רופא מחלה הורים

חזרת


מחלות זיהומיות > חזרת

חזרת :

 

בעבר נחשבה החזרת למחלת ילדים קלאסית. מאז הוכנס החיסון ההמוני כנגד מחלה זו בשנת 1967 הפכה המחלה לנדירה יחסית. למרות הגדרתה כמחלת ילדים גם לחזרת כמו למחלות ילדים אחרות יש תופעות לוואי רבות ולא נעימות הנחסכות ברובן הגדול בעזרת חיסון בזמן. גם כיום מככבת החזרת בזיכרון הקבוצתי של ההורים עקב שמה ועקב הקשר לנפיחות באיזור בלוטות הרוק והאשמתה בגרימת עקרות בגברים. בפרק זה יוסבר אודות מאפייני המחלה השונים והן אודות החיסון כנגדה. 

 

הוירוס :

 

נגיף החזרת נמנה על משפחת ה-PARAMYXOVIRUS והוא דומה מאוד לוירוס בשם פארא-אינפלואנזה. הוירוס בודד בשנת 1945 .בעבר היתה החזרת נפוצה מאוד במקומות בהם היו מגורים צפופים כגון צבא ופנימיות. במלחמת העולם הראשונה היתה החזרת נפוצה מאוד ורק מגיפת השפעת ומחלת הסיפיליס היו נפוצות ממנה.

הוירוס קיים בבני-אדם בלבד ומופרש מכל נוזל גוף אפשרי בזמן הדבקה (דם,שתן,CSF,חלב אם,רוק). הדבקות במחלה היא חד פעמית ומקנה חסינות למשך שאר החיים.וירוס החזרת מאוד רגיש לאור אולטרא-סגול וכן לפורמלין אתר וכלורופורם.

 

איך נדבקים ?

 

ההדבקה נעשית ע"י חשיפה להפרשות טיפתיות של אדם חולה. מקום החשיפה הן ריריות מערכת הנשימה . הוירוס מדבק מאוד אך פחות מדבק ביחס לוירוסי האבעבועות והחצבת . לאחר שהוירוס מתיישב ברקמות של מערכת הנשימה הוא מתחיל להתרבות במהירות,בהן ובבלוטות הלימפה האיזוריות. לאחר 12-25 יום פורץ הוירוס למחזור הדם,שלב זה מכונה "וירמיה" ונמשך 3-5 ימים. בזמן זה מדביק הוירוס רקמות רבות נוספות כולל קרומי המח , בלוטות רוק, לבלב,אשכים ושחלות. בעבר היו רוב ההדבקות בסוף החורף ובתחילת האביב. ניתן להדבק מחולה 3 ימים טרם תחילת המחלה ועד 4 ימים לאחר התפרצותה. הוירוסים עצמם בודדו מהרוק בחולים כשבוע טרם המחלה ועד 9 ימים לאחר שהחלה.

 

מהם סימני ההדבקה ?

 

זמן הדגירה מהחשיפה לוירוס ועד לתחילת המחלה הוא כ-14-18 יום (הטווח האפשרי 14-25 יום). בכחמישית מהמקרים ההדבקות בוירוס היא חסרת סימנים וללא ממצאים כלל.

התחלת המחלה מתבטאת בסימנים לא יחודיים הכוללים מיחושים כלליים ,תשישות,ירידה בתאבון וחום נמוך. 40-50% מההדבקות יסתיימו ללא אירועים נוספים ויראו כנזלת או מחלה ורילית קלה .רק לאחר תקופה זו מופיעים התסמינים המאפיינים את החזרת.

הסימן השכיח ביותר המתרחש ב-30-40% מהחולים הינו דלקת של בלוטות הרוק. הדלקת יכולה להיות חד- או דו-צדדית. לרוב הסימנים מופעיים ביומיים הראשונים של המחלה ולעיתים קודמים להם כאבי אוזניים או כאבים בזוית הלסת התחתונה.משך הדלקת לרוב 7-10 ימים והיא חולפת ללא סיבוכים מיוחדים המשפיעים על תפקוד בלוטות הרוק בהמשך.

 

 

סיבוכים אפשריים :

 

מעורבות של מערכת העצבים המרכזית : דלקת של קרומי המח היא אירוע שכיח מאוד בזמן תחלואה בוירוס החזרת.בעבר היה וירוס החזרת הסיבה השכיחה ביותר לדלקת וירלית של קרום המח. דלקת קרום המח מתרחשת ב 50-60% מהחולים,מבוגרים נמצאים בסיכון גבוה יותר מאשר צעירים ובנים נפגעים פי 3 יותר מבנות. בכחצי מהמקרים לא תהיה תחלואה נלווית בבלוטות הרוק .ברוב המקרים החולה אינו מודע לדלקת והיא חולפת מעצמה. בכ-15% מהחולים מלווה הדלקת בכאבי ראש וקשיון עורף. המצב חולף תוך 3-10 ימים וברוב המוחלט של המקרים אינו גורם לכל סיבוך.

דלקת של רקמת המח עצמה (אנצפליטיס) היא נדירה ומתרחשת בתדירות של 2 לכל 100.000 חולים. התמותה במקרים אילו היא כ-1.4%.

 

דלקת באשכים : זהו הסיבוך השכיח ביותר בגברים מבוגרים והוא מתרחש בכחצי מהגברים החולים שסיימו את גיל ההתבגרות . לרוב מתרחשת דלקת האשכים לאחר דלקת בבלוטות הרוק אך לעיתים מקדימה הדלקת באשכים את הדלקת בבלוטות הרוק. בכשליש מהמקרים יש מעורבות של שני האשכים בשאר המקרים מעורב אשך אחד בלבד.

הדלקת מתבטאת בנפיחות פתאומית באשך המעורב ומלווה בכאב ורגישות מקומיים. כמו כן יכולות להתלוות לדלקת זו בחילות הקאות וחום. הנפיחות והכאב חולפים לרוב תוך כשבוע אך רגישות מקומית עלולה להשאר באיזור האשך למשך מספר שבועות נוספים.

בניגוד למקובל דלקת זו איננה גורמת לעקרות אלא במקרים נדירים בלבד. אומנם ניתן למצוא באשכים המעורבים דרגה מסויימת של ניוון אך ברוב המקרים,אין ניוון זה גורם לבעיות פוריות כלשהן.

 

דלקת בשחלות : (מתרחשת בנשים בלבד ...) לרוב לאחר גיל ההתבגרות. הספרות מדווחת על כ-5% מהחולות הסובלות ממצב זה. ההתבטאות היא לרוב ככאבי בטן. בחלק מהמקרים יכולים הכאבים לחקות דלקת חדה של התוספתן. המצב חולף תוך מספר ימים ואינו גורם אף הוא לעקרות. בחלק מהמקרים חלה גם דלקת של רקמות השד.

 

הפלות : תחלואה בוירוס החזרת בטרימסטר הראשון להריון עלולה להביא להפלה בכ-25% מהמקרים.לא נמצאו מומים עוברים מולדים עקב תחלואה אמהית בחזרת  .

 

דלקת ברקמת הלבלב : מצב לא שכיח המתרחש ב 2-5% מהמקרים.יכול להתרחש גם ללא דלקת מקדימה של בלוטות הרוק. דלקת זו מלווה לעיתים קרובות בעליה זמנית של ערכי הגלוקוז בדם. הקשר בין תחלואה בחזרת ובין התפתחות מחלת הסכרת אינו ברור לגמרי. יש תעוד מרובה אודות פריצתה של מחלת הסכרת בסמיכות לתחלואה בחזרת אך הקשר בכללותו הוא נסיבתי והמנגנון אם קיים כזה עדיין לא ברור.

 

חרשות : וירוס החזרת גורם לחרשות והוא אחד הסיבות לחרשות בילדים. חרשות נגרמת בתדירות של-1 לכל 20.000 חולים. ב-80% מהמקרים מדובר בחרשות חד-צדדית ולעיתים מתלווה לחרשות גם הפרעת שווי-משקל. ההתבטאות של החרשות היא פתאומית ולרוב הנזק קבוע ואינו משתפר גם לאחר טיפול.

 

דלקת של שרירי הלב (מיוקרדיטיס) : ב-3-15% מהחולים ניתן לזהות בעזרת בדיקת אקג דלקת של שרירי הלב. לרוב מדובר במצב קל שאינו גורם לכל שינוי בהרגשת החולה וחולף במהרה. מוות כתוצאה מבעיה זו תואר רק במקרים נדירים מאוד.

 

מוות מחזרת : מוות עקב מחלת החזרת הוא נדיר . בארה"ב מדווח בממוצא על מקרה מוות אחד לשנה עקב סיבוכים של מחלת החזרת. בעבר טרם החיסון היו מקרי מוות נפוצים יותר והשכיחות המדווחת היתה של 1-3 לכל 10.000 חולים.

 

אבחנה :

 

האבחנה היא לרוב על בסיס ממצאים קליניים. מרגע שהועלה חשד למחלת החזרת יש לאשרה באמצעות אבחנה סרולוגית או באמצעות תרבית.ניתן לבודד את וירוס החזרת כמעט מכל נוזל בגוף אך רק בחמישה הימים הראשונים למחלה.

שיטת הזיהוי המקובלת יותר היא בעזרת נוגדנים. בשיטה זו ניתן למצוא נוגדנים המכוונים כנגד וירוס החזרת בדם החולה.

 

החיסון לחזרת :

 

בימים טרם התחלת החיסון ההמוני בארה"ב תועדו בה מעל 200.000 מקרי חזרת לשנה. 90% מהחולים היו בני 15 ומטה. בשנת 2001 תועדו בארה"ב 231 מקרים בלבד מהם כשליש מעל גיל 15. עובדות אילו מצביעות על יעלות החיסון כנגד חזרת. בארץ בין השנים 1987-1988 דווח על התפרצות מגיפת חזרת . המגיפה התרחשה  עקב מדיניות חיסונים "רופפת" שהביאה לחסינות נמוכה כנגד הוירוס באוכלוסיה.ילדים רבים חלו במחלה ודווחים על סיבוכים רבים (שרובם הסתיימו ללא פגיעה ארוכת טווח) אף פרסמו בנידון בעיתונות המקצועית. בשנת 1988 הוכנס לשימוש חיסון החזרת בשילוב עם חיסון כנגד חצבת ואדמת (ה-MMR ). תוך 3 שנים דווח משרד הבריאות על ירידה של 90% בתחלואה מחזרת .

החיסון הניתן כיום (כחלק מחיסון ה-MMR) מכונה Jeryl Lynn והוכנס לשימוש בשנת 1977.החיסון מבוסס על וירוס חי מוחלש.חיסון בודד בוירוס זה מקנה חסינות כנגד הדבקה ב-80-100% מהמחוסנים. משך החסינות הוא לפחות 25 שנים וככל הנראה החסינות היא לכל החיים ולפחות ל-25 שנה. 73% מהילדים שחוסנו כנגד חזרת בחיסון המשולב – MMR היו בעלי נוגדנים כנגד הדבקה בגיל 10.5 שנים. במחקרים מארה"ב על אוכלוסיות בזמן מגיפת חזרת נמצא שיעילות ההגנה של החיסון כנגד מחלה ברורה (כלומר שתופעותיה ברורות לצופה חיצוני ולא מחלה תת-קלינית שסימניה מעבדתיים בלבד)  נעה בין 75-91%. הסיכון להדבקות במחקרים אילו היה גבוה יותר ככל שחלף זמן מאז החיסון האחרון לחזרת עובדה היכולה להצביע על ירידה כלשהיא ברמת החיסון במשך השנים גם במחוסנים.החיסון אינו יעיל במניעת מחלה במי שנחשף אליה.

החיסון מיוצר מתאים שמקורם ברקמות מאפרוחים ומכיל בתוכו גם אלבומין אנושי, ניאומיצין,גלטין וסורביטול.

תופעות לוואי מהחיסון נדירות. דלקת קרום המח מתוארת בתדירות של מקרה בודד לכל 100.000 מחוסנים.

החיסון אסור למתן לחולים בעלי פגיעה במערכת החיסון, לנשים בהריון כולל 3 חודשים טרם הכניסה להריון או לילדים או מבוגרים שלהם רגישות לאחד מרכיבי החיסון בעיקר לניאומיצין או לגלטין שבו.

החיסון הראשון לחזרת ניתן בגיל שנה. לאחריו מוחסנים הילדים בארץ שוב בכיתה א. בנות מחוסנות שוב בכיתה ז.

 

לסיכום : בעבר היתה מחלת החזרת למרות הגדרתה כמחלת ילדים,מחלה בעלת פגיעה קשה וסיבוכים רבים . מאז הוכנס החיסון לחזרת כחלק מחיסון ה-MMR ירדה התחלואה בארץ והפכה לזניחה. למרות זאת מגיפות חזרת אינן חזיון נדיר והן מתרחשות כל אימת שאוכלוסיה לא מחוסנת נחשפת לגורם המחולל. הקפדה על משטר החיסונים יכולה למנוע תחלואה ואובדן הניתנים למניעה בקלות.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים