רופא מחלה הורים

אנטיביוטיקה


מחלות זיהומיות > אנטיביוטיקה

אנטיביוטיקה :

 

מאז החל השימוש בחומרים אנטיביוטיים אי שם לפני כ-60 שנה נקשרו כתרים רבים לקבוצת חומרים מצילי חיים אילו אך במקביל התפתחו גם מיתוסים רבים (רובם שגויים) בנוגע למהות הטיפול האנטיביוטי.

כיום ידוע לנו ששימוש מוגזם באנטיביוטיקה מביא לתוצאות לוואי הן ברמה האישית של הלוקח והן עבור שאר האוכלוסיה.כמו כן גובה השימוש המוגזם באנטיביוטיקה מחיר אקולוגי משמעותי. בפרק זה ננסה להסביר מה זו בכלל אנטיביוטיקה מתי היא עוזרת ומתי לא ונושאים רבים נוספים.

 

מה זה אנטיביוטיקה ?

 

הפניצילין - החומר הראשון המזוהה עם "אנטיביוטיקה" זוהה במקרה ,כתוצאה מטעות, בסוף שנות ה-20 של המאה שעברה. החוקר אלכסנדר פלמינג זהה שזיהום פטרייתי שפלש בטעות למעבדתו גורם למותם של חיידקים בצלחת תרבית. לקח עוד כ-20 שנה לאחר גלויו של פלמינג להבין את משמעותו ורק בשנות הארבעים של המאה שעברה החל השימוש התעשייתו בו. החומר הפעיל בפטריה שקטל את החיידקים היה הפניצילין והוא למעשה החומר האנטיביוטי התעשייתי הראשון שפותח. משמעות המילה אנטיביוטיקה היא "נגד-חיים" כלומר חומר הבולם את גדילתם של חיידקים .

הנקודה העקרית לגבי אנטיביוטיקות על סוגיהן השונים היא שהן אכן בולמות את גדילת החיידקים אך אינן מזיקות כלל לבן-האדם הנוטל אותם. יש חומרים רבים היכולים לקטול חיידקים ובני אדם כאחד אך אין בחומרים אילו כל תועלת כמרפאים .

 

האם כל האנטיביוטיקות עושות אותו דבר ?

 

לא. יש להבין שבטבע קיימים סוגים שונים ורבים בעלי גיוון עצום של חיידקים. הגיוון העצום הזה קיים גם בתכונות הביוכימיות של החיידקים ולכן חומר אנטיביוטי הגורם לקטילתו של סוג חיידקים אחד יכול להיות חסר כל השפעה על סוג חיידקים אחר והם יכולים לגדול בנוכחתו בשמחה גדולה. מסיבה זו פותחו ומפותחים חומרים שונים הפועלים בדרכים שונות ובכך אנחנו מנסים למצוא חומרים אנטיביוטים שיתנו מענה לכל סוגי החיידקים המוכרים לנו.

מכאן ברור גם שיש להתאים בין האנטיביוטיקה הניתנת לחיידק המזהם ולא כל אנטיביוטיקה טובה לכל חיידק.

 

האם אנטיביוטיקות פועלות נגד חיידקים בלבד ?

 

כן. זוהי נקודה חשובה מעין כמוה. אנטיביוטיקה איננה עוזרת כלל נגד וירוסים . אבל ממש לא עוזרת. כיוון שרוב התחלואה היא על בסיס וירלי ולא חיידקי (ראה/י מחלות חום הילדים) , כמעט אף פעם אין סיבה לתת אנטיביוטיקה אלא במקרה בו יש חשד סביר ומעלה שמדובר בזיהום חיידקי.

אנטיביוטיקה אינה עוזרת נגד נזלת,צרידות, כאבי ראש או חום גבוהה ובמידה והם נגרמים ע"י וירוס. מכאן שאין לקחת אנטיביוטיקה – "כי יש לילד חום ויש לי מוקסיפן מהשכנה שלבן שלה זה עזר...." . מתן חומר אנטיביוטי לילד יעשה רק לאחר הוראה מרופא .יש להבין, אנטיביוטיקה איננה "קסם" יש לה את יכולותיה ולא יותר מכך.שימוש שלא לצורך יכול גם לגרום לסיבוכים.

ושוב ברוב מחלות החום בילדים – אנטיביוטיקה איננה נדרשת !

 

האם כל סוג של אנטיביוטיקה מתאים לסוג חיידק אחד בלבד ?

 

לרוב לא. רוב החומרים האנטיביוטים מכסים בפעילותם מספר סוגי חיידקים שקיים בינהם דמיון לגבי תכונותיהם השונות וכך ניתן להשתמש באותה אנטיביוטיקה כנגד מספר סוגי חיידקים .

 

 

מה ההבדל בין אנטיביוטיקה "חזקה" לאנטיביוטיקה "חלשה" ?

 

ובכן אין כזה דבר "חזק" או "חלש" באנטיביוטיקה. לא מדובר כאן בחומר נפץ אלא בחומרים הפועלים כנגד התרבות חיידקים.  לצערי, אני מניח שהמינוח הנפוץ "חזק/חלש" קנה חזקה דוקא בגלל הרופאים שהשתמשו בו לצורך הסבר לחוליהם עד כמה הטיפול הניתן להם הוא "חזק".

למעשה מה שמוגדר ע"י הציבור הרחב כחזק הוא למעשה טווח הפעולה של החומר האנטיביוטי. אנטיביוטיקה הפעילה כנגד הרבה סוגי חיידקים שונים כלומר "רחבת טווח" יכולה להחשב כאנטיביוטיקה חזקה בעוד שאנטיביוטיקה בעלת פעילות כנגד מספר מצומצם של סוגי חיידקים "צרת-טווח" היא אנטיביוטיקה חלשה. הנקודה היא שלא משנה מהו טווח האנטיביוטיקה משנה האם היא מתאימה לזיהום כנגדו היא ניתנת. אנטיביוטיקה שתהיה רחבת טווח עד מאוד לא תועיל אם דוקא החיידק שכנגדו היא ניתנת לא רגיש לה ומסוגל לגדול כרגיל בנוכחותה.מצד שני אנטיביוטיקה צרת טווח שהחיידק כנגדו היא ניתנת רגיש לה תעשה את עבודתה נפלא.כלומר גם לגבי אנטיביוטיקות אין צורך להרוג יתוש עם תותח.

 

האם תמיד עדיף להשתמש באנטיביוטיקה "רחבת –טווח" ?

 

חולים נוטים לעיתים קרובות לבקשת "ד"ר תרשום לי אנטיביוטיקה חזקה יותר – ככה אני אבריא מהר יותר". מי שקרא את הפסקה הקודמת כבר יודע שאין בכך כל צורך מהירות ההבראה איננה נקבעת לפי "רוחב-הטווח" של האנטיביוטיקה אלא לפי רגישותו של החיידק . אם החיידק רגיש למספר סוגי אנטיביוטיקה כדאי דוקא להעדיף את זה שהינו "צר-טווח".

הסיבה לזאת היא שבגוף שלנו יש המון חיידקים "טובים" המגינים עלינו . אנטיביוטיקה רחבת טווח תקטול גם אותם ולא נרוויח מזה כלום אלא רק נצא בנזק ולכן תמיד טוב לתת את האנטיוטיקה הכי "חלשה " האפשרית למצב הנתון.

 

 

איך יודעים איזו אנטיביוטיקה מתאימה לאיזה חיידק ?

 

התשובה לשאלה זו מתחלק ל-2. ניתן לדעת בוודאות לפי תרבית . לוקחים תרבית מהמקום החשוד לזיהום – גרון,שתן,דם וכו מגדלים במעבדה , מבודדים חיידק ואז בודקים עליו כנגד אילו חומרים אנטיביוטים הוא רגיש וכנגד איזה לא. זו הדרך הכי טובה אבל היא דורשת זמן ומעבדה זמינה ולא תמיד יש את שניהם.

מסיבה זו ניתן להשתמש באנטיביוטיקה באופן של "ניחוש מושכל" כלומר המחקר הרפואי יודע להגיד מה החיידקים השכיחים בכל סוג של זיהום ולאילו אנטיביוטיקות הם לרוב רגישים וכך הרופא לוקח תרבית ומתחיל טיפול לפי מה שמקובל בספרות הרפואית למצב הספציפי. מאוחר יותר כשיגיעו תשובות המעבדה ידע הרופא עם החומר בו הוא בחר נכון או שיש צורך להחליפו לפי הרגישות המדויקת של החיידק שנמצאה במעבדה.

 

האם כל החיידקים מאותו סוג רגישים לאותה אנטיביוטיקה ?

 

לצערנו לא  - ופה המקום לדבר על תופעה מצערת המכונה "עמידות לאנטיביוטיקה" . משמעותה של עמידות היא שחיידק שהיה בעברו רגיש לסוג מסוים של טיפול אנטיביוטי הופך להיות עמיד ויכול לחיות בנוכחות החומר האנטיביוטי שבעבר היה קוטל אותו. התופעה הזו גורמת לכך שטיפול שבעבר היה מועיל הופך כיום לחסר יעילות ויש לפנות לסוגים אחרים של חומרים אנטיביוטים לרוב יקרים יותר ולפעמים גם הם לא עוזרים.

העמידות לאנטיביוטיקה התפתחה כתוצאה ישירה מהשימוש באנטיביוטיקה ולצערינו ככל שתינתן יותר אנטיביוטיקה כך תהיה העמידות נפוצה יותר ויש מעין "מלחמת חימוש" בין הגזע האנושי ובין החיידקים כשאנחנו מפתחים אנטיביוטיקות מתוחכמות יותר ויקרות יותר והם מפתחים עמידויות. תופעה קשה יותר הינם חיידקים שלהם עמידויות כנגד מספר גדול של חומרים אנטיביוטים ,ולצערנו – הם מנצחים ובגדול !

מסיבה זו חשוב כל כך השימוש המושכל באנטיביוטיקה – יש לתת רק שצריך וכאמור לנסות את האנטיביוטיקה "צרת-הטווח" ככל שניתן זה יקטין את העמידויות במידה רבה.

 

האם מותר להפסיק טיפול אנטיביוטי באמצעו ?

 

שאלה קשה. כעקרון טיפול שהותחל יש לסיימו לפי מה שרשם הרופא על מנת להביא להבראה מלאה וכן על מנת להפחית את הסיכוי להופעת עמידות של חיידקים כנגד האנטיביוטיקה שניתנה. אבל זהו אינו כלל ברזל. למשל טיפול אנטיביוטי שהוחל בחשד לדלקת גרון שנתגלתה לאחר יומיים שוירלית יכול להיות מופסק ללא בעיה. בכל מקרה הפסקת הטיפול תעשה על דעת הרופא שרשם את הטיפול ולא בהחלטה עצמית של החולה .

 

ילדים מתחת לגיל שנה עם חום ונזלת מבריאים מהר יותר עם אנטיביוטיקה – האומנם ?

 

לא ברור לי מהיכן הגיע הרעיון הזה , אבל שמעתי אותו כל-כך הרבה פעמים שאני רואה את עצמי חייב להתיחס לנושא באופן פרטני.

בהנחה שאותו ילד עם התסמינים הנ"ל חולה במחלה שאיננה על רקע חיידקי (ורוב הסיכויים שהמחלה היא וירלית)  הרי שאנטיביוטיקה לא תעזור כלל !

אבל לפעמים די קשה לשכנע את ההורים שזה ככה (הילדים דוקא משתכנעים מהר ). השתלשלות אירועים "קלאסית" בקטע הזה היא ילד עם חום ונזלת שמגיע לרופא ולא מקבל טיפול . ההורים מחכים עוד יום ועדיין יש חום ונזלת ופונים לרופא אחר שתחת לחץ פיזי מתון מסכים בסוף לספק להם אנטיביוטיקה כלשהיא (זה לא בסדר אבל זה קורה). יום לאחר מכן החום יורד והילד מבריא – וההורים חושבים - כמובן בגלל האנטיביוטיקה.

כמובן שלא האנטיביוטיקה עזרה אלא פשוט הגיעה זמנה של המחלה לחלוף (רוב הזיהומים הויראלים חולפים אחרי 72 שעות) – אבל לגבי ההורים האנטיביוטיקה עזרה ואי אפשר יהיה לשכנע אותם אחרת.

אז שוב – אנטיביוטיקה לא עוזרת במקרים כאלו , למעט השקט המנטלי של ההורים שמרגישים שהם פועלים להחשת ההבראה של הילד . המחלות הללו חולפות ברוב המקרים מעצמן ומהר ץ יש כמובן צורך במעקב רופא צמוד בכל מחלת חום אבל לרוב לא יותר מכך.

 

לסיכום : אנטיביוטיקות הן תרופות מצוינות כשיש בהן צורך. אין סיבה לתת אותן בכל מחלת חום. שימוש מושכל בטיפול זה יאפשר לנו לספק אותו לעוד שנים רבות. שימוש ביתר ושלא לצורך יפגע בכולנו עקב התפתחות של עמידויות.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים