רופא מחלה הורים

מולוסקום קונטגיוזום (Molluscum Contagiosum)


מחלות זיהומיות > מולוסקום קונטגיוזום (Molluscum Contagiosum)

מולוסקום קונטגיוזום (Molluscum Contagiosum)

 

מולסקום קונטגיוזום – נשמע כמו משהו לא טוב . מה כבר יכול לצאת משם כזה ? ובכן באמת מדובר במחלה מדבקת המוגבלת לעור ולריריות בלבד (מחלת עור) הגורמת להיווצרות נגעים עורים בולטים. המחלה נגרמת מוירוס ופוגעת בילדים ובמבוגרים רבים. לרוב מציבה המחלה בעיה אסטתית זמנית ולא יותר מכך. בפרק זה נדון במחלה בוירוס ובדרכי הטיפול.

 

היסטוריה :

 

המחלה תוארה לראשונה בתחילת המאה ה-19 (1817) ע"י רופא בשם bateman (לא, אין קשר לגיבור המצויר), והוא גם זה שהעניק למחלה את שמה. בתחילת המאה ה-20 נמצא שוירוס הוא האחראי לגרימת המחלה .בהמשך נמצא שהוירוס שמכונה MCV (עבור Molluscum Contagiosum-Virus ) שייך לאותה משפחה של וירוסים המשמשים לחיסון כנגד אבעבועות שחורות (pox-virus). זהו וירוס DNA המחזיק בשיא עולמי- וירוס זה הוא הוירוס הגדול ביותר הידוע לאדם כיום.

 

אפידמיולוגיה :

 

המחלה (והוירוס הגורם לה) נמצאת בכל רחבי העולם אך שכיחה יותר באיזורים טרופיים. השכיחות באוכלוסיות השונות נעה בין 2-8 אחוז . אוכלוסית הילדים מהווה כמחצית מהחולים בארה"ב. יש לציין שבילדים מדובר במחלה מדבקת במגע בעוד אצל מבוגרים המעבר לרוב הינו בזמן קיום יחסי מין ולכן המחלה מוגדרת גם כמחלת מין.צורת ההדבקה השונה גורמת גם לאיזור פיזור שונים בין ילדים ומבוגרים כפי שיצויין בהמשך.

יש 4 זנים לוירוס ה-MCV הממוספרים מ-1 ועד 4 . כולם גורמים לאותה מחלה אך הסוג מספר 1 שכיח יותר ואחראי על 75-95 אחוז מההדבקות.

גורמי הסיכון המגבירים את הסיכוי להדבקות נסובים סביב הגיינה ירודה הנגרמת מתנאי צפיפות גבוהים, מגורים במוסדות או עקב מצב סוציואקונומי ירוד.למרות זאת כל אחד יכולה להדבק. בעשורים האחרונים עלתה שכיחותה של מחלה זו בעיקר עקב השינוי שעברה ממחלת עור של ילדים למלת מין המדבקת גם מבוגרים. בילדים או מבוגרים בעלי בעיות עור בסיסיות יכולה המחלה להופיע בצורה קשה יותר.

אנשים בעלי מערכת חיסון פגועה למשל חולי איידס נפגעים מהוירוס בצורה שכיחה יותר ובהם פגיעתו עלולה להיות גם קשה יותר ולגרום למחלה קשה.

 

איך נדבקים :

 

הידבקות נעשית כאשר ילד או מבוגר באים במגע עם עם נגעים עוריים של ילד או מבוגר החולים במחלה. ניתן להדבק גם ע"י מגע בחפץ שזוהם בוירוס ע"י משהו חולה,למשל מגבת או בגד. הדבקות תוארו גם עקב רחיצה במרחצאות שהיו מזוהמים בוירוס וגם עקב קעקוע במכשיר שלא עבר עיקור. הדבקות יכולות להגרם גם בין איזורי גוף שונים בפרט החולה. גירוד של הנגע העורי שלאחריו יבוא גרוד באיזור עור אחר יכול להביא את הוירוס למקום החדש ובכך לגרום להפצתו על פני איזורי עור רבים יותר – מסקנה – לא לגרד את הנגעים !

זמן הדגירה מרגע שנחשפים לוירוס ועד התפתחות הנגעים נע,ברוב המקרים,בין 2-7 שבועות אך הטווח נע עד 6 חודשים מרגע החשיפה.

 

מהם איזורי ההדבקה השכיחים :

 

בילדים מעורבים לרוב איזורי הפנים, השחי, הבטן ,החזה והגפיים (בעיקר באיזור שמאחורי הברך והמרפק הפנימי) במבוגרים איזורי ההדבקה השכיחים הם איזור המפשעה,הירך הפנימי וסביב אברי המין.

 

איך נראים הנגעים העוריים :

 

הוירוס גורם ליצירת נגע עורי בודד (יכולים להיות הרבה נגעים אבל כל אחד נפרד) מורם בצורת גיבעה שקוטרו 2-7 ס"מ (ולעיתים נדירות 1 ס"מ) .צבעו כצבע העור או מעט אדמדם ובמרכזו מעין שקערורית המלאה בחומר לבן-שעוותי.הנגעים נוטים להתרכז באיזורים מוגדרים בהם צפיפותם יכולה להיות גדולה. בחלק מהמקרים ניתן לראות נגעים המפושטים על פני כל העור.

בילדים בעלי אטופיק דרמטיטיס ("אסטמה של העור") יש לעיתים נטיה לתחלואה קשה יותר ומפושטת יותר. לעיתים (בכ-10%) ניתן לראות סביב הנגעים מצב דלקתי של העור (אקזמה) טראומה לאיזור הנגע) המתבטא באודם בעור שסביב הנגעים – עקב תגובה חיסונית לזיהום הוירלי המתחולל בהם.

 

איך נוצרים הנגעים העוריים :

 

הוירוס מתרבה בתאים במעין "מפעלי ייצור לוירוסים" . בצורה זו הוא מתחמק ממעקבה של מערכת החיסון. התגובה של תאי העור המודבקים בוירוס הינה של הגדלת כמות התאים וגודלם ולכן נוצר הנגע העורי. במרכז הנגע מצויים אותם מפעלי וירוסים .

 

איך מאבחנים את המחלה :

 

ברוב המקרים די במראה היחודי של הנגע עם השקערורית במרכזו לצורך אבחנה. ניתן לבדוק נוגדנים בדם כנגד הוירוס הקיימים בכ-75% מהחולים בעלי הנגעים העוריים.גם בביופסיה מהנכע ניתן לזהות את המראה הספציפי הקיים במחלה זו. יש מספר מצבים המזכירים מחלה זו כמו יבלות וירליות (הנגרמות גם ע"י וירוס אך צורתן ופיזורן שונה וגם הוירוס הגורם הוא אחר), הרפס ומחלות נוספות ותפקידו של הרופא או רופא העור לאבחן במדויק באיזה מצב מדובר.

 

טיפול :

 

למרות אי-הנוחות שבמצב , מדובר לרוב במחלה הנעלמת מעצמה ברגע שמערכת החיסון מזהה את הפולש הוירלי ויוצרת תגובה חיסונית מספקת כנגדו. כלומר ברוב המקרים אין צורך בשום טיפול אלא בסבלנות.למרות זאת יש ילדים הגורמים להתפשוטת המחלה ע"י גרד חוזר ואף גורמים להצטלקות מקומית של איזור הנגעים או שהנגעים ממוקמים באיזורים המחייבים טיפול כמו עפעף או פנים.מסיבות אילו הורים רבים מחפשים טיפול מהיר יותר למצב. חלק מהטיפולים הקיימים מתבססים על גרימת טראומה לנגע שבעיקבותיה נוצרת דלקת מקומית והעלמות הנגע,טיפולים אחרים המתבססים על פעילות נוגדת-וירוסים והפעלת מערכת החיסון מתוארים אף הם בשנים האחרונות. נסקור בקצרה את שיטות הטיפול הקיימות היום :

 

הקפאה: אחת משיטות הטיפול הנפוצות יותר .השיטה מהירה ויעילה יחסית. ומשתמשת בחנקן נוזלי הנמרח על הנגע בעזרת מטוש למשך מספר שניות. לעיתים יש צורך בטיפול חוזר לאחר 2-3 שבועות. טיפול זה יכול להביא להתפתחות של איזורי עור חסרי פיגמנט או איזורים בעלי הצטלקויות ולכן כדאי לבצעו רק בנגעים הגורמים לאי-נוחות משמעותית יותר.

 

פגיעה מרכזית : (לא לנסות לבד בבית!) נזק הנגרם למרכז הנגע גורם הרס לקרומי התאים המכילים את הוירוסים וחושפת אותם לפעילות מערכת החיסון. נוצרת תגובה דלקתית מקומית הגורמת בהמשך להעלמות הנגע. השיטה פשוטה אבל ילדים קטנים לא תמיד מוכנים "לסבול" אותה. ניתן להדריך הורים לגבי שיטת הביצוע הנכונה בבית (ושוב לא לנסות לבד לפני שפונים לרופא ומוודאים שבאמת מדובר במחלה הזו ומקבלים הדרכה מדויקת כיצד יש לפעול).

 

נייר דבק : (תודו שלא חשבתם על הדברים האילו בתור טיפול...) נייר דבק מוצמד לנגע ומוסר ממנו . חוזרים על הפעולה 10-20 פעמים. הפעולה גורמת להסרת השיכבה העליונה של העור ושוב ליצירת מנגנון של דלקת מקומית. החיסרון – נייר הדבק נושא עליו וירוסים ויכול בזמן הפעולה החוזרת לזהם שטחי עור סמוכים לנגע.

 

משחות וחומרים : בספרות מתוארים 7 חומרים שונים אותם ניתן למרוח על הנגעים לצורך העלמותם. החומרים הללו פועלים במנגנונים שונים ולרוב בשעורי הצלחה לא רעים. כרגיל אינני מפרט את מהות החומרים – ומשאיר זאת לראות עיניו של הרופא המטפל.

 

תרופה נגד כיבי קיבה : מספר מחקרים הדגימו את יעילותו של אחד החומרים הניתנים להפחתת החומציות בקיבה כטיפול פומי (דרך הפה) במצב זה. כיוון שלתרופה יש פעילות משלה בנוגע לחומציות הקיבה היא אינה מומלצת לכל אחד ויש לדון היטב על ההשלכות עם הרופא המטפל בטרם מחליטים לנקוט בשיטה זו.

 

לייזר : טיפול בלייזר להעלמת הנגעים תואר אף הוא בספרות ובהצלחה לא מבוטלת. הנגעים שטופלו חלפו תוך כשבועיים ללא צלקות באחוזי הצלחה שנעו סביב 97%. הלייזר מאפשר פעולה מהירה ויעילה אך הוא יקר מאוד ודורש שיתוף פעולה מצד הילד.

 

לסיכום :  מולוסקום קונטגיוזום הינה מחלה מדבקת נפוצה המועברת בנגיעה ע"י וירוס. המצב חולף עצמונית לרוב אך משך הזמן עד להחלמה עשוי להיות ארוך.עקב הנזקים האסתטים וחוסר הנוחות שבמצב ניתן לפעול נגד הנגעים בשיטות שהוזכרו. במבוגרים מדובר במחלה העוברת לרוב בזמן יחסי מין וגורמת לפיזור נגעים שונה מאשר בילדים.

 

 

 

 

 

 

 

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים