רופא מחלה הורים

לשון קשורה


בעיות שונות > לשון קשורה

לשון קשורה :

 

מצב מולד (המכונה בלעז Tongue-tie, ankyloglossia) זה שכיח מאוד ומתסכל הורים רבים שאינם יודעים מה משמעותו והאם יש צורך בטיפול מיוחד בגינו. רק על מנת להרגיע את אותם הורים המצב גם מבלבל רופאים רבים ויש אי הסכמה יחסית הן לגבי הגדרתו והן לגבי דרכי הטיפול בו. בטרם נכנס לעובי הקורה,ניתן להקדים ולהגיד שברוב המקרים אין למצב זה כל משמעות והוא אינו דורש התייחסות מיוחדת .בחלק מהמקרים המצב חולף עם ההתבגרות ובחלק מהמקרים לומדים הילדים כיצד לפצות על חוסר תנועתיות הלשון. עם זאת , בחלק קטן מהמקרים נדרשת התערבות ובהמשך הפרק ננסה להבין מי מהילדים זקוק להתערבות זאת ומתי.

 

מה זה בדיוק "לשון-קשורה" ?

 

בדיוק כמו שזה נשמע. הלשון מחוברת לקרקעית הפה בעזרת קפל-רקמה המכונה בלטינית "פרנולום" (כל אחד שעומד מול הראי ומרים את הלשון רואה מעין וילון קטן המחבר בין החלק התחתון של הלשון ורצפת הפה – החלק הזה מכונה "פרנולום"). בילדים עם לשון קשורה הרקמה הזו עושה את תפקידה "טוב מדי" כלומר היא ממש יוצרת הגבלת תנועה של הלשון בחלל הפה עקב קישור הדוק מדי של הלשון לקרקעית חלל הפה. במצב זה היכולת להוציא את הלשון מהפה נפגעת .במצבים מסוימים לשון קשורה עלולה לגרום להפרעה תפקודית  - בעיקר לגבי הגייה נכונה של מילים.

יש לציין שברוב המקרים מצב זה אינו חלק מבעיה כללית שבה יש עוד ממצאים הקשורים לחלל הפה אלא ממצא בודד שאינו מרמז על בעיות גופניות אחרות. למרות זאת יש רכיב של תורשה כשאחד מהמחקרים תאר לשון קשורה במשפחה הקרובה בחמישית מהמקרים.

 

כמה זה נפוץ ?

 

ככל הנראה – מאוד.באחד מהמאמרים האחרונים שבדקו את שכיחות התופעה נמסר על 4-5 אחוז מהילדים בהם אובחנה התופעה. המצב שכיח יותר בבנים. למרות זאת יש לציין שלשון קשורה הינה תופעה בעלת טווח התייצגות רחב שבקצהו אחד אין כל בעיה תפקודית ובקצהו השני יש הגבלה משמעותית לפעילות הלשון ובעיות תפקודיות הנובעות מכך.

 

 

לשון קשורה והנקה :

 

הבעיה הראשונה (באופן כרונולוגי) האפשרית ממצב של לשון קשורה הינה הפרעה ביניקה. חוסר היכולת של הלשון לעבור את קו הלסת התחתונה אינו מאפשר בצוע פעולת יניקה נכונה. עקב בעיה זו עלול התינוק לקבל מנת יניקה קטנה מהרגיל תוך שהוא גורם נזק לפטמות (כאב, סדקים,פצעים וכיוצא בזה) ע"י פעולת היניקה הלקויה. כ-12% מבעיות ההנקה נזקפות לזכות בעיה זו (יש לציין שלשון קשורה לרוב אינה גורמת לבעיות בזמן יניקה מבקבוק עקב השוני בפעולת היניקה הנדרשת ביניקה מבקבוק). מחקרים הראו שתינוקות עם לשון קשורה מואכלים יותר מבקבוק ביחס לתינוקות בעלי לשון שאינה קשורה – ככל הנראה עקב הבעייתיות הנ"ל ולמרות זאת כ-80% מהתינוקות בעלי הלשון הקשורה ינקו היטב בגיל שבוע,לדברי אחד מהמחקרים.

 

לשון קשורה ובעיות שינון :

 

מספר מאמרים שפורסמו בנושא הצביעו על בעיות שינון (בעיה בשיני הילדים) שונות בילדים עם לשון קשורה. הבעיה נובעת עקב שאריות מזון שאינן מורחקות ע"י הלשון שתנועתה מוגבלת. חלק מהמחברים טענו שמסיבה זו יש לבצע התערבות מוקדמת לפתרון בעית הלשון הקשורה בעוד שחלק אחר טען שהתערבות זו אינה משנה דבר לגבי נושא זה ולכן ככל הנראה יש להתייחס לכל מקרה לגופו.

 

לשון קשורה ובעיות אכילה :

 

בחלק מהילדים הלשון – הקשורה עלולה להביא לבעיה בשמירה על אכילה "נקיה" . הילדים מתקשים להסתדר עם הנעת המזון בתוך הפה ולכן נוטים יותר לאכילה "מבולגנת". בנוסף חלק מהילדים אינם יכולים ללקק את השפתיים ובעיה זו מובילה לאמצעי נקוי חליפיים (כגון שרוולים). ברוב המקרים אין בעיה ממשית בבליעה עצמה,למרות שניתן למצוא בספרות תאורים של בעיות מסוג זה, הן נדירות יחסית.

 

לשון קשורה ובעיות הגיה :

 

יש להדגיש לשון-קשורה אינה גורמת בהכרח לבעיית הגיה. בחלק מהמקרים אכן יש בעיה כזו אך בחלק גדול מהמקרים אין כל בעיה . בחלק מהמקרים בעיית ההגיה חלה בזמן דיבור מהיר בלבד.

 

איך אפשר לתקן ?

 

ההתערבות המקובלת במצב הינה ניתוחית. מדובר בניתוח פשוט יחסית המנתק את הלשון מהקפל הרקמתי (אותו פרנולום) המעגן אותה למקומה. בעבר היתה מקובלת פעולת שחרור פשוטה אך זו עלולה לעיתים לגרום להווצרות רקמת צלקת כך שיש נטיה לבצוע פעולה מעט יותר מתוחכמת המאפשרת את שחרור הרקמות ע"י חתך מסוג Z. בשנים האחרונות הוכנסה שיטת טיפול הנעזרת בלייזר לצורך בצוע הניתוח .ברוב המקרים מדובר בניתוח קצר ומהיר וללא סיבוכים אך מתוארות פגיעות בצינורות הניקוז של בלוטות הרוק עקב הניתוח (וכרגיל אין פעולה רפואית שאין סכנות בצידה).

 

האם יש צורך בהתערבות ?

 

בסקר שפורסם הראו החוקרים שהגישה תלויה בסוג המומחה אותו שואלים (מי אמר שרפואה זה מדע מדויק ?). רופאי ילדים צדדו הכי פחות בהתערבות כלשהיא בעוד שרופאים מהתמחויות אחרות היו מעט יותר "פולשניים" בגישתם.מספר רופאים טוענים שיש מקום לתיקון בגיל צעיר של מספר ימים על מנת למנוע בעיות אפשריות בעתיד לעומתם אחרים שוללים גישה זו וטוענים שהגישה צריכה להיות אינבידואלית ויש לבחון כל מקרה לגופו. במידה וברור שיש בעיה באחד התחומים שנסקרו ונראה שהילד יהנה מתיקון הבעיה – הרי שיש שלרופא המטפל להורים ולילד יש סיבה לשקול תיקון ניתוחי של הבעיה. לעומת זאת במקרים בהם המצב אינו משפיע על התפקוד כלל ואינו יוצר כל מגבלה – תיקון אינו נדרש.

 

גיל ההתבגרות :

 

"בעיה " אליה נדרשים חלק מהילדים בעלי הלשון הקשורה מתחילה בגיל ההתבגרות ומדובר כמובן ביכולת להתנשק. לשון קשורה יכולה להוות בעיה בזמן "נשיקה צרפתית". אומנם הנערים והנערות לרוב אינם פונים או מתביישים לפנות לרופא עקב בעיה זו אך היא מטרידה אותם. זו יכולה להיות סיבה לשחרור הלשון במקרה שמדובר בבעיה המטרידה את שלוות הנער או הנערה אבל לעיתים קרובות הנוער מסתגל ומוצא פתרונות חליפיים לנושא .

 

לסיכום : לשון קשורה הינה מצב שכיח ונפוץ שיכול להביא לבעיות שונות אך לרוב אינו גורם למגבלות משמעותיות. הויכוח בספרות הרפואית אודות הצורך בטיפול והזמן הנכון לטיפול עדיין לא הוכרע וככל הנראה יש לשקול כל מקרה לגופו ולהחליט לפי הממצאים.

 

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים