רופא מחלה הורים

חצבת


מחלות זיהומיות > חצבת

חצבת :

 

רוב פרסומה של החצבת לאחרונה נובע מהפרסומים אודות הקשר בין החיסון לחצבת ואוטיזם. קשר זה כפי שנרחיב בהמשך- אינו קיים , אבל הדיווחים גרמו לירידת אחוזי המתחסנים ברחבי העולם ולחרושת שמועות מופרכות,אותה ניתן למצוא ברחבי האינטרנט. בפרק הנוכחי  נתאר את המחלה,סימניה,החיסון לה וננפץ את האמונה השגויה לגבי הקשר בין החיסון ובין התחלואה באוטיזם.

 

הקדמה :

 

חצבת הינה מחלה וירלית שתוארה כבר במאה ה-7 לספירה. המחלה תוארה בעבר כאכזרית אפילו יותר מאבעבועות שחורות . רק בשנת 1846 תאר רופא בשם פיטר פאנום את תקופת הדגירה של המחלה ואת העובדה שהדבקות במחלה הביאה לחסינות למשך כל החיים. הוירוס עצמו בודד רק בשנת 1954 והחיסון הראשון כנגד המחלה הוכנס לשימוש המוני רק בשנת 1963. טרם החיסון היתה ההדבקות במחלה מנת חלקו של כל אדם על-פני כדור-הארץ והסטטיסטיקה מראה על 90% הדבקות עד גיל 15 (טרם מתן החיסון ההמוני). כיום במדינות מתפתחות בהן תשתית הרפואה אינה מתפקדת כראוי חצבת היא עדיין מחלה נפוצה וקשה הגורמת למקרי מוות רבים .בתנאי תזונה ותברואה ירודים התמותה מהמחלה יכולה להגיע לכ-25%. אירגון הבריאות העולמי מעריך שבשנת 2001 חלו בעולם 30-40 מליון בני-אדם בחצבת ומהם נפטרו במהלך המחלה כ-750.000. ביבשת אפריקה כיום החצבת היא אחת הסיבות המובילות לעיוורון . נתונים אילו באים להדגים עד כמה עלולה להיות מחלה זו קשה ומדוע יש חשיבות לאחוזי חיסון גבוהים באוכלוסיה.

 

וירוס החצבת :

 

וירוס החצבת שייך למשפחת הפאראמיקסו-וירוסים ומכיל סיב בודד של RNA. גודלו של הוירוס 200 ננו-מטר. לוירוס שני חלבונים החשובים לפעילותו. חלבון F (מהמילה FUSION) האחראי על איחוי הוירוס עם קרום התא אליו הוא חודר וחלבון H (מהשם המגלוטינין) האחראי על ההצמדות של הוירוס לתא המודבק. יש רק סוג אחד של וירוס החצבת . הוירוס רגיש למדי לתנאים חיצוניים ונהרס במהירות ע"י חום ואור .שרדתו באויר החופשי היא פחות משעתיים.

 

אפידמיולוגיה של מחלת החצבת :

 

הוירוס הוא יחודי לבני אדם ורק הם נושאים אותו ומעבירים אותו. אין מצב של נשאות וההדבקה מתרחשת רק בין חולה לאדם שאינו מחוסן למחלה. ההעברה מתרחשת ע"י חשיפה להפרשות ריריות. ניתן להדבק גם משהיה בחלל (למשל חדר במרפאה) בו היה חולה עד לשעתיים ממועד עזיבתו. המחלה מדבקת מאוד ואחוזי ההדבקה נעים סביב 90% באדם שאינו מחוסן ונחשף לחולה.  רוב התחלואה בעבר בזמן מגיפות התרחשה בסוף החורף-תחילת האביב .

טרם החיסון היו מגיפות מתרחשות כל 2-3 שנים 50% מהילדים חלו עד גיל 6 ו-90% חלו עד גיל 15. כמות המקרים ירדה ב-98% לערך מאז הוכנסו החיסונים ההמוניים בשת 1963.

 

הדבקה :

 

הוירוס חודר דרך רקמות האף והפה ע"י מגע עם הפרשות רוק של אדם חולה.2-3 ימים לאחר ההדבקות בוירוס והתרבותו ברקמות המקומיות בלע ,פורץ הוירוס למחזור הדם (שלב זה מכונה "וירמיה") ומתנחל בבלוטות הלימפה ובמערכת הלימפטית, שם הוא מתרבה עוד מספר ימים.

5-7 ימים מרגע ההדבקה פורץ הוירוס שוב למחזור הדם ( שלב זה מכונה "וירמיה משנית") ובעקבותיו חלה הדבקה של איברים ומערכות רבות בגוף.

 

הוירוס ממשיך להתרבות כל הזמן הזה ברקמות האף והפה ומופרש מהן עוד טרם החלה המחלה עצמה ולכן ניתן להדבק עוד כשהחולה אינו יודע על מחלתו. תקופת הדגירה מהחשיפה לוירוס עד תחילת התחלואה היא 7-18 יום לרוב 14 יום. בטרם המחלה פורצת יש מספר ימים של הרגשה כללית רעה ולעיתים חום.  

 

הסימנים טרם המחלה (תקופה זו מכונה ה"פרודרום") :

 

נמשכים 2-4 לרוב  ימים (הטווח נע בין 1-7 יום) . בתקופה זו כבר ניתן להדביק אחרים. התקופה מתאפיינת בחום המתחיל כנמוך אך עולה במהלכה ומלווה בשיעול נזלת ולעיתים קרובות אודם בעיניים.

בחלק מהמקרים ניתן לזהות נקודות לבנות,גרגריות ברקמות הלחי הפנימיות שמול השיניים הטוחנות בלסת התחתונה – נקודות אילו מכונות נקודות ע"ש קופליק והן נחשבות לסימן יחודי לחצבת. נקודות אילו מופיעות למשך מספר שעות מוגבל ואח"כ נעלמות.

 

המחלה :

 

סימן ההיכר של החצבת היא הפריחה המופיעה בסוף תקופת הפרודרום. הפריחה היא נקודתית ואדומה בהתחלה ונמשכת לרוב 5-6 ימים. הפריחה מתחילה בקו השיער ומערבת את הפנים והצואר.  במהלך 3 הימים הראשונים מרגע הופעת הפריחה היא מתפשטת לאורך הגוף עד לרגליים וכן הצידה לידיים. הפריחה הופכת בחלק מהמקרים מנקודות בודדות לרציפה ויוצרת משטחים אדומים.  לאחר 3 ימים הופכת הפריחה למקובעת ואיננה נעלמת בזמן לחיצה על העור. לעיתים חל קילוף של העור באיזורים שנפגעו קשה יותר מהפריחה. הפריחה נעלמת לפי סדר הופעתה מהראש לגפיים.

סימנים נוספים החלים בזמן המחלה הם הגדלת בלוטות לימפה בכל הגוף, חוסר תיאבון ושלשולים.

 

סיבוכים עקב מחלת החצבת :

 

סיבוכים בזמן מחלת החצבת או לאחריה נפוצים מאוד ומתרחשים בכ-30% מהמקרים. שיעור הסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל 5 ובמבוגרים מעל גיל 20.

הסיבוך השכיח ביותר הינם השלשולים המופיעים בכ-8% מהחולים, דלקות אוזניים מתרחשות בכ-7% מהחולים, דלקות ריאות מתרחשות בכ-6% מהחולים (דלקות הריאה עלולות להיות הן ממקור וירלי והן מחיידקים עקב זיהום המשני למחלה).

סיבוך נוסף נדיר יותר הוא דלקת של רקמת המח (מצב זה מכונה "אנצפליטיס") המתרחש ב0.1% מהחולים. לרוב מתרחש מצב זה כ-6 ימים לאחר תחילת המחלה (הטווח האפשרי הוא 1-15 יום) ומתאפיין בחום גבוה,כאבי ראש,הקאות,נוקשות בשרירי הצואר, סימנים כלליים של דלקת קרום המח,ישנוניות,פרכוסים וחוסר הכרה.

בבדיקת נוזל עמוד שידרה בזמן דלקת של רקמות המח ניתן לזהות ריבוי תאים ועליה ברמת החלבון. אחוז התמותה במצב זה הוא כ-15%. בכרבע מהמקרים מתרחשים נזקים נוירולוגים קבועים כתוצאה ממצב זה.

 

SSPE- SUB-ACUTE SCLEROSING PAN-ENCEPHALITIS

 

SSPE הינו מצב של התנוונות כרונית מתקדמת של מערכת העצבים המרכזית הנגרם עקב תחלואה מוחית בוירוס החצבת. כ-7 שנים לאחר מחלת החצבת (הטווחים המתוארים בספרות הם מחודש ועד 27 שנים) מתחילה התדרדרות איטית בתפקודים המוחיים של החולה. ניתן לראות ירידה בהישגים בלמודים, שינויי התנהגות, הליכה לא יציבה , גמלוניות, פרכוסים ובהמשך התדרדרות הדרגתית עד למוות. שכיחות התופעה היא 5-10 מקרים למליון חולים.

מאז החל החיסון ההמוני כנגד שפעת הפכה תופעה זו לנדירה מאוד שכן החיסון מוריד את שכיחותה בעשרות מונים.

 

תמותה מחצבת :

 

מקרי מוות בחצבת מתרחשים בתדירות של 1-2 לכל 1000 חולים לפי סטטיסטיקות המדווחות מארה"ב בשנים האחרונות. מקרי התמותה שכיחים יותר בתינוקות קטנים ובחולים מבוגרים. סיבת המוות המובילה בילדים היא דלקת ריאה – האחראית על כ-60% ממקרי המוות. במבוגרים סיבת המוות השכיחה היא דלקת של רקמת המח.

 

חצבת והריון :

 

חצבת עלולה לגרום ללידות מוקדמות או הפלות . נזקים לעובר עצמו,דווחו בצורה נדירה בלבד . כעקרון המחלה אינה נחשבת לפוגעת בהתפתחות העובר.

 

אבחנה מעבדתית  :

 

במקרה ויש חשד לחולה בחצבת ניתן לזהות נוגדנים ספציפיים כנגד הוירוס בבדיקת דם. הנוגדנים הללו מופיעים ברמה המאפשרת בדיקה רק-72 שעות מרגע הופעת הפריחה. ולכן יש להמתין פרק זמן זה טרם לקיחת הבדיקה.

 

החיסון לחצבת :

 

בשנים 1989-1991 דווחו 55.000  מקרי חצבת בארה"ב, מתוכם נרשמו 123 מקרי מוות. הסיבה לרבוי המקרים היתה הזנחת שיגרת החיסונים. באזורים בהם פגעה החצבת נמצא שרק 50% מהאוכלוסיה היתה מחוסנת. 90% ממקרי המוות התרחשו בילדים שלא חוסנו בעבר.

עובדות אילו באות להדגיש נושא המכונה "הגנת העדר" משמעותו של מושג זה היא שפרט שאינו מחוסן,באכולוסיה שבה אחוז ההתחסנות גבוה,נהנה מהגנת האוכלוסיה שסביבו. כאשר רמת ההתחסנות באוכלוסיה יורדת אפקט "הגנת העדר" נמוג והתחלואה פוגעת בלא מחוסנים אך גם במעט מהמחוסנים שכן החיסון אינו יעיל ב-100%.

החיסון המקובל כיום כנגד המחלה הינו חיסון בוירוס חי אך מוחלש הנושא את השם EDMONSTON-ENDER . בארץ הוא ניתן כחיסון משולב כנגד חזרת ואדמת (MMR-הניתן בארץ בגיל שנה) אך הוא קיים גם כחיסון בודד.

החיסון מופק מתאים שמקורם באפרוחים ומכיל שיירים של חלבון אלבומין אנושי, אנטיביוטיקה בשם ניאומיצין סורביטול וגלטין.

החיסון בוירוס המוחלש גורם למחלה בלתי מורגשת ברוב המקרים או מחלה קלה בחלק הקטן של המקרים. לא ניתן להעביר את הוירוס המוחלש מאדם לאדם ואין סכנת הדבקות.

95% מהמחוסנים שקבלו את החיסון מגיל שנה ומעלה מפתחים נוגדנים מגינים. שאר הילדים שחוסנו ולא פיתחו נוגדנים מוגדרים ככשלון חיסוני. רוב הילדים הללו יגיבו ביצירת נוגדנים מגינים למנת חיסון שניה (הניתנת בארץ בכיתה א). לאחר שתי מנות חיסון יראו 99% מהנבדקים על קיום נוגדנים מגינים.

החיסון יכול גם למנוע מחלה לאחר חשיפת אדם לא מחוסן לחולה,באם ניתן תוך 72 שעות מרגע החשיפה.

 

תופעות לוואי מהחיסון :

 

ניתן לחלק את תופעות הלוואי לשתי קבוצות – תופעות לוואי על רקע אלרגיה ותופעות לוואי על רקע התחלואה בוירוס המוחלש.

אלרגיות לחיסון אינן שכיחות .תגובה אלרגית יכולה להתבטא בפריחה, גרד, אודם ונפיחות באיזור החיסון. רוב התופעות הנ"ל הן קצרות מועד וחולפות במהירות. תגובות משמעותיות יותר כגון קוצר נשימה,ירידה בלחץ דם ובצקת ברקמות הלע הן נדירות ביותר .במידה והן מתרחשות יש להמנע מחיסונים נוספים בעתיד.

בעבר היה חשד שרגישות לביצים עומדת בבסיס הרגישות לחיסון . כיום מקובל להניח שהרגישות היא דווקא לרכיבי הגלטין והאנטיביוטיקה שבחיסון. מספר מחקרים הראו את בטיחותו עבור ילדים בעלי רגישות לחלבון ביצה. בכל מקרה של חשד לרגישות יש לתת את החיסון (באם מחליטים שאכן יש מקום לחסן ) תחת השגחה רפואית צמודה במתקן רפואי כגון חדר מיון.

תופעות לוואי עקב הוירוס המוחלש נובעות מכך שהוירוס מתרבה בגוף ויוצר תחלואה קלה. למרות שהחיסון המכיל את וירוס החצב, מכיל החיסון גם רכיבים כנגד אדמת וחזרת. מקובל להניח שרוב תופעות הלוואי המתרחשות עקב חיסון זה,מקורן בחלק של החצבת. לרוב מורגשת תחלואה זו 5-12 יום מרגע החיסון באנשים שלא חוסנו בעבר.

חום הוא התופעה הנפוצה ביותר ומתרחש ב 5-15% מהמחוסנים בפעם הראשונה. החום מגיע לרוב 7-12 יום מרגע החיסון ועלול לטפס עד 39.5. ברוב המקרים חום יהיה התופעה היחידה והוא יחלוף תוך 24 שעות. פריחה עלולה להתרחש 7-10 יום מרגע החיסון ב-5% מהמקרים.

סיבוך נדיר המתרחש אחת ל- 30.000-40.000 מקרים גורם לירידה בכמות הטסיות בדם (מצב המכונה טרומבוציטופניה או ITP) מצב זה מתרחש לרוב תוך כ-8 שבועות לאחר החיסון. ברוב המקרים מצב זה חולף מעצמו ללא סיבוכים מיוחדים.

 

הקשר בין חיסון החצבת ואוטיזם :

 

לפני מספר שנים יצאה קבוצת מחקר בודדת בהצהרה על קשר בין חיסון כנגד חצבת ושכיחות תחלואה מוגברת באוטיזם. המהומה התקשורתית שסבבה פרסום זה היתה חסרת תקדים וגרמה לירידה משמעותית באחוזי המתחסנים בחלקים רבים של העולם. ממצאים אילו נתנו לגיטימציה למגמה הולכת ומתגברת של רתיעה מחיסונים עקב פחד מתופעות לוואי כאלו ואחרות בעיקבות החיסון.

מבלי להכנס לסוגית בטיחות החיסונים באופן כללי – במקרה פרטי זה נמצא בדיעבד שהחוקר המוביל בקבוצת המחקר היה "משוחד" וקיבל סכום כסף מקבוצת הורים שילדהם סבלו מאוטיזם לצורך המחקר (למותר לציין שהוא לא דיווח על עובדה זו בעת הגשת המחקר). לאחרונה נמצא גם שטרם בצוע המחקר הגיש החוקר המוביל בקבוצה בקשה לפטנט לטיפול באוטיזם בהקשר לחיסון לחצבת ובאופן כללי לא עמד מחקרו בסטנדרטים הרפואים המקובלים. מעבר לזאת השנה התנערו שאר חבריו לקבוצת המחקר בפומבי ממצאי המחקר וטענו שאין בו כל ערך.

בנוסף נערכו מספר מחקרים על אוכלוסיות של מאות-אלפי ילדים לצורך בדיקת קשר אפשרי בין החיסון לחצבת ואוטיזם –כמובן שלא נמצא כל קשר מסוג זה .

לסיכום : אין ולא היה כל קשר בין החיסון לחצבת ובין תחלואה באוטיזם. כל השמועות בנושא זה הן מופרכות מעיקרן ואין מאחוריהן כל בסיסי מדעי מוצק !

 

לסיכום: החצבת למרות היותה "מחלת ילדים" היא מחלה קשה המסוגלת להביא לפגיעה קשה ומוות. החיסון לחצבת הינו בטוח ומונע תחלואה. כיום במדינת ישראל מוצע החיסון לכל ילד ואין כל סיבה שלא לחסן את הילדים מפני מחלה קשה זו . ירידה באחוזי החיסון עלולה להביא למגיפות ולמקרי מוות שניתן למונעם בקלות.

 

 

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים