רופא מחלה הורים

אלרגיה למזון


אלרגיה ומערכת החיסון > אלרגיה למזון

      אלרגיה למזון :

פרק זה נכתב ע"י ד"ר עינת קדם
מומחית ברפואת ילדים וכן בעלת
תואר מומחה באימונולוגיה.
עובדת במרפאת אימונולוגיה אלרגיה
ואיידס בבי"ח רמב"ם.


תגובות אלרגיות למזונות שונים תוארו כבר ביוון העתיקה לפני 2000 שנה. במדינות העולם המערבי אוכל כל אדם 2-3 טון מזון במשך חייו וישנה נטייה תרבותית לגיוון גדול ככל האפשר ולהתנסות במזונות אקזוטיים. מסיבות אילו ואחרות שכיחה אלרגיה למזונות באופן יחסי. פרק זה ידון בנושא האלרגיה למזון, בסיבות לה ובתוצאותיה וכן בדרך להתמודד עם תופעה זו.

 

מהי אלרגיה למזון?

 

תגובות גופניות שליליות למזון הן תופעה שכיחה. ברבע מבתי האב בארה"ב סבורים כי לפחות אחד מבני המשפחה אלרגי למזון. השכיחות האמיתית של אלרגיה למזון היא כ-6% בילדים עד גיל 3 שנים וכ-2% במבוגרים. רוב התגובות השליליות אינן נגרמות מאלרגיה, אלא נובעות מרעילות או חוסר סבילות למזון, כלומר תגובות התלויות בתכונות המזון או חומר מוסף לו או התלויות בנתונים ייחודים של האדם המגיב.

 

כנגד אילו מזונות מפתחים אלרגיה?

 

תגובה אלרגית יכולה להתפתח כנגד כל מרכיב או תוסף מזון. מעשית מתפתחות תגובות אלרגיות למספר מזונות קטן. לפי מחקרים שבוצעו בארה"ב, 90% מהילדים האלרגיים למזון רגישים ל-5 גורמים עיקריים- חלב, ביצה, בוטנים, סויה וחיטה. בישראל דווח כי שכיחות אלרגיה לשומשום גבוהה יותר מרגישות לבטנים.

 

מדוע מתפתחת אלרגיה למזון?

 

גוף האדם נחשף לכמות אדירה של חומרי מזון אותם צריכה מערכת העיכול לעבד ולעכל בכדי לספק את צרכיו. אולם, חומרי מזון אלו זרים לנו ויכולים לגרום להפעלת המערכת החיסונית בדומה לגורמים מזהמים המנסים לחדור לגוף. בכדי להתמודד עם בעיה זו, קיים מנגנון "השריית סבילות" ע"י מערכת החיסון במערכת העיכול. ברם, כאשר מנגנון הסבילות אינו מתפתח בצורה מספקת או מסיבה כלשהי מפסיק לפעול, נוצרת תגובה חיסונית לא תקינה כנגד חומרי מזון אלו, קרי, תגובה אלרגית.

 

מדוע התופעה שכיחה יותר בילדים?

 

תינוקות נולדים כאשר מערכות שונות בגופן עדיין לא בשלות לחלוטין- לדוגמא, הקיבה אינה חומצית דיה ומערכת החיסון אינה מסוגלת עדיין לפתח תגובה חיסונית יעילה מספיק מחד וסבילות לגורמים הזרים הרבים אליהם נחשפת מאידך. מנגנונים אלו מתפתחים בהדרגה ומגיעים לבשלות תוך מספר שנים.

 

איך מתבטאת אלרגיה למזון?

 

אלרגיה למזון יכולה להתבטא באופנים שונים בהתאם למנגנון האלרגי הפעיל ולמערכות הגוף המשתתפות בתגובה .

  מערכות הגוף המעורבות- מערכת העיכול, עור, מערכת הנשימה ותופעות כלליות.

  מנגנונים אלרגיים- מיידי ומושהה, הפועלים בנפרד או במקרים מסוימים במקביל.

מנגנון מיידי- תופעות המתרחשות תוך דקות ולרוב עד שעתיים מהחשיפה.

מנגנון מושהה- תופעות המתרחשות תוך מספר שעות אחרי אכילה או תופעות

                    מתמשכות שאינן מתקשרות בעליל לאכילת מזון מסוים.

                    לרוב מתרחשות התופעות המושהות במערכת העיכול והעור.

 

כיצד נראות הסתמנויות אלרגיה למזון שמקורן במערכת העיכול:

 

תגובה מיידית - מופיעה תוך דקות עד שעתיים מאכילת המזון. יכולה להתבטא בהקאה, כאבי בטן עוויתיים ושלשול. חשוב לציין כי מעורבות מערכות נוספות שכיחה. במקרים של חשיפה מתמשכת למזון הגורם לאלרגיה תתכן התבטאות הרבה פחות מרשימה, הכוללת ירידה בתאבון, עליה לא מספקת במשקל ובכאבי בטן לפרקים.  תופעה זו שכיחה בעיקר בילדים עם דרמטיטיס אטופית.

תגובה מושהית - מתבטאת במספר אופנים, בעיקר בהתאם למיקום המעורבות במערכת העיכול. פגיעה מפושטת במערכת העיכול מתבטאת לרוב בחודשים הראשונים לחיים ונעלמת עד גיל שנתיים. נדיר שהפגיעה מתמשכת לגיל מבוגר יותר. התופעות מופיעות תוך 1-10 שעות וכוללות הקאה ואח"כ שלשול. לרוב קשורה לחלב או סויה, אך יתכנו גורמים אחרים.

 

תופעות המופיעות בגיל הינקות - קשורות בשכיחות גבוהה לאלרגיה לחלב וחולפות לרוב עד גיל 2-3 שנים. ההתבטאות כוללת הופעת הקאה ובעקבותיה שלשול תוך 2-10 שעות מהאכילה, תתכן האטה בעליה במשקל ותופעות של תת תזונה ובמקרים קלים- תתכן התבטאות של יציאות דמיות בתינוק בריא למעט בעיה זו. הסתמנות נוספת מתבטאת כרפלוקס (חזרת תוכן הקיבה לושט) אשר אינו מגיב לטיפול המקובל ומדידת חומציות בושט (בדיקה המבוצעת לשם אבחנה) הנמצאת תקינה. לרוב מתבטאת האלרגיה לחלב פרה בהקאות וכאבי בטן ולעיתים גם שלשולים וגזים. במקרים נדירים יותר ניתן לראות עצירות כביטוי לרגישות לחלבוני חלב.

 

תופעות עוריות - שכיחות מאוד באלרגיה למזון. יתכנו כתופעה בודדת או בתוך מכלול תופעות. סימני אלרגיה עוריים מתבטאים בהופעה חריפה של אורטיקריה, המכונה בעברית חרלת (פריחה מגרדת מאוד, המתבטאת כנגעים מורמים בעור, לרוב אדומים ולבנים, היכולים להופיע בכל מקום בגוף) ואנגיואדמה (בצקת מקומית, בעיקר בפנים). תופעה דומה תתכן ממוקמת לאזור מגע עם מזון אליו רגיש הילד.

 

דרמטיטיס אטופית - מחלה עורית דלקתית מתמשכת המתחילה לרוב בגיל הינקות וקשורה ב-40% מהמקרים באלרגיה למזון.

דרמטיטיס הרפטיפורמיס - מחלה עורית דומה לדרמטיטיס אטופית בהתבטאותה, אך קשורה במקרים רבים לאלרגיה לגלוטן (חלבון הנמצא בחיטה ודגנים נוספים) ומקושרת לרוב למחלת הכרסת (צליאק).

 

אנפילקסיס - תופעות כלליות שיכולות להביא למצב של הלם ועד מוות. לרוב תופעה מיידית, אך יתכן "גל שני" מספר שעות מאוחר יותר.מצב זה יכול להיות קשור למאמץ גופני 2-4 שעות אחרי אכילת מזון שרגישים אליו.

 

איך מאבחנים אלרגיה למזון?

 

החשד לאלרגיה למזון עולה מתוך סיפור קליני המתאים מבחינת התופעות הגופניות, הקשר לאכילה בכלל ולאכילת מזון מסוים בפרט, הכמות שנאכלה, משך הזמן מהאכילה ועד הופעת התופעות וכן הלאה. האבחנה פשוטה יותר בעיקר כאשר מדובר בתופעות היכולות להתאים לתגובה מיידית.

תופעות המתאימות לתגובה מושהית, קשה יותר לאבחן לפי הסיפור הקליני.

ביצוע רישום מדויק אודות המזון הנאכל, חשוב מאוד, כדי להקטין את הצורך להסתמך על הזיכרון.

 

אילו בדיקות אבחנתיות קיימות לצורך זהוי מצב של אלרגיה למזון ?

 

ישנן בדיקות שונות בהתאם למנגנון המופעל:

 

תגובה מיידית - א. ביצוע תבחיני עור (Prick tests) למזונות החשודים הינה בדיקה מהירה

                          ויעילה. התבחין  מבוצע  ע"י  החדרת  כמות  קטנה  של  החומר החשוד

                          בהשריית  התגובה לעור  האמה של  הנבדק  ובדיקת  המצאות  תגובה

                          (נפיחות ואודם) באזור החשיפה כעבור 20-30 דקות. הבדיקה מאפשרת

                          שלילה  של  אלרגיה  במנגנון  מיידי  ברוב  המקרים  כאשר  היא שלילית

                          ומחשידה לקיום אלרגיה כאשר חיובית.

                     ב. זיהוי נוגדנים ספציפיים למזון בדם.

תגובה מושהית-    ביצוע תבחיני טלאי עוריים (Patch tests) היא בדיקה שיעילותה באבחון

                          מקרים אלו אינה ברורה. בבדיקה  זו מוצמד טלאי המכיל מיצוי של המזון

                          החשוד אל העור למשך יום או יותר ונבדקת התגובה העורית המקומית

                          לטלאי.

מבחן תגר כפול סמיות- הבדיקה המדויקת והאמינה ביותר לאלרגיה למזון. מאפשרת שחזור

                                הופעת  תופעות  אלרגיות  למזון  חשוד. מבוצעת  באמצעות חשיפה

                                הדרגתית  לכמויות עולות  של  המזון  החשוד המצויות בקפסולות או

                                לחילופין בליעת  קפסולות  ריקות , כאשר המטופל  והרופא  הבודק  

                                אינם יודעים מה  מקבל המטופל. בדיקות  אילו מבוצעות בבית-חולים

                                למקרה  של  תגובה  קשה ומטרתן  לאשר או לשלול  אלרגיה  למזון.

                                בדיקה  זו  טובה  בעיקר  לתגובות  מיידיות , אך  ניתנת  לביצוע  גם

                                במקרים של תגובה מושהית, כאשר מבוצעת בתזמון שונה ובחשיפה 

                                לכמויות גדולות  יותר של המזון הנבדק.

דיאטות הימנעות- קיימים פרוטוקולים שונים של דיאטות שאינן מכילות מזון או מזונות                

                         חשודים והוספת המזונות החשודים בהדרגה. לחילופין אכילת דיאטה

                         המכילה מזון בסיסי בלבד והוספה  הדרגתית  של  מזונות  שונים. יש

                         להקפיד כי דיאטות אלו יהיו מוגבלות בזמן, במיוחד כאשר מדובר                           

                         בהימנעות  מגורמי  מזון מרובים. אישור או שלילה של השפעת הדיאטה

                         יכולות להתבצע בשתי דרכים- הוספת המזון החשוד לדיאטה

                         והתרשמות  מהופעת  סימנים של תגובה אלרגית, או ביצוע בדיקות

                         פתולוגיות של  מערכת  העיכול  המראות שינויים ברקמה המתאימים

                         לתגובה אלרגית.

 

איך מבדילים בין המצבים השונים?

מצבים רבים מתבטאים בדרך דומה לתופעות שמקורן באלרגיה למזון.

חוסר סבילות למזון- לחלב למשל- הנגרם עקב חסרים תורשתיים. כאן לא מדובר באלרגיה אלא בחוסר יכולת של מערכת העיכול להתמודד עם המזון הנאכל עקב  חסר אנזימטי ואין מדובר בתחלואה עקב מעורבות של מערכת החיסון.

רפלוקס ושטי - (חזרה של תוכן קיבה לושט) עקב חוסר בשלות שוער הקיבה העליון בינקות או עקב בקע סרעפתי בילדים ובמבוגרים.

"הרעלת מזון"- אכילת מזון המכיל רעלנים שונים.

"קלקול קיבה"- זיהום ע"י חיידק, נגיף או פרזיט הנמצא במזון שנאכל.

מחלות דלקתיות של המעיים.

חסימת שוער הקיבה התחתון בתינוקות.

אי ספיקת לבלב.

תסמונת המעי הרגיז- תופעות שונות של מערכת העיכול שהגורם להם אינו ברור.

 

כיצד מטפלים באלרגיה למזון?

 

הטיפול המוכח היחיד באלרגיה למזון הוא הימנעות. הילד ובני משפחתו צריכים ללמוד איך להימנע באופן הטוב ביותר מהמזון הגורם, הן בצורתו הבסיסית והן כגורם סמוי (קריאת תוויות תכולה על גבי אריזות מזון למשל). על המטופל והמטפלים בו להכיר היטב את תופעות התגובה בשלביה הראשונים ואת דרך הטיפול בה. אם קיים סיפור עבר של תגובה מסכנת חיים או אסטמה במקביל, מומלץ שימוש במזרק אוטומטי של אדרנלין במקרה של תגובה.

 

האם אלרגיה למזון יכולה לחלוף?

 

חלק מהרגישויות למזון חולפות עם הזמן, במיוחד בילדים. ניתן לבצע מבחני תגר פתוחים תחת השגחה בתדירויות המתאימה לדעת הרופא המטפל.

 

האם ניתן למנוע התפתחות אלרגיה למזון?

 

קיים ויכוח בספרות לגבי אפשרות מניעת התפתחות אלרגיה למזון בתינוק המועד לכך תורשתית. ככל הנראה ישנה חשיבות בהנקה בלעדית למשך 6-3 חודשים. לעומת זאת, לא ברור האם הימנעות האם מאכילת מזונות מסוימים במהלך תקופת ההנקה, במטרה למנוע העברתם לתינוק בחלב, אכן מונעת התפתחות אלרגיה למזון. מקובל להמליץ כי מזונות מוצקים יוספו לדיאטת התינוק רק מגיל 6 חודשים והלאה.

 

לסיכום : אלרגיה למזון שכיחה יותר בילדים מאשר במבוגרים. יש מזונות הגורמים לאלרגיה בשכיחות גבוהה יותר, אך אלרגיה יכולה להתפתח לכל מרכיב בדיאטה הנאכלת. התגובות האלרגיות הן שונות ומגוונות ומערבות הן את מערכת העיכול אך גם מערכות נוספות בגוף. זהוי האלרגיה יכול להיות בעייתי ,במיוחד אם התבטאותה והקשר למזון הגורם לה אינם ברורים. במידה והועלה חשד לרגישות למזון קיימים שורה של תבחינים מסוגים שונים היכולים לאשר את קיומה של אלרגיה למזון .דרך הטיפול הטובה ביותר הינה פשוט להמנע מהמזון המזיק.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים