רופא מחלה הורים

ויטמין A - Vitamin A


בעיות שונות > ויטמין A - Vitamin A

ויטמין A :

 

ויטמין A הינו ויטמין בעל חשיבות גדולה למערכות רבות ושונות כגון מערכת הראיה, מערכת השלד , מערכת הרבייה, גדילה והתמיינות תאים ומערכת החיסון. בפרק זה נעסוק בצורות השונות של חומרים המהווים את הבסיס לוויטמין A בגוף ובפעילויות השונות אותן הוא מתווך ובהשפעות שיש לחוסר ולעודף בויטמין זה על פעילויות הגוף השונות.

 

ביוכימיה :

 

למעשה קיימים שני מקורות שונים לוויטמין A. מקור אחד הינו מהחי והמקור השני מהצומח.  בבעלי חיים קיים חומר הנקרא preformed vitamin A  או בשם אחר רטינול retinol.  ניתן למצוא רטינול במזונות כגון ביצים, חלב, כבד ומרגרינה. בגוף מומר הרטינול לנגזרת נוספת של ויטמין A המכונה רטינל retinal.

ויטמין A ממקור צמחי מגיע בעיקר מירקות ופירות צבעוניים שם הוא נקרא provitamin A carotenoid . לאחר ספיגתם של חומרים אילו מסוגל הגוף להפוך אותם לרטינול.החומרים הנמנים על משפחה זו הינם הבטא-קרוטן, אלפא-קרוטן ואחרים.  משפחת הקרטינואידים הינה משפחה ענקית של חומרים (563 ליתר דיוק) המיוצרים ע"י צמחים רבים אך רק עשירית מהחומרים הללו נמנים על הקדם ויטמין-A קרוטנואידי כלומר ניתנים להמרה לויטמין A. לדוגמא הליקופן הינו סוג קרוטן ידוע הנמצא בעגבניות אך אינו מהווה חומר בסיסי לוויטמין A. בטא-קרוטן הינו הקרוטן שהפיכתו לויטמין A בגוף הינה היעילה ביותר.

בטא-קרוטן נספג בחלקו ע"י המעיים ומה שלא נספג מפורק במעיים לשתי מולקולות של רטינול . הרטינול עובר בתוך רקמת המעי המרה לחומר בשם רטיניל-פלמיטאט  המאוכסן בכבד. כאשר יש בגוף דרישה לויטמין A מפורק חומר זה חזרה לרטינול ונישא בדם ע"י חלבון מיוחד המכונה RBP לרקמות השונות הדורשות אותו.

 

מאזן ויטמין A לאחר הלידה :

 

לאחר הלידה הכבד עני בויטמין A אך החלב הראשוני (הקולוסטרום) מכיל כמויות גדולות של ויטמין A כמו גם חלב האם עצמו בשלב מאוחר יתר .מאגרים בכבד נבנים במהירות בתקופה שלאחר הלידה ומשמשים לאספקת הרקמות השונות. יש לציין שגם חלב פרה הינו מקור טוב של ויטמין A . 

 

באילו מאכלים קיים ויטמין   A:

 

מן החי – כבד בקר מכיל כמויות גדולות מאוד של ויטמין A וכן גם כבד עוף (100 גר מכילים פי 245-545 מהמנה היומית הנדרשת בהתאמה למנה של כ-100 גר)  . מאכלים נוספים המכילים כמויות קטנות הרבה יותר של ויטמין A הינן חלב וביצים.

מהצומח – הירק שמכיל את הכמויות הגדולות ביותר של בטא-קרוטן הינו גזר (או מיץ גזר -כוס מיץ גזר מכילה פי 450 בטא קרוטן מהמנה היומית הנדרשת). גם בתרד יש כמויות גדולות של בטא-קרוטן. כמו כן ניתן למצוא את החומר באפרסקים, מנגו , אפונה, פפאיה ופלפל.

 

תסמונת הילד הכתום – היפרקרוטינמיה :

 

צריכה של ירקות המכילים קרוטן בכמות גדולה כגון גזר בטטות וכדומה עלולה לגרום לצביעת העור בצבע צהוב-כתום בעיקר בילדים מתחת לגיל שנה. יש לציין שהגוון הינו בעור בלבד ואינו גורם לשינויי צבע בעיניים. התסמונת מכונה בלעז carotenemia והיא אינה משמעותית ואינה פוגעת בילד וההדרכה היחידה לאמהות היא להפחית את כמות הירקות הכתומים במעט. 

את גוון העור הכתום ניתן לראות (להבדיל) גם בחולים הסובלים מהפרעות אכילה (כגון אנורקסיה) כחלק מתסמיני המחלה.

 

מהי המנה היומית הנדרשת של ויטמין A :

 

הנקה
(mcg RAE)

גברים
(mcg RAE)

נשים
(mcg RAE)

הריון
(mcg RAE)

ילדים
(mcg RAE)

גיל בשנים

 

 

 

 

400

(1,320 IU)

0-6 חודש

 

 

 

 

500

 (1,650 IU)

7-12 חודש

 

 

 

 

300
(1,000 IU)

1-3 שנים

 

 

 

 

400
(1,320 IU)

4-8 שנים

 

 

 

 

600
(2,000 IU)

9-13 שנים

1,200
(4,000 IU)

900
(3,000 IU)

700
(2,310 IU)

750
(2,500 IU)

 

14-18 שנים

1,300
(4,300 IU)

900
(3,000 IU)

700
(2,310 IU)

770
(2,565 IU)

 

19+ שנים

 

יש לציין שכמויות הבטא-קרוטן הדרושות המדויקות (באופן כללי ובמיוחד בתינוקות) אינן ידועות וההערכה מתבססת על הסיכון לחוסר ברמות שונות של החומר בדם. גם עבור ויטמין A המספרים המדויקים עבור תינוקות אינן ידועים והם נגזרים מהכמויות הנמצאות בחלב אם.

 

באילו תהליכים משתתף ויטמין A :

 

גדילה והתפתחות :

 

פעילותו של ויטמין A מתחילה כבר בשלבים הראשונים של הגדילה וההתפתחות. חומצה רטינואית חשובה מאוד להתפתחות של הגפיים הלב העיניים והאוזניים. עודף וחוסר של ויטמין A נקשר לשכיחות מוגברת של מומים מולדים (ולכן טיפול בויטמין A או בניגזרותיו במהלך ההריון עלול להיות מסוכן). חוסר משמעותי של ויטמין A בתקופת החיים הראשונה עלול לגרום לפיגור התפתחותי (הן פיזי והן מוחי).

 

ויטמין A והראיה:

 

כבר במצרים העתיקה היה ידוע שאכילת כבד בקר משפרת בצורה משמעותית את ראיית הלילה. למעשה עיוורון לילה הינו אחד הסימנים הראשונים של חוסר בויטמין A ותכולת הויטמין הגבוהה בכבד בקר מביאה לשיפור מהיר של המצב .

מנגנון הראיה מתבסס על תגובה כימית המתרחשת בתאי הרשתית. הרשתית הינה שכבה של תאים המכילים פיגמנט (חומר צבע) המסוגל לייצר תגובה כימית בזמן מגע עם אור. התגובה הכימית הזו מתורגמת לאות חשמלי ע"י תאי הרשתית ואת זה מועבר למח ומפוענח בהמשך לחלק מהתמונה שאנו רואים.

בלי להכביר יותר מדי מילים אודות המגנון המולקולרי בעיניים מולקולה של רטינל בשם 11-ציס-רטינל מתחברת בתאים האחראיים על ראית לילה המכונים קנים - rods לחלבון בשם אופסין opsin ויחדיו הם יוצרים חלבון בשם רודופסין. חלבון זה מאפשר זיהוי כמויות אור מזעריות ע"י שינוי צורתו בנוכחות פוטון של אור. שורה של שינויים עקב השינוי הראשוני הזה מתבטאת בסופו של דבר במעבר של אות חשמלי לעצב הראיה.

כאשר יש חסר ברטינול חלה ירידה ביכולת של תאי הקנים לבצע את התגובה המתוארת ובמצבים של חוסר משמעותי מתפתחת תגובה המכונה "עיוורון לילה" .

בעיה נוספת הנגרמת עקב חוסר בויטמין A היא יובש ניכר ברקמות הקרנית והלחמית בעין המכונה בלעז xerosis conjunctiva ו-xerosis cornea. הקרנית עלולה להראות מקומטת  ועכורה .

במצב של רטיניטיס פיגמטוזה – מחה בה חל איבוד הדרגתי של תאי רשתית הקולטים אור – ופגיעה מתקדמת בראיה,  הודגם שמתן ויטמין A מאט את התקדמות המחלה (יש לציין שויטמין E עלול להחמיר את המצב בוס מחלה זה ולכן יש להתייעץ עם רופא לגבי צורת הטיפול הויטמני הנכונה).

 

ויטמין A ומערכת החיסון :

 

ויטמין A חשוב מאוד לפעילותה התקינה של מערכת החיסון. ויטמין A וחומצה רטינואית חשובים מאוד להתפתחות והתמיינות תאי הדם הלבנים וגם התגובה החיסונית עצמה הכרוכה בהפעלת תאי T מתבססת בין השאר על הפעלת נגזרות של ויטמין A בתאי ה-T המופעלים.

מספר מחקרים ממדינות עולם שלישי הצביעו על כך שמתן ויטמין A לילדים חולים בחצבת למשל הביא לקיצור משך המחלה והפחתה בתופעות הלוואי להן היא גורמת. בנוסף ויטמין A חשוב מאוד להתפתחותם של התאי המוקוזה הנשימתית - המצפים את מערכת הנשימה ותאי מוקוזה נוספים במערכות כגון מערכת השתן .תאים אילו ומהווים מחסום למניעת הדבקה של מערכת זו ע"י וירוסים וחיידקים ושלמותם חשובה מאוד במניעת תחלואה.

 

יצור תאי דם אדומים :

 

תגובת ההתמיינות של תאי אב במח העצם לתאי דם אדומים דורשת את קיומו של ויטמין A . מעבר לכך מאפשר ויטמין A גם מעבר של ברזל ממאגרי הברזל אל תאי הדם האדומים שבדרך ושילובו בייצור מולקולות המוגלובין חדשות.

 

שליטה על פעולת גנים :

 

ח. רטינואית משמשת כבקר-מולקולרי המסוגל להפעיל או לשתק פעילותם של גנים שונים על פני הכרומוזומים בגרעין ובכך להשפיע בצורה משמעותית על תפקודם של התאים השונים בגוף.  הפעלה או שיתוק של גנים מאפשר טווח גדול של פעילויות שונות בתאים ובכך משפיע על התפתחותם ופעילותם היומיומית.

 

ויטמין  A ואבץ :

 

המטבוליזם של ויטאמין A קשור בצורה הדוקה לאבץ. אבץ דרוש ליצירת חלבון המכונה RBP retinol binding protein האחראי על נשיאת והעברת ויטמין A בגוף. בחוסר של חלבון זה חלה הפרעה בהעברת ויטמין A מהמאגרים שבכבד לשאר רקמות הגוף . מכאן שחוסר חמור באבץ עלול להתבטא בין השאר בהפרעות הנובעות מפעילותו המופחתת של ויטמין A ברקמות הגוף השונות.

 

ויטמין A וברזל :

 

חוסר בברזל עלול לגרום להפרעות במטבוליזם של ויטמין  A , בנוסף נמצא שהוספת ויטמין A לאנשים בעלי חוסר בברזל עוזר לשיפור משק הברזל בגוף ותיקון של האנמיה. מכאן שמתן ברזל ושמירה על מאזן תקין של ויטמין A חשובים בזמן טיפול באנמיה.

 

ויטמין A וסרטן :

 

מספר מחקרים הדגימו שתזונה עשירה בבטא-קרוטן ו/או ויטמין A נמצאת בתאחיזה לשכיחות נמוכה יותר של מספר סוגי סרטן. מצד שני מספר מחקרים שבדקו את יעילות בטא-קורטן כמונעת סרטן לא הצביעו על פעילות כזו. מחקר אחד שבדק נגזרת של ויטמין A  בנסיון למנוע סרטן ריאה אף הופסק עקב התגברות מקרי הסרטן בקבוצה שקבלה את הויטמין. ולסיכום כרגע לא נראה שיש יתרון או צורך לצריכת תוספות מלאכותיות של בטא-קרוטן או ויטמין A  למניעת התפתחות סרטן אך תזונה של ירקות המכילים בטא-קרוטן כחלק אינטגרלי של דיאטה נכונה ומאוזנת יכולה אולי להקטין את הסיכון לסרטן.

קיים סוג ספציפי של לויקמיה המכונה פרו-מאילוציטית – בו טיפול בניגזרות רטינואידיות מהווה בחלק מהמקרים טיפול יעיל מאוד.

 

חוסרים בויטמין A :

 

בעולם המערבי חוסרים בויטמין A נדירים מאוד . לעומת זאת בארצות הלא מפותחות ההערכות נוקבות במספרים שבין 250.000 לחצי מליון ילדים הסובלים מעיוורון כל שנה עקב חוסר בויטמין A. חוסר בויטמין A במדינות המתועשות כרוך לרוב בהגבלות תזונתיות חריגות או בהתמכרות לאלכוהול . הגבלות תזונתיות המובילות לחסרים באבץ עלולות לגרום אף הן לתופעות של חסר בויטמין A.

ויטמין A הינו אחד הויטמינים מסיסי השומן ולכן מחלות מעי שונות הפוגעות בספיגת שומנים כגון ציסטיק פיברוזיס , מחלות כבד שונות, צליאק,מחלת כרוהן ואחרות עלולות לגרום לבעיה בספיגתו ולחוסר למרות צריכת כמויות תקינות בתזונה.

חוסרים בויטמין A עלולים להביא לפגיעה בהתפתחות כבר בגיל הצעיר אך לרוב שכיחים יותר סביב גיל 2-3 שנים. מעבר לפגיעה בגדילה ובהתפתחות המנטלית ניתן לצפות בפגיעה בכל המערכות שהוזכרו  - העור יבש ובעל קשקשים ונוטה להפוך לנוקשה יותר. לעיתים נדירות חלה עליה בלחץ התוך – גולגלתי .

על מנת להימנע מחוסרים מקבל כל תינוק החל מהחודש השני לחייו טיפות ויטמין A . טיפול זה בקנה מידה ארצי מונע אפשרות של חוסר גם אם תחת תזונה מתאימה מדובר באירוע נדיר . מספרים מחקרים הראו שבאוכלוסיות בהן יש חוסר בויטמין A – הוספתו מקנה יתרון השרדותי בזמן תחלואה בחצבת ומחלות שילשוליות ואולי גם במחלות זיהומיות המערבות את הריאה.

 

עודף ויטמין A  - hypervitaminosis A  :

 

כמו כל דבר – גם עודף עלול להיות לא בריא . עודף חד בויטמין  A(עקב מתן כמות של פי 200 מהכמות היומית הנדרשת)  כרוך במחלה המתבטאת בבחילות הקאות בלט של איזור המרפס ושינויים נוירולוגיים נוספים כגון במצב הכרה,בראיה ועוד הנובעים ממצב של עלית לחץ תוך-גולגלתי ולכן יש לשים לב היטב לכמות הניתנת ולהרחיק את התכשירים מידם של ילדים.

עודף כרוני בויטמין A לאחר צריכה גבוהה משמעותית במשך שבועות וחודשים מתבטאת בירידה בתיאבון, גרד עורי, עצבנות, נפיחות בחלק מהעצמות עם רגישות למגע באיזורים אילו, התבקעות של איזור השפתיים ובקרנית העיניים, נשירת שיער , הגדלת כבד, קילוף של העור בכפות הידיים והרגליים ,רכות של הגולגולת המכונה קרניוטאבס ויתר לחץ תוך – גולגלתי.

בצילומי רנטגן של העצמות ניתן לראות מצב המכונה –היפראוסטיאוזיס בעצמות הארוכות . באמהות הנוטלות כמויות גדולות של תכשירים המכילים ויטמין A עקב אקנה – יש סיכוי מוגבר למומים מולדים ותכשירים אילו אסורים במהלך הריון.

 

לסיכום:

 

כשאר הויטמינים גם ויטמין A הינו רכיב חשוב בדיאטה היומית אך הכמויות הנדרשות אינן גדולות ולמעט בשנת החיים הראשונה אכילה מאוזנת הכוללת מזונות מהחי והצומח אמורה להיות מספקת בהחלט לצורך שמירה על כמויות נדרשות של ויטמין זה.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים