נתון. כשליש מהאוכלוסייה נושאים בדמם נוגדנים כנגד הפרזיט (עדות להדבקה בעבר), כיוון שהנוגדנים לפרזיטים זה דועכים ונעלמים עם השנים סביר להניח שכל מבוגר חווה הדבקה לפחות פעם אחת במשך חייו.

אנשים בעלי דיכוי חיסוני מתקשים מאוד להתמודד עם הזיהום ולמשל בחולי HIV כעשרה אחוז מפרישים את הפרזיט בצואה (ובמדינות מתפתחות מדובר באחוזים גבוהים הרבה יותר).

 

האם יש טיפול ?

 

כיום אין טיפול פשוט ויש להמתין עד להחלמה טבעית של הילד או המבוגר שנדבקו. יש לציין שכיוון שהפרזיט מועבר ע"י מספר בעלי חיים שונים והצורה המידבקת בטבע הינה עמידה ביותר בתנאים סביבתיים – קשה מאוד להימנע מזיהום כאשר הוא קיים בסביבה הקרובה.

בספרות קיימים תיאורים של טיפולים בחולים מדוכאים חיסונית בעזרת מספר סוגי אנטיביוטיקה , אך אף אחד מניסיונות אילו לא הראה יעילות מלאה של הטיפול וממילא הם מיועדים לחולים שמצבם בעייתי מראש ולא לחולים בעלי מערכת חיסון מתפקדת. ניסיונות ראשוניים בוצעו גם בעזרת עירויים של נוגדנים המכוונים כנגד הפרזיטים אך גם כאן ההצלחה היא חלקית בלבד והטיפולים אינם זמינים.

 

לסיכום :

 

קריפטוספורידיום הוא אחד מהגורמים לשלשולים ומחלה של מערכת העיכול בילדים ובמבוגרים. באנשים בריאים מדובר במחלה לא נעימה אך מוגבלת במשכה , החולפת ללא טיפול ואינה גורמת לסיבוכים כלשהם.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים