רופא מחלה הורים

תסמונת מוות בעריסה


עד גיל שנה > תסמונת מוות בעריסה

תסמונת מוות בעריסה :

 

תסמונת מוות בעריסה או כפי שהיא מוגדרת באנגלית sudden infant death syndrome או בר"ת SIDS היא אחד הנעלמים הגדולים ברפואה.השם הנ"ל נטבע בשנת 1969 אך התסמונת מוכרת לאורך כל ההיסטוריה המתועדת. למרות שנים של מחקר עדיין רב הנסתר על הנגלה לגבי מצב זה וגם כיום למרות פריצות הדרך שנעשו במניעת האירעות של מוות בעריסה עדיין אין ביכולתה של הרפואה כיום למנוע לחלוטין את המקרים הללו. בפרק זה נסקור את הידוע על הסיבות לתסמונת ואת הדרך לנסות ולהמנע ממנה.

 

מה ההגדרה של מוות בעריסה- SIDS ?

 

מוות פתאומי ובלתי צפוי של תינוק עד גיל שנה ,שגם לאחר חקירה יסודית הכוללת נתיחת גופה בדיקת מקום האירוע  ובדיקת ההיסטוריה הרפואית של הילד לא מעלה כל ממצא היכול להסביר את סיבת המוות.

 

האם זו מחלה ?

 

לא. SIDS הינו ככל הנראה מצב הנגרם מסיבות רבות ושונות. כלומר מספר מנגנונים שונים סביבתיים או פנימיים עלולים להביא בסופו של דבר לגרימת מוות לתינוק , אך ככל הנראה לא מדובר פה במחלה המועברת ע"י גורם כלשהוא . אותם מנגנונים עדיין נסתרים מעיניינו גם כיום למרות שיש השערות רבות לגבי הגורמים האפשריים למצב ,כפי שיצוין בהמשך.

 

כמה זה נפוץ ?

 

תסמונת מוות בעריסה הינה הסיבה השכיחה ביותר לתמותת תינוקות מגיל חודש ועד גיל שנה. והיא אחראית על 35-55 אחוז מהתמותה בגיל זה.  מספר מקרי ה-SIDS השתנה באופן חד מאז הוכנסה השכבה על הגב כהוראה חד משמעית. השכיחות בארה"ב שהיתה לפני ההשכבה על הגב כ-1.3 אלף ילדים הפכה ל-0.8 אחרי. השכיחות אינה דומה במדינות שונות למשל בהולנד מדובר על 0.3 מקרים לאלף ילדים לעומת אוסטרליה 0.9 מקרים לאלף.

מחקרים הראו שבבדיקות מקיפות הנערכות לאחר מקרה של "מוות בעריסה" נמצא ממצא המכוון לסיבה אחרת ב 15-25 אחוז מהמקרים. היחס בין בנים לבנות במקרי מוות בעריסה הינו 3:2 .

 

מהם גורמי הסיכון ל-SIDS ?

 

כל הגורמים שיוזכרו נמצאו בשכיחות גבוהה יותר סטטיסטית במקרי SIDS אך לא מהוים את הגורם להישיר ל-SIDS אלא גורמי סיכון. משקל לידה נמוך או לידה טרם הזמן (פגות), הריון מרובה עוברים, מעקב רפואי חסר בזמן ההריון, גיל אם מתחת ל-20, חשיפה לעשן סיגריות, שינה על הבטן . יותר מקרים מתרחשים בחורף אבל קשה להגדיר זאת כגורם סיכון (כל אחד עובר חורף עד עד גיל שנה).

 

באיזה גיל נפוץ ביותר SIDS ?

 

כאמור טווח הגילאים הוא חודש עד שנה אבל מירב המקרים (שני שליש) מתרחשים בגיל 2-4 חודשים. 90 אחוז מהמקרים מתרחשים בילדים מתחת לגיל 6 חודשים. ו-95 אחוז בילדים מתחת לגיל 8 חודשים.

 

מה בדיוק קורה ?

 

הסיפור הקלאסי בתסמונת זו מתאר ילד שסיים לאכול והושכב במיטתו לישון. בשלב כלשהוא ההורים מגלים את הילד חסר רוח חיים במיטה בלא שהיה כל סימן למצוקה כלשהיא . רוב התינוקות שלוקים ב-SIDS הינם תינוקות בריאים שנולדו במועד וללא סיבוכים. 10-20 אחוז, בהתאם למחקרים השונים ,הינם פגים שנולדו מתחת לגיל 37 שבועות או במשקל נמוך מ-2.5 ק"ג. בבדיקת התינוקות לאחר האירוע לא ניתן למצוא כל סימנים לבעיה בריאותית כלשהיא אך דיווחים רבים על שינויים שונים ברקמות שונות והן ברמה המולקולרית מדווחים בספרות הרפואית,למרות שאילו אינם מהוים עדיין רמז משמעותי לפתרון התעלומה.

 

השערות שונות לגבי המתרחש :

 

הפרעה בהתפתחות הנורולוגית התקינה האחראית על שמירת תפקודי החיים הבסיסיים: מספר מחקרים הראו שנויים בתאי עצב בגזע המח של תינוקות שנפטרו ממוות  בעריסה. שינויים הודגמו גם בתווכים עצביים של רקמת העצב במח בקורבנות SIDS. ממצאים אילו הביאו להשערה שיש מעין חוסר בשלות מוחית מסוים בתינוקות הנפגעים מ-SIDS המוביל למותם של התינוקות

 

גישת התקופה הקריטית :

 

תיאוריה זו טוענת שהסיבה שרוב מקרי ה-SIDS מתרחשים בגיל 2-4 חודשים נעוצה בכך שזו תקופה בה המח כמעט מכפיל את משקלו ותהליכים קריטיים של שילוב בין מערכי מח שונים חלים בחלון זמנים זה. תינוקות פגיעים יותר עקב שינויים מוחיים כאלו או אחרים עלולים להיפגע מ-SIDS בתקופה זו יתכן עקב גורמים חיצוניים המערערים עוד יותר את הליקוי המוחי הבסיסי. משנסתיימה תקופת ההתבגרות המוחית ילדים אילו אינם פגיעים עוד לתסמונת ולא לוקים בה בגיל מאוחר יותר.

 

גורמים חיצוניים שקושרו ל-SIDS :

 

שכיבה על הבטן : מספר תצפיות הראו ששינה על הגב והמנעות משכיבה על הבטן בזמן שינה מפחיתה את תמות הילדים מ-SIDS. כמובן שלא ניתן לבצע מחקרים בנושא עקב חוסר האנושיות שבהם אך מאז קודם נושא השינה על הגב ירדה שכיחות מקרי ה-SIDS ולכן כיום זהו הגורם החיצוני המשמעותי ביותר לגבי מוות בעריסה. יש לשים לב שההמלצה היא שינה על הגב , לא על הצד , לא עם מיקומון וכולי – על הגב בלבד. נכון שאחרי מספר חודשים כבר אין כ"כ שליטה על תנוחתו של הילד אבל ההתחלה צריכה  להיות על הגב. אין סכנה של החנקות בתנוחה זו למרות שאמהות רבות חוששות מכך (גם ילדים המרבים לפלוט עושים זאת לרוב הצידה ולא כשהראש קדימה).

 

המנעות מעישון או חשיפה למוצרי טבק בקירבת התינוק : ישנן עדויות חלקיות אך משמעותיות לקשר שבין עישון ומספר מקרי מוות בעריסה. מחקרים הראו שהמנעות מעישון בקירבת בתינוק (כלומר בבית בו הוא נמצא וכן בקירבתו ) מפחיתה את אירועי המוות בעריסה. גם כאן כמובן לא ניתן לערוך ניסוי לאישור או לשלילה אך לאור רבוי התופעות המזיקות האחרות שיש לעישון הרי ינתן להמליץ בביטחה על "סביבה נקיה מעישון" בקירבתו של כל תינוק.

 

המנעות משינה בצוותא של ההורים והתינוק : מחקר אחד בלבד עסק גם בנושא זה אך לא כיוון רק אליו,והראה שהמנעות משינה בצוותא מקטינה את הסיכוי ל-SIDS . ההגיון הוא שההורים בזמן שנתם עלולים לחסום את דרכי האויר של התינוק גם אם לא כיוונו לכך כיוון שכמעט כל פיסת בד או חלק גוף עלולים ליצור חסימה מסוג זה. לעיתים גם שינוי רמות דו-תחמוצת הפחמן (CO2) בסביבתו של התינוק עקב ירידה באוורור הסביבתי יכול להפריע לתהילך הנשימה התקין ולגרום למוות . בנוסף מיטת ההורים מכילה מצעים רכים היכולים בקלילות לכסות את התינוק גם אם ההורים היו רחוקים ממנו.

 

חימום בעודף : גם בנושא זה אין מחקרים ממוקדים טובים עקב הבעייתיות שבעריכתם אך 3 מחקרים שכללו המנעות מחימום יתר כחלק מההתערבות להפחתת SIDS הראו שחלה הפחתה במקרי ה-SIDS. כך שכיום למרות שעדיין חסר מידע מוצק יש להמנע מחימום מוגזם של חדר התינוק ומהלבשתו בביגוד מוגזם.

 

השכבה על מצע קשיח : בדומה לאמור לגבי שינה עם ההורים , יש סכנה שדרכי האויר יחסמו כאשר התינוק ישן על מצע רך. כרגיל אין מידע רב בספרות אך עדיין מומלץ עד גיל שנה מזרון מוצק עטוף בסדין בלבד וללא תוספות. אגב ילדים הנוהגים להרדם עם חיתול או סמרטוט אחר עלולים אף הם להיות בסכנת חנק ומומלץ להרחיק את הבד מיד לאחר ההרדמות ועדיף אפילו להמנע מהמנהג לחלוטין. 

מציצת מוצץ: הקשר בין מציצת מוצץ תסמונת מוות בעריסה תואר בפרק על מוצצים ,כעקרון יש רושם שמציצת מוצץ מקטינה את שעור מוות בעריסה. גם כאן העדויות הן נסיבתיות ברובן אך הרושם הוא שיש קשר . לא ניתן לצאת בהמלצה גורפת הממליצה על השימוש במוצצים, אך לאור העדויות בספרות הרפואית נראה שמי שכן משתמש במוצץ עד גיל שנה – ככל הנראה מפחית את הסיכון למוות בעריסה .


מוות בעריסה לעומת מחלה שלא זוהתה :

 

מחלות מטבוליות,גנטיות ופגמים אחרים למשל לבביים או מוחיים עלולים שלא להתגלות בילד בזמן ההריון וגם לאחר הלידה. לעיתים הסימן הראשון לקיומם יהיה לצערינו מותו של התינוק . בגלל אפשרות זו חשובה כל כך הבדיקה הקפדנית בכל מקרה של מוות בעריסה שכן מציאתה של מחלה או מצב אחר שגרם למוות יכול להציל בעתיד צאצאים נוספים של אותם הורים מגורל דומה.


האם ניתן למנוע מוות בעריסה ע"י ניטור ביתי של התינוק ?

נושא הניטור הביתי כאמצעי למניעת מקרי מוות בעריסה הועלה לראשונה בשנת 1972. מקרה של חמישה תינוקות שנפטרו בזה אחר זה ממוות פתאומי לאחר הפסקת נשימה  העלה את הנושא לסדר היום של רפואת הילדים והטיפול הנמרץ בהם.  לצערינו באמצע שנות ה-90 הודתה האם שהיא זו שרצחה את ילדיה ולהוסיף על כך נמצא שגם ניטור צמוד של תפקודי הלב-ריאה בילודים אינו עוזר כלל להפחתת התמותה מ-
SIDS .
גם כיום לאחר שנות מחקר ארוכות אין כל הוכחה טובה בספרות הרפואית שניטור ביתי מקצועי(הכולל חיבור לאלקטורודות, רישום הפעילות החשמלית של הלב ופעילות שרירי בית החזה ) מסוגל למנוע תמותה מתסמונת המוות בעריסה.
הפסקות נשימה קצרות מתרחשות בכל תינוק בריא ובפגים הן עלולות להיות ארוכות יותר,אך לא נמצא כל קשר מיידי בין תופעה זו וסנדרום המוות בעריסה, כיוון שעד היום לא הוכח שיש  קשר כלשהוא בין הפסקת נשימה או האטה בדופק הלב ובין אירועי מוות בעריסה הרי ניטורם כאמור אינו מהווה כל הגנה מפני התופעה.

 

לממצא זה חשיבות גדולה בעיקר עבור פגים המשוחחרים לביתם . חלק לא מבוטל מהפגים סובל מהפסקות נשימה בזמן שינה ("אפניאות") ולכן לעיתים ממליצים הרופאים בפגיה על שימוש בניטור ביתי עד לגדילתו של הפג והפסקת אירועי הפסקת הנשימה . כמובן שאין בכך כל דבר רע אך יש להבין שאין ביכולתו של ניטור זה ככל הנראה למנוע מקרים של מוות בעריסה.


 

כמעט מוות בעריסה :

 

אירועים של כמעט מוות בעריסה או בלעז ALTE  הם אירועים בהם ההורים שנגשו אל ילדם מסיבה כזו או אחרת (רעש קולות השתנקות וכו) מגלים תינוק הנמצא במצוקה משמעותית הנראית כמסכנת את חייו ולאחר נסיונות אישוש חוזר התינוק לבריאות תקינה. הורים שעברו אירוע מסוג זה מפחדים שמא יתרחש בשנית ורוצים דרך למנוע את האירוע מלהתרש בשנית . רק ב-1-5% מהילדים שנפטרו ממוות בעריסה דווח בעברם על ALTE כך שלא כל מקרה כזה הינו מבשר חד משמעי ל-SIDS . גם במחקרים על אוכלוסיה זו  לא הוכח מעולם שניטור בייתי מונע מקרי SIDS  או משנה את התמותה מסיבה זו.  

 

לסיכום : גם כיום איננו יודעים מספיק אודות תסמונת קשה זו. האמצעים הטובים ביותר על מנת להמנע ממנה הם השכבת התינוקות על הגב במיטתם הם ועל מצע קשה. המנעות מעישון סביבם והרחקת חפצים או מצעים העלולים להביא לחסימת דרכי הנשימה בלילה.

 

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים