רופא מחלה הורים

דלקות אוזניים


מחלות זיהומיות > דלקות אוזניים

דלקות אוזניים בילדים :

 

דלקות אוזניים בילדים הן נושא כאוב תרתי-משמע. הורים רבים נוטים לקשור אירועים רבים ושונים לכאבי אוזניים למשל חוסר שינה טובה , משיכה וגרד באוזניים, אי שקט כללי,אכילה לא מספקת וכל מחלת חום מזדמנת. כל הנ"ל ורבים אחרים משמשים כעילה להאשמת האוזניים בדלקת והבאת הילד לבקורת מעמיקה (גם פה תרתי-משמע) אצל הרופא.

חמישית עד שתי חמישיות מסך כל הביקורים אצל רופאים בגילאים של עד 5 הן על רקע כאבי אוזניים או סביב בעיות אוזניים. לא מעט ילדים סובלים לפחות פעם אחת מדלקת אוזניים לפי הנתונים מארה"ב 60-70 אחוז . כשליש מהילדים יסבלו מדלקות אוזניים חוזרות.

מנוקדת ראותו של הרופא לעיתים משמש נושא האוזניים כנושא כאוב אף הוא עקב הבלבול הרב ושיטות הטיפול הרבות שהיו נהוגות בעבר.גם בדיקת האוזן לעיתים איננה קלה ודורשת שיתוף פעולה מצד ההורים ולא אחת נכשלת עקב חוסר התאמה במשולש שבין הילד ההורה והרופא. למרות זאת בשנים האחרונות לאור מחקרים רבים גובש קו-טיפול העונה על שאלות רבות שהיו קיימות בעבר ושווה להורים (וכמובן לרופאים) להיות מודעים לגישות הנוכחיות הנהוגות בנושא זה.

 

לפני שנגיע לעיקר- מספר נושאים חשובים :

 

האם רק האוזניים אשמות בכאבי אוזניים ?

 

לא. לפעמים כאב ממקום אחר מקרין לכיוון האוזניים ואנו מפרשים אותו בטעות ככאב אוזניים. הכאב עלול להקרין ממפרק הלסת בלועסי מסטיק אובססיבים או מהגרון כשיש דלקת גרון. גם באוזן קיימים מספר מקורות אפשריים לכאב החל מדלקת חיצונית של האפרכסת וכלה בדלקת חיידקית חריפה של האוזן התיכונה וצריך והפריד בין המצבים השונים לצורך טיפול נאות.

 

האם יש לנקות את האוזניים היטב כדי להמנע מדלקת ?

 

נקוי אוזניים – כלומר אותה פעולת חציבה שבה האם או האב מנסים להוציא את כל השעווה מאוזנו של הצאצא ביחד עם חלקים נרחבים של אונות המוח , היא פעולה פסולה ומזיקה.

השעווה המופרשת מהאוזניים המכונה "צרומן" בלעז היא בעלת תפקיד בשמירה והגנה על תעלת האוזן החיצונית. נקוי עם קיסמים גם מזיק לתעלה וגם עלול להגמר בעור תוף קרוע. אגב ברוב המקרים אנחנו לא בוחנים את נקיון תעלת האוזן אחד לשני ברחוב . בקיצור משתמשים רק באצבע וגם זו לא באופן היסטרי מה שיוצא יוצא וזהו. החדרת מטוש לאוזן גורמת לדחיקת הצרומן פנימה ובסוף לאחר נסיונות נקוי חוזרים יווצר פקק נוקשה בחלל האוזן ואז באמת יהיה צורך בניקוי אך הפעם אצל רופא . ראו הוזהרתם !

ורק למי שעדיין מהסס – לא אין כל קשר בין השעווה לדלקות אוזניים נקוי לא מבריח חיידקים ושאר מזהמים.

 

האם משיכת אוזניים מצביעה בוודאות על דלקת באוזן ?

 

לא. רוב התינוקות שמושכים או משחקים לעצמם באוזן אינם סובלים מדלקת אוזניים. בפרפראזה על המשפט הידוע "ילדים מושכים באוזניים כי הן שם". נכון כשיש דלקת והאוזניים כואבות ילדים יכולים להצביע לכיוון האוזן למשוך לחטט וכולי אבל אז לרוב יהיה גם חום אי-שקט ורושם לכאב. ילד שסתם מתחשק לו לגעת באוזן לא חייב להגיע לרופא – מותר לו.

 

אז הגענו לרופא ואנחנו חושדים שלילד/ה יש דלקת אוזניים – מה זה,איפה זה,למה זה ואיך עושים שזה ילך מהר כדי שהלילה יהיה אפשר לישון קצת ?

 

 

איפה נמצאת בדיוק דלקת  האוזניים ?

 

הדלקת כמובן איננה בכל האוזן אלא במה שמכונה "האוזן התיכונה" מדובר בחלל קטן המוגבל מצידו החיצוני בעור התוף ובחלקו הפנימי באוזן הפנימית. החלל הזה אינו מנותק מהעולם החיצון כיוון שישנה תעלה קטנה המכונה "תעלת אוסטכיוס " המחברת בין האוזן התיכונה לגרון ומאפשרת לווסת לחצים בחלל זה וזאת על מנת שעור התוף לא ישנה את מצבו בלחצים אטמוספריים שונים (מעין שסתום ניקוז).מכאן שחלל האוזן התיכונה כן קשור לעולם החיצון וגורמים מזהמים שונים כמו וירוסים וחיידקים יכולים להגיע אליו בקלות וגם עושים את זה .

 

מה גורם לדלקת אוזניים ?

 

ברוב המקרים דלקת חריפה של האוזן התיכונה נגרמת ע"י וירוסים ב-10 עד 30 אחוז מהמקרים וחיידקים שונים אחראים על  70-90 אחוז מהמקרים. גם בדלקות שהן חיידקיות יש לזיהום מקדים בוירוס תפקיד חשוב ולעיתים קרובות הוא זה המכין את הקרקע לזיהום החיידקי שמגיע אחריו, כך שלא נדיר לגלות דלקת חריפה בילד הסובל מספר ימים מסימני מחלה וירלית של דרכי האויר העליונות – כלומר נזלת ליחה ואודם בלע.

 

אז מה זו דלקת אוזניים ?

 

ההגדרה טוענת שדלקת אוזניים חריפה היא קיומו של נוזל מוגלתי בחלל האוזן התיכונה. עכשיו צריך לשים לב – מדובר בנוזל מוגלתי ולא בסתם נוזל ( ובכל הנושא הזה של מים באוזניים ושאר שמחת בית-השואבה הקשורה לענין נעסוק עוד מעט). וגם כאשר יש דלקת אוזניים חריפה – עדיין לא ידוע מה גרם לה חיידק או וירוס. בכל מקרה אין נוזל באוזן תיכונה אין דלקת !

 

מה עוד יכול להיות באוזן התיכונה ?

 

מים מים ועוד פעם מים. או יותר נכון משהו שקוראים לו נוזל סרוטי – מעין הפרשה מימית המופרשת מהתאים המצפים את חלל האוזן הפנימית כתגובה לכל מני גרויים "שמרגיזים" אותם. חלל האוזן התיכונה יכול להיות מלא נוזלים במשך זמן רב אך ללא דלקת אמיתית כתגובה לדלקת שכבר חלפה ואז הרופא טוען שיש נוזלים באוזניים. אגב לפעמים זה לא קל להבדיל בין דלקת אוזן תיכונה סרוטית- להלן נוזלים באוזניים לדלקת חריפה של אוזן תיכונה – להלן דלקת אוזניים.

 

איך מאבחנים דלקת אוזניים ?

 

איבחון של דלקת אוזניים הינו החלק המשמעותי ביותר לפני התחלת טיפול.פה הכל מתחיל ונגמר שכן איבחון לא נכון יביא כמובן ליתר טיפול ( כלומר טיפול שאינו נחוץ במי שאין לו דלקת חריפה של אוזן תיכונה) או לטיפול בחסר (במי שיש לו דלקת חריפה של אוזן תיכונה ולא מטופל כראוי). והכל מתחיל ונגמר בהסתכלות על עור התוף. כיוון שעור התוף אינו זמין לצפיה קלה יש צורך להשתמש במכשירים לצפות בו ולעיתים זו משימה לא פשוטה. אגב, מי שחושב שזה ענין פשוט להבדיל בין אוזן שיש בה נוזל סתם לאוזן עם נוזל דלקתי – אז זה לא ,אבל זה לא בלתי אפשרי . הרבה יותר קל להבדיל בין אוזן שאין בה נוזל לאוזן שיש בה נוזל וכאמור כשאין נוזל אין גם דלקת ואז כאמור גם לא צריך לטפל.

כאשר עור התוף בולט אדום מאוד וניתן לצפות בנוזל עכור מאחוריו יש סיכויים גדולים יותר שמדובר בזיהום חיידקי של אוזן תיכונה.עוד סימן טוב לקיום נוזל הוא נשיפת אויר על עור התוף באמצעות פומפה מיוחדת ובדיקת התנועתיות שלו – תנועתיות מופחתת משמע סיכוי גבוה יותר לזיהום חיידקי.

חלק מהרופאים משתמשים בפומפה וחלק לא . זה לא תמיד קל בעיקר עם ביד אחת צריך להחזיק במכשיר ביד השניה בראש הילד וביד השלישית לפמפם בפומפה אבל יש כאלו שיכולים ותבוא עליהם הברכה.

אגב דלקת באוזן יכולות להתפתח מאוד מהר. אוזן שבבוקר היתה תקינה לחלוטין יכולה להראות די גרוע בערב ואודם קל באוזן שנצפה בצהריים יכול להפוך לדלקת אמיתית בבוקר שלמחרת לכן "האשמת הרופא בפספוס" לעיתים איננה מוצדקת (ולעיתים כן מוצדקת)

 

למה זה בכלל משנה לראות מה קורה בעור התוף אם יש כאבי אוזניים ?

 

כי כאמור יש דלקת ויש דלקת ויש כאבים שאינם מדלקת .מתן טיפול אנטיביוטי סתם לא ישנה את מצבו של הילד . אנטיביוטיקה איננה מפחיתה כאב בטווח הזמן המיידי ואינה פותרת דלקות הנגרמות מוירוסים. היא כן יוצרת עמידויות כנגדה בחיידקים הנמצאים בגוף וכן יש תמיד סכנה של תופעות לוואי . כמו כן משתנה אוכלוסית החיידקים "הטובים" במעיים ובמקומות אחרים ולכן-כשלא צריך לא מטפלים וחשוב להסתכל באוזניים ולהחליט מה בדיוק קורה שם.

 

האם יש בכלל צורך לטפל ?

 

מחקרים מראים שגם ללא טיפול יש בחלק גדול של המקרים (בין 60 ל-80 אחוז) הבראה עצמונית (ספונטנית) של הדלקת. מסיבה זו התגבשה שיטת טיפול שהרופאים בהולנד הם מנושאי הדגל שלה הממליצה על המתנה של עד 3 ימים ומעקב אחר מצב האוזן. במידה וסימני הדלקת אינם מוטבים או מחמירים ניתן לטפל אך אם חלה הטבה הרי חסכנו טיפול אנטיביוטי שלא היה נחוץ.

השיטה קונה לה דריסת רגל משמעותית אך מדובר בעיקר בילדים מעל לגיל חצי שנה. יש לשים לב גם שלא מדובר בהחלטה עצמית של ההורים בבית אלא החלטה טיפולית הדורשת את מעקבו של הרופא ואת שיקול דעתו וכן את שיתוף הפעולה של ההורים הנדרשים לחזור מספר פעמים לצורך הערכת מצב האוזן.

כלומר לא בכל דלקת אוזניים יש צורך לטפל באנטיביוטיקה ולעיתים הקלת כאב מקומית ע"י טיפות לשיכוך כאבים,הורדת חום והמתנה הם כל מה שצריך בעיקר בילדים גדולים .

 

למה לא לתת אנטיביוטיקה וזהו ?

 

טיפול אנטיביוטי הינו דבר טוב – אבל רק היכן שהוא נחוץ. מתן תכשירים אנטיביוטים שלא לצורך גם אינו פותר שום בעיה וגם יוצר עמידויות אצל חיידקים – מה שגורם לכך שכשכבר באמת צריך לתת אנטיביוטיקה היא לא עוזרת כלל כי החיידקים מפתחים במהירות עמידות כנגדה. בנוסף כמו לכל תרופה יש אפשרות של תופעות לוואי שונות ולכן ככלל יש לתת כמה שפחות ורק כשצריך. כשכבר מתחילים לתת יש לתת את האנטיביוטיקה הפשוטה ביותר הנדרשת וגם כאן הכלל של לא צריך תותח כדי להרוג יתוש, עובד.

 

כמה זמן צריך לטפל ?

 

יש גישות שונות . חלקן משתמשות בטיפול הנפרש על פני שבוע ימים וחלקן טוענות שחמישה ימים מספיקים בחלט. לכל שיטה היתרונות והחסרונות שלה בהתאם לחולה שבו מדובר. בכל מקרה אם כבר התחלתם טיפול יש לעקוב בדייקנות כי לקחת מנה פה ומנה שם יפריע רק לכם- זכרו לרופא זה אף פעם לא כואב.

 

ואם לא מטפלים יכולים להיות סיבוכים ?

 

בוודאי אבל הם מאוד לא שכיחים ושוב יש להזכיר שחוסר טיפול זה לא חוסר מעקב. הסיבוכים הם כמובן כתוצאה מזה שהחיידק  מגיע לאן שהוא לא צריך. זה מתרחש לעיתים אבל גם עלול להתרחש עם טיפול וכן גם כתופעה המייצגת עם התחלת המחלה. בכל מקרה החשש מתופעות לוואי של דלקת אוזניים שלא טופלה לא צריך לגרום לרוץ ולתת טיפול אנטיביוטי- יש להיות מודעים לעקוב ולטפל לפי מה שמתפתח.

 

ומה קורה עם "נשפכת מוגלה מהאוזן" ?

 

במקרה הזה לרוב נפתרת הבעיה – הכאב לרוב יורד כיוון שהמוגלה שלחצה על עור התוף מבפנים מנוקזת החוצה ולפעמים המצב מלווה בהקלה במצב הילד החולה. כיום מקובל להגיד שאין צורך בטיפול אנטביוטי במקרה שכזה ויש לבצע שטיפות מקומיות במי חמצן עד להפסקת ההפרשה וסגירה ספונטנית של הנקב בעור התוף. כמובן שתמיד ניתן להוסיף טיפול אנטיביוטי במקרה ויש צורך – אבל לא להתפלא אם מגיעים לרופא עם אוזן שמפיקה נוזל  ויוצאים עם הבטחה שיהיה טוב ועם מעט מי חמצן.

 

נוזלים באוזניים איך מטפלים ?

 

גם פה נערכו מחקרים  רבים על שיטות טיפול שונות ויכולתן להועיל. נראה שהשיטה הכי טובה זה לחכות. ברוב המקרים נוזלים באוזניים עוברים תוך מספר שבועות ולרוב לא משאירים שום נזק. בחלק קטן יותר לוקח מספר חודשים עד שהתופעה נעלמת ובחלק ממש קטן מהווים הנוזלים הללו בעיה משמעותית הגורמת להפרעת שמיעה וקשורה לדלקות אוזניים חוזרות ואז יש צורך להתערבות. אגב אף טיפול תרופתי לא הוכח כיעיל לגבי נוזלים כרוניים בחלל האוזן התיכונה ומדובר בחומרים שונים הכוללים : "סירופים מייבשים" למיניהם, סטרואידים, אנטיביוטיקה ועוד.

 

ומה קורה אם כל הזמן יש דלקות או מזה בדיוק צינוריות באוזניים?

 

יש ילדים רבים המבריאים מדלקת אוזניים אחת רק ע"מ לחזור לאחר שבוע עם דלקת חוזרת וחוזר-חלילה עד שההורים כבר טוענים שהילד אוכל יותר אנטיביוטיקה מאוכל .במקרים אחרים יש כל הזמן מים באוזן . במקרים כאלו השאלה הגדולה היא האם יש צורך "בניתוח צינוריות".

ההגיון שמאחורי הניתוח פשוט. כבר סיפרנו על צינור הניקוז בין האוזן התיכונה והגרון זה הנקרא תעלת אוסטכיוס. כאשר יש דלקת תעלה זו נחסמת במהירות הניקוז של האוזן התיכונה נחסם והצטברות נוזל בחלל האוזן התיכונה היא קלה . ואם אין תעלה טבעית אז למה לא לצור אחת ? מחדירים דרך עור התוף צינורית קטנה ( "כפתור") היוצרת איוורור תמידי של החלל המדובר ואם יש נוזלים באוזן התיכונה הרי הם מנוקזים מיד החוצה ובא גואל לישראל. אגב כשמוציאים את הצינוירת עור התוף נסגר לבד ולא נשאר שם חור !

 

אם זה כל כך טוב למה לא לעשות לכולם ?

כרגיל יש תמיד תופעות לוואי ועושים רק כשצריך ואין ברירה. דבר ראשון זה דורש מעט הגנה על האוזניים כי הפתח מאפשר כניסה של נוזל גם מבחוץ פנימה. בנוסף יש את כל החלק של ההרדמה הכללית . חלק מהצינוריות נושרות לפעמים ומפסיקות לתפקד מסיבות שונות . בנוסף יש לפעמים צורך להוציא את הצינוריות כאשר מחליטים שזהו – אז כאמור מי שצריך מקבל ומי שלא – לא.

 

אפשר לתת טיפול מונע לדלקות אוזניים ?

 

כן. גם גישה כזו מתוארת בספרות הרפואית. ההגיון הוא שמתן מנות קונות של אנטיביוטיקה מדי יום ימנע את דלקות האוזניים בתדירות ובס"כ כמות האנטיביוטיקה הניתהת איננה עולה על זו שניתנת בשביל לרפא דלקת אוזניים ונחסך כל הסבל שגורמת הדלקת. אפשרות זו נשקלת רק כאשר יש באמת הרבה דלקות חוזרות וכל שאר האפשרויות (למעט צינוריות) מוצו .

 

צינוריות ושקדים מוגדלים הולכים יחד ?

 

לפעמים כן . בחלק מהילדים נוזלים כרוניים באוזניים נובעים מכך שתעלת הניקוז נחסמת ע"י שקד שלישי. השקד השלישי הוא מבנה הדומה במהותו לשקדים שכולנו מכירים אבל נמצא אי שם בחלק העליון של החיך. כשהוא גדל יתר על המידה הוא יכול לחסום את תעלה הניקוז של האוזניים ואז הסרתו יכולה לפתור את הבעיה .במקרים אחרים משלבים את הסרתו עם החדרת צינוריות.

 

והכי חשוב – איך מפחיתים כאב  ?

 

יש מספר עזרים טקטיים שכל בית עם ילדים חייב אבל חייב להיות מצויד בהם בכל רגע נתון. אחד מאילו הן טיפות נגד כאבי אוזניים. יש מספר תכשירים בשוק – כולם טובים . במקרה הצורך יש לטפטף 2 טיפות לאוזן הבעיתית להוסיף מנה של אקמול לנער היטב וללכת לישון.

זה מה שיש לרפואה הקונבנציונלית להגיד . לרפואה הלא-קונבנציונלית יש הרבה יותר מה להגיד ואני מסוגל לחשוב על לפחות 10 שיטות שונות שנתקלתי בהן במרוצת הזמן. כיוון שאנחנו עוסקים ברפואה רצינית לא אפרטן אבל אתייחס רק לשיטה אחת עקב הנזק שהיא מסוגלת לגרום – יש הגורסים שצריך לטפטף שמן חם לאוזן הכואבת. שזה אולי עוזר אבל יש סכנה של כוויה עם השמן חומם יותר מדי – אז שמן מחממים לא על מחבת אלא בבקבוקון מתחת למים חמים ( ולא רותחים) ולבדוק לפני שמטפטפים ועדיף בכלל לטעמי לא לעשות את זה כי אח"כ קשה לרופא בבוקר לראות מה נעשה באוזן מרוב השמן  – ראו הוזהרתם.

 

לסיכום : דלקות אוזניים עלולות להיות כרוכה בחוסר נעימו רב אך ניתן להתגבר עליה במקרים רבים ללא טיפול אנטיביוטי. במידה וגישה כזו מוצעת לכם – עצתי היא בחרו בה . במקירם רבים ניתן לחסוך טיפול אנטיביוטי וזה כדאי.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים