רופא מחלה הורים

כרסת-צליאק


אלרגיה ומערכת החיסון > כרסת-צליאק

כרסת-צליאק :

 

מחלת הכרסת או בשמה הלועזי – צליאק הינה מחלת מעיים נפוצה יחסית הגורמת לתחלואים שונים. מחלה זו ידועה לרופאים כבר מעל 100 שנה. במהלך שנים אילו התגלה עוד ועוד אודות הסיבות למחלה ומהלכה אך גם כיום לא ברור עדיין באופן מוחלט מדוע היא מתפרצת בחולים ולא באחרים בפרק זה נדון במחלה , הסיבות לה, ביטוייה השונים והדרך להתמודד עימה.

 

כמה זה נפוץ ?

 

קשה לדעת עד כמה המחלה נפוצה. הסיבה לכך הינה העובדה שלמחלת הכרסת פנים רבות. כאשר המחלה מופיעה בצורתה ה"קלאסית" (כפי שיפורט בהמשך ) קל לזהותה,אך באנשים רבים המחלה מופיעה בצורה קלה מאוד ואיבחונה קשה . חלק מהמאמרים נוקבים ביחס של 1:10 בין החולים המאובחנים לחולים שאינם מאובחנים, מכאן שהמקרים עליהם יודעים הם רק קצהו של הקרחון וכנראה ישנם חולים רבים הלוקים במחלה ואף אינם יודעים זאת. היום כיוון שיכולתנו לזהות את המחלה משופרת ביחס לעבר,יותר ויותר חולים מתגלים בגיל המבוגר למרות שיתכן והם חולים מזה תקופה ארוכה. בבדיקות סקר מדווחים חוקרים שונים על קיום המחלה במספרים הנעים בין אחד לכל אלף איש באכלוסיה ועד אחד לכל מאה, כתלות באוכלוסיה הנבדקת. 

 

האם זו מחלה תורשתית ?

 

כן ולא, מנתונים סטטיסטיים עולה שיש שכיחות מוגברת של הופעת המחלה בתוך משפחות מסוימות. למשל – במשפחה שבה נמצא פרט אחד חולה יש סיכוי של כ- 10% למצוא עוד משהו חולה (להזכירכם הסיכוי הכללי באוכלוסיה הוא מאחוז ומטה). בתיאומים זהים שלהם אותו המטען הגנטי אין התאמה של 100% וכשאחד חולה רק בשלושת-רבעי מהמקרים השני חולה. מכאן ברור שישנם רכיבים תורשתיים הנמצאים בבסיסה של מחלה זו אך ישנם גורמים נוספים (סביבתיים ,כגון זיהומים וירליים) התורמים להתרחשותה של המחלה.

 

מה גורם למחלה  ?

 

שנים רבות לאחר הגדרתה של המחלה לא היה ידוע מה הגורם לה. לבסוף ב-1950 נתגלה הקשר בין אכילת מוצרים שונים המכילים קמח והתרחשות המחלה . כיום אנו יודעים שכרסת מתרחשת עקב רגישות לאחד מהחלבונים המרכיבים את הקמח. חלבון זה המכונה "גלוטן" או בצורה יותר מדויקת אחד מחלקיו של חלבון הגלוטן הנקרא "גליאדין" הוא זה הגורם את הנזק במחלת הכרסת. שילוב של חשיפה לגליאדין וגנטיקה מתאימה בשילוב של גרויים סביבתיים מביא להתפרצות המחלה.

 

מהם מאפייני המחלה ?

 

נתחיל בתיאור ההסטורי המקובל של המחלה ,אך טרם נעשה זאת יש לציין שכיום לא שכיח למצוא ילדים המתאימים לתיאור הנ"ל. הסיבה לכך היא המודעות הגבוהה למחלה והיכולת המשופרת לזהותה  החוברות יחדיו לזמן זיהוי קצר של החולים וטיפול נאות.

צורת המחלה ה"קלאסית" - התבטאה לרוב בגיל צעיר של עד שנתיים. הילדים תוארו כבעלי משקל נמוך מתחת לנורמה לגילם,בטנם היתה תפוחה (ועל-שם סימן מייצד זה מכונה המחלה כרסת) ושרירי גופם מדולדלים.ההורים היו מספרים על יציאות גדולות,שומניות,בעלות ריח לא נעים. התנהגות הילדים דווחה כרגיזה או חסרת שמחת חיים .

בבדיקות המעבדה נמצאה אנמיה ורמת חלבון נמוכה בדם. לעיתים נמצאה גם הפרעה קלה של תפקודי כבד.כמו כן בדיקות ספציפיות לזיהוי המחלה המתבססות על נוגדנים בדם היו חיוביות. בבדיקה מיקרוסקופית של ביופסיה מהמעיים נמצאה תמונה המתאימה למחלת הכרסת.

צורת המחלה הלא "קלאסית" - למעשה הסתמנות זו כוללת שורה של בעיות שונות הנגרמות כולן בעטיה של המחלת הכרסת אך אינן מזכירות במאום את המחלה ה"קלאסית" . טווח ההסתמנויות הינו מכאבי בטן עבור בתפרחות עוריות ועד חוסר עליה מספקת בגובה. ניתן לזהות את המחלה בילדים אילו בעזרת בדיקות מעבדה מתאימות  ובדיקת רירית המעי במקרים חשודים (גם במחלה לא קלאסית ניתן לזהות אנמיה על רקע חוסר בספיגת ברזל וכן  הפרעה בתפקודי כבד וכן את סמני המחלה היחודיים).

מה יכולים להיות סימנים לכרסת לא "קלאסית" (יש לשים לב,כל אחד מסימנים אילו יכול להתרחש גם ללא כל קשר למחלת הצליאק) :

פצעים חוזרים בפה

תפרחת עורית מיוחדת

בעיות בהתפתחות השיניים

בעיות בפריון (בנשים בוגרות כמובן)

כאבי בטן חוזרים

שינויים בהרגלי היציאה – עצירות או שלשול

נשירת שיער

כאבי מפרקים

איחור בהתבגרות המינית

עייפות

בעיות נוירולוגיות שונות

 

מה ניתן לראות בביופסיה של המעי ?

 

כאשר מבצעים ביופסיה של המעי ניתן לראות השטחה של רירית המעי  והעמקה של איזורי השקעים המכונים "קריפטות" כמו כן ניתן לזהות תאי דלקת מרובים מסוג לימפוציטים בתוך רקמת המעי (כרגיל הם לא נמצאים שם בכמות כזו). ולמי שלא הבין: ישנה בעיה קשה בצורתו של המעי הדק בחולי צליאק עם אבוד המבנה הרגיל של סיסי המעי . בעיה זו נגרמת עקב דלקת מקומית,הנובעת מהרגישות לגלוטן.דלקת מקומית זו גורמת לבעיות קשות בתפקודו של במעי כאיבר האחראי על ספיגת תרכובות מזון שונות, כך  שקיים חוסר יכולת לספוג כראוי תרכובות חיוניות רבות. בעית ספיגה זו היא הסיבה הגורמת לחוסר הניכר בברזל וחוסרים נוספים הניתנים לזיהוי בחולי כרסת.

 

באיזה גיל קיימת המחלה ?

 

כאמור המחלה קיימת בכל הגילאים (לאחר החשיפה לגלוטן) ולכן ניתן לזהותה בכל הגילאים. לרוב מדובר על העשור הראשון לחיים (ברוב המקרים ילדים עד גיל 5) והעשור החמישי לחיים.

 

מחלות שמתגלות בשכיחות גבוהה בחולי כרסת :

 

כרסת מלווה לעיתים קרובות במגוון של מחלות . הסיבה לתופעה זו נעוצה ככל הנראה בבסיס גנטי דומה הגורם להתפתחות סוגי מחלות אילו. ככל הנראה חלה הפרעה כלשהיא במערכת החיסון המביאה להתבטאותן של מספר סוגי מחלות באותם החולים.

המחלות המשמעותיות יותר הינן : סכרת נעורים , מחלה של בלוטת התריס , בעיות אלרגיות שונות כגון אסטמה נזלת אלרגית ועוד.

כרסת שאינה מטופלת יכולה להביא גם להתפתחותן של מחלות ממאירות באיזורים שונים של מערכת העיכול החל בפה וכלה במעיים. השכיחה מבינהם היא לימפומה של המעי הדק אך זו מופיעה לרוב סביב גילאי 60-80.

 

איך ניתן לאבחן את המחלה ?

 

ההוכחה החד –משמעית היחידה הינה בצוע ביופסיה של המעי הדק וזהוי השינויים עליהם דובר קודם לכן בדגימה. במהלך השנים נתגלו נוגדנים יחודיים הקשורים למחלת הכרסת. זיהוי של נוגדנים אילו בילד (או מבוגר) החשוד לכרסת מעלה מאוד את הסיכוי שאכן מדובר בחולה ויביא את הרופא להמליץ על בצוע ביופסיה. העדרם של הנוגדנים מדמו של ילד חשוד,מפחית את הסיכוי שאכן מדובר הכרסת. יש לשים לב שהבדיקות הנ"ל (כרגיל) אינם מדויקות לחלוטין ולכן אם יש חשד סביר,שאינו מוכח ע"י בדיקות הדם,יש לבצע ביופסית מעי, בעוד שאם יש תוצאה חיובית – היא עדיין איננה מצביעה חד משמעית על מחלה. מתחת לגיל שנתיים בדיקות הנוגדנים הן בעייתיות מעט ולכן לעיתים כדאי לחזור עליהן בילדים שנבדקו טרם גיל זה אם החשד למחלה עדיין קיים.

יתרון נוסף שיש לבדיקות הוא יכולתן להראות לנו את פעילותה של המחלה. כלומר העלמות נוגדן שהיה חיובי בחולה יצביע על כך שהוא אכן נמנע מאכילת גלוטן ומצבו משתפר. אם נוגדנים מופיעים מחדש בבדיקה שכבר הראתה על העלמותם יש לחשוד שאותו חולה חוטא באכילת מוצרי מזון המכילים גלוטן.

 

טיפול :

 

הטיפול היחיד במחלה זו הינו המנעות מחשיפה לחלבון הגלוטן, כלומר המנעות מכל מזון המכיל קמח. המנעות זאת משפרת מידית את מצבו של החולה ומחזירה לאחר תקופת החלמה את המעי למצבו הרגיל. בספרות הרפואית ניטש ויכח לגבי הצורך במניעת גלוטן לכל החולים ולכל הזמן. קיימות טענות שונות אבל למרות זאת כיום ההמלצה היא עדיין למנוע כל מזון המכיל גלוטן מחולי כרסת.

 

 

אילו סוגי מזון מכילים גלוטן ?

 

כל הדגנים כולל חיטה,שעורה ושיפון מכילים גלוטן לכן הם ומוצרים המכילים אותם אסורים לצריכה ע"י חולי כרסת. שבולת שועל ככל הנראה אינה גורמת לנזק. אורז מותר לאכילה ואינו מכיל גלוטן . תירס אינו מכיל גלוטן אף הוא. לאור העובדה שכיום ניתן להשיג מוצרים רבים שאינם מבוססים על חומרים מכילי גלוטן,רוב החולים חיים ללא כל בעיה של גיוון המזון . ניתן גם להשיג קמח מיוחד נטול גלוטן המאפשר הכנת מוצרי מאפה המותרים לחולי כרסת .

כמו כן על כל אריזת מזון אמור להיות ציון המאזכרת את נוכחותו של גלוטן במזון שבאריזה.

 

האם  לאחר גילוי המחלה וטיפול מתאים הילד מבריא לחלוטין ?

 

כן. מרגע שמוצא הגלוטן ממזונו של ילד חולה מצבו של הילד משתפר והוא יחיה ככל אדם אחר כל עוד ימנע מאכילת גלוטן. לגבי המחלות הנלוות – חלקן יעלמו יחד עם המחלה וחלקן עלולות להשאר ויש צורך המעקב תקופתי לודא שאין תחלואה נלווית.

 

האם יש לבדוק את כל קרובי המשפחה כשמגלים ילד חולה בכרסת ?

 

כאמור יש נטיה גנטית למחלה , מסיבה זו כדאי לבדוק את קרובי המשפחה מדרגה ראשונה לנוכחות נוגדנים שיצביעו על חולים אפשריים נוספים.

 

לסיכום : כרסת היא מחלת מעי הנגרמת עקב רגישות למרכיב בשם "גליאדין" הנמצא בחלבון ה"גלוטן" שמהווה חלק מהרכיבים בקמח העשוי חיטה,שעורה ושיפון. מקרים רבים של כרסת הן בילדים הן במבוגרים אינם מאובחנים עקב יכולתה של המחלה להיות קלה מאוד ולא לעורר חשד. הגילוי כיום מתבסס על דגימת מעי וזהוי נוגדנים בדם. הטיפול הינו המנעות ממוצרים המכילים גלוטן. הקפדה על משטר נטול גלוטן מאפשרת לחולים איכות חיים שאינה שונה מכל אדם אחר באוכלוסיה.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים