רופא מחלה הורים

סבוראיק דרמטיטיס/ סבוריאה – seborrheic dermatitis


בעיות שונות > סבוראיק דרמטיטיס/ סבוריאה – seborrheic dermatitis

סבוראיק דרמטיטיס/ סבוריאה – seborrheic dermatitis

 

סבוראיק דרמטיטיס הינו מצב עורי בו חלה דלקת כרונית באיזורי עור בהם קיימות בלוטות חלב (חלב מנוקד בשני סגולים) הנקראות בלעז sebaceous glands.המינוח סבוריאה (seborrhea) משמעו בלטינית "זרימה של חלב". בספרות ניתן למצוא מספר מינוחים עבור מצב זה – Seborrhea sica משמעה עודף שומניות של העור המלווה ביצור עודף של קשקשים "יבשים",  Seborrhea oleosa משמעה עודף חלב עם קשקשים "שומניים" אך למעשה המחלה עצמה מכונה סבוראיק דרמטיטיס- Seborrheic dermatitis ,כלומר דלקת עורית הנגרמת עקב בעיה בבלוטות החלב.גורמים שונים הפועלים במשלב מביאים למצב זה ובינהם גורמים סביבתיים- בעיקר חום ולחות, זיהומיים וגורמים גנטיים.  בפרק זה נעמוד על המאפיינים השונים של בעיית עור זו , דרכי התבטאותה והטיפולים האפשריים.

 

אפידמיולוגיה :

 

שכיחות המצב באוכלוסיה נעה בין 3-5 אחוזים. כיוון שיש דרגות שונות של תחלואה החל מקשקשת קרקפתית פשוטה ועד למחלת עור קשה,מספרים אילו מתייחסים ככל הנראה לחולים בדרגות שאינן קלות והשכיחות באוכלוסיה היא ככל הנראה גבוהה יותר ומגיעה עד כ-15 אחוז מהאוכלוסיה,הסובלת מדרגה כזו או אחרת של המצב. אין הבדל משמעותי בין המינים אך המצב שכיח מעט יותר בבנים.גיל ההתחלה הוא לרוב לאחר גיל ההתבגרות ושיא השכיחות חל בגיל 40 שנה.

גם בתינוקות עד גיל 12 חודש ניתן לראות שכיחות מוגברת של סבוריאה המתבטאת כגלד צהוב על הקרקפת ( המכונה באנגלית cradle cap) בניגוד לסבוראיק דרמטיטיס במבוגרים,מצב זה חולף לרוב סביב גיל 8-12 חודש ואינו דורש טיפול כלל.

 

מה הסיבה לסבוריאה ?

 

העובדה שיש יותר מקרים לאחר גיל ההתבגרות מכוונת למעורבות של המערכת ההורמונלית. מספר מחקרים הדגימו פעילות יתר של בלוטות החלב כתגובה להורמוני מין גבריים – עובדה היכולה להסביר את שכיחות היתר של המצב אצל גברים.

שמר בשם pityrosporum ovale (Malassezia) נמצא בבלוטות החלב של הסובלים ממצב זה וככל הנראה הינו מעורב בהתפחות המחלה. הוצע שסבוריאה הינה מחלה תגובתית לזיהום בשמר זה אך יש לציין שהשמר המדובר נמצא גם באנשים בריאים ולכן הועלתה הסברה   שמדובר בשילוב של זיהום בשמר ותגובה לקויה של מערכת החיסון נגדו . באנשים הסובלים מהמצב נמצאו רמות נוגדנים נמוכות כנגד שמר זה .

העובדה שטיפול בחומרים הקוטלים שמרים ופטריות משפרת את מצב החולים תומכת בתפקידו של השמר כחלק מהתהליך המתרחש במחלה זו אך תפקידו המדויק והשתלשלות האירועים עדיין אינם ברורים לחלוטין.

תפקוד מערכת החיסון מהווה כאמור נקודת מפתח במצב זה ולמרות שהשכיחות באוכלוסיה היא כאמור 3-5 אחוזים, בחולים בעלי דיכוי של מערכת החיסון (למשל חולי HIV),ניתן למצוא מצב זה ב-85 אחוז מהמקרים ! ושוב הסיבה המדויקת לכך עדיין לא ברורה.

חולים במחלות של מערכת העצבים המרכזית כגון פרקינסון,שיתוקים עיצביים ועוד , סובלים אף הם משכיחות מוגברת של סבוריאה ומחלתם ברוב המקרים קשה יותר ועמידה יותר לטיפול. הסיבה לעובדות אילו עדיין לא ברורה כיום.

מספר לא קטן של תרופות יכול להביא או להחמיר מצב של סבוריאה ולכן על אנשים הסובלים מהמצב לציין זאת בפני הרופא טרם קבלת תרופה על מנת שלא לגרום להחמרה ממנה ניתן להמנע.

 

מהיא השתלשלות המקרים החלה בזמן תחלואה בסבוריאיק דרמטיטיס ?

 

חלב (sebum) הינו תערובת של מים חומצות שומן ואלקטרוליטים ונוגדנים.לחלב תפקיד בויסות כמות המים  בעור (בשכבת האפידרמיס) כמו-כן הוא מאפשר לחומרים המגינים מפני זיהומים תווך מימי לפעילותם. בשכבת העור החיצונית קיימים תאים בשם קרטינוציטים שתפקידם הוא להפריש חומר מגן בשם קרטין. תאים אילו נושרים מאיתנו כל הזמן וחשדים באים למלא את מקומם. כאשר תאים אילו נושרים בעודף (למשל כתגובת הגנה עקב גרוי הפוגע בעור, המאפשרת את השלת התאים ביחד עם הגורם לפגיעה) ניתן לראותם כקשקשים. במצב של סבוריאיק דרמטיטיס חלה פגיעה בשכבה החיצונית של העור ע"י מזהם כלשהו . בלוטות החלב מגיבות ביצירת יותר חלב וחלה נשירה מוגברת של התאים יוצרי הקרטין  - תהליך זה מתבטא ביצירת קשקשים וכן שומניות יתר של העור. כאשר מיוצר יותר חלב יש נטיה גדולה יותר ללקות בזיהומים של שמרים,פטריות ואף חיידקים בעור ,אז חלה החמרה המתבטאת במצב חמור יותר של הדלקת העורית.

ככל הנראה הבעיה החיסונית הבסיסית היא זו המאפשרת את הפגיעה הראשונית בעור יתכן ע"י אותו שמר מסוג Malassezia והשילוב של עודף יציור חלב ובעיה חיסונית מאפשר החמרות לסרוגין הנובעות מזיהומים נוספים או החמרה בזיהום הראשוני.

 

מה ניתן למצוא בבדיקת החולה ?

 

סבוראיק דרמטיטיס פועלת כאמור באיזורי גוף בהם יש עושר של בלוטות חלב. האיזורים הללו הינם : הקרקפת, הגבות, בסיסי הריסים,איזורי השפם והזקן, קדמת המצח,תעלת האוזן החיצונית,קפלי האף,האיזורים שמאחורי האוזניים,איזור עצם הסטרנום (בקדמת בית-החזה ) ,בתי השחי, מפשעות וטבור. הפריחה היא לרוב סימטרית ושני צדדי הגוף נפגעים באותה המידה.

באיזורים הללו ניתן לראות פריחה אדומה המלווה לעיתים בקשקש או בהפרשה צהבהבה.באיזורים הפורחים ידווח החולה על הרגשת צריבה. מצב זה שכיח במיוחד באיזור הקרקפת. הקשקשים הם לעיתים קרובות עדינים מאוד ובעלי צורה של אבקה ולא של גלדים גדולים. לעיתים קרובות מלווה המצב בגרד באיזור הקרקפת. יש לציין שחוסר טיפול בשלבים הראשונים יביא להפיכתם של הקשקשים לגסים יותר צהובים יותר ושומניים. בחלק מהמקרים החולים מפחדים להשתמש בשמפו עקב פחד מיובש מוגזם של העור – בחולים אילו הנטיה להצטברות הקשקשים ולהחמרת המצב- גוברת.

בתינוקות מופיעה לעיתים סבוריאה כתפרחת חיתולים ולעיתים קשה להבדיל בין שני המצבים ויש לשקול אבחנה זו בתפרחת עקשנית שאינה מגיבה לטיפול פשוט.

 

האם קשקשים קרקפתיים משמעם  סבוריאה/סבוראיק דרמטיטיס?

 

בילדים התשובה היא לא. כיוון שסבוריאה שכיחה לאחר גיל ההתבגרות ואילו זיהומים פטרייתים של הקרקפת שכיחים לפני גיל ההתבגרות ממצא של קשקש קרקפתי בילד מעל גיל שנה צריך לעבור בירור זיהומי וברוב המקרים בילדים לא מדובר בסבוריאה. לעומת זאת במבוגרים קשקשים יכולים להגרם עקב מספר סיבות שאחת מהן הינה סבוריאה.

 

כמה זמן נמשך מצב זה ?

 

מצב של סבוריאיק דרמטיטיס יכול לעבור החמרות והטבות גם ללא טיפול אבל מדובר במצב כרוני שלא ניתן להתחמק ממנו אך ניתן לשלוט בו היטב תחת טיפול מתאים.

 

האם יש בדיקות בהן ניתן להשתמש כדאי לדעת על קיום המחלה ?

 

לא. כיום אין שום בדיקה המסוגלת לאבחן מצב זה וקביעת האבחנה מתבססת על מראה אופייני של התפרחת והאיזורים בה היא נמצאת. במקרים בהם קיימת התלבטות לגבי האבחנה ניתן לבצע ביופסית עור לצורך קביעת האבחנה הנכונה.

 

איך מטפלים ?

 

בכלליות ניתן להגיד ששמירה על הגיינה הינה צעד חשוב להתמודדות עם המצב. כמו כן המנעות מגרד בעיקר באיזור הקרקפת מהווה נדבך חשוב במהלך הטיפול , כיוון שהגרד מביא להחמרת המצב .בנוסף מומלץ לטפל מוקדם ככל האפשר כיוון שאז הטיפול יכול להעשות באמצעים פשוטים יותר ביחס לטיפול במצבים בהם חל עיכוב בטיפול והחמרה בנגעים.

סיבון תדיר של האיזורים הנגועים מביא להרחקת שכבת השומן מהעור הנגוע ומביא לשפור כללי במצב. שהייה בשמש (תחת ההגבלות המתבקשות מעוצמת הקרינה בארץ) יכולה לשפר את מצבם של חלק מהחולים.

טיפולים תרופתיים אפשריים הינם תכשירים אנטי-פטריתיים המונעים את צמיחת השמרים שהוזכרו,בבלוטות החלב.ברוב המקרים מדובר בתכשיר בצורת שמפו או כטיפול משחתי. במקרים קשים יותר ניתן גם לתת תכשירים אילו תחת מעקב מתאים כטיפול דרך הפה.

טיפול סטרואידלי ע"י משחות מקומיות יכול לעזור להרגעת הדלקת המקומית אך עלול להחיש את ההחמרה הבאה עקב הפגיעה האפשרית במערכת החיסון מקומית ולכן על השימוש להיות קצר טווח עד כמה שניתן.

במקרים קשים יותר ניתן להשתמש בחומרים המכונים "חומרים קרטוליטים" כלומר חומרים המסירים או מרככים את שכבת הקרטין (השכבה העליונה ביותר של העור) כגון חומצה סליצילית . חומרים אילו יעילים בהסרת הגלד באיזור בו יש קשקשים נוקשים אך הם גורמים לאיבוד יתר של מים מהעור לאחר מכן ובכך מעלים את הסיכוי לזיהום נוסף. מסיבה זו מפותחים כיום תכשירים המסירים את שכבת החלב מיותרת בלי לפגוע בעור עצמו .

נגעים בבסיס הריסים מגיבים לעיתים לנקוי עדין ומרחית שמפו תינוקות באיזור – כמובן בזהירות וללא החדרת חומר לעיניים.

 

לסיכום : סבוראיק דרמטיטיס הינו מצב הנגרם משילוב של מספר גורמים הפועלים יחדיו להגברת הפרשת החלב בעור ותומכים בקיומו של זיהום עורי . טיפול נכון ומהיר מביא לשבירת התנאים המאפשרים זיהום ומונע את ייצור החלב המוגזם ,בכך חל שיפור במצב העור הפגוע. יש לזכור שסבוראיק דרמטיטיס נוטה להחמרות והקלות ויש להשאר ערניים ולטפל בהחמרה מיד כשהיא מזוהה.

 

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים