רופא מחלה הורים

חיסונים - המדריך להורה הנבוך


בעיות שונות > חיסונים - המדריך להורה הנבוך

חיסונים – המדריך להורה הנבוך

 

אין הרבה נושאים יותר תקשורתיים ברפואת ילדים מחיסונים. העיתונים והאינטרנט מביאים חדשות לבקרים דעות מבוססות יותר או פחות אודות יעילותם של חיסונים כאלו ואחרים, הסכנות הטמונות בהן מחד ויעילותם מאידך. הרבה מידע שגוי נמסר מאחד לשני ולעיתים "אגדות עירוניות" אילו,גורמות להורים דאגה שלא לצורך. בפרק הנוכחי ננסה להבין מהם בדיוק החיסונים למה הם חשובים ומה,אם בכלל, הסכנות האפשריות מהן.

 

היסטוריה :

 

גורג סנטיאנה אמר "אילו שלא לומדים מההיסטוריה נידונים לחזור עליה",אין משפט נכון מזה בכל הקשור לחיסונים. את המסע שלנו להבנת ההיגיון מאחורי הצורך לחיסונים יש להתחיל כמובן בעבר.

בואו נחזור לרגע לשיקגו של שנת 1870.סיכוייו של ילד לעבור את גיל 4 עמדו על 50% ! מזעזע למדי. 30 שנה מאוחר יותר בשנת 1900 חל שיפור ניכר ו"רק" 25% מהילדים נפטרו עד גיל 4. הסיבות לתמותה הגבוהה היו בעיקר מחלות זיהומיות כמו כולרה אבעבועות שחורות חצבת שעלת ומחלות שונות הגורמות לשלשול. אין ספק שתנאי תברואה ירודים הכוללים מקורות מים מזוהמים והיגיינה אישית עמדו בבסיס המחלות המרובות בעבר כיום אנחנו חיים בעולם הרבה יותר נקי והיגייני עם מערכת מים זורמים ובטוחים לשימו ופחות צפיפות מגורים אבל חלק מאותן מחלות שהכו בנו בעבר עדיין כאן ומחכות להזדמנות "להרים את הראש" ואילולא החיסונים הן היו מכות בנו ללא רחם.

בואו ניקח לדוגמא דווקא את המחלה היחידה עליה הצליח המין האנושי להתגבר  - אבעבועות שחורות. מחלה זו הכתה במין האנושי ברחבי העולם כבר משחר ההיסטוריה . באזורים שונים של העולם העתיק כגון הודו,סין ואפריקה ידעו כבר בעבר על רצחנות המחלה שקטלה בין 30-50 אחוז מהחולים בה והיו מוכנים לנקוט בכל שיטה בכדי להימנע מלחלות בה. השיטה שהם מצאו היתה חשיפה מבוקרת של ילדים לחומר מנגעים של חולה ע"י שריטה בעור. אומנם הפעולה לא היתה חסרת סיכונים וחלק מהילדים היו מתים לאחר החיסון אבל הסיכויים לשרוד מגיפה היו גבוהים יותר ומחוסר שיטה טובה יותר ולמרות הסיכונים בצעו את הפעולה. למערב הגיע הרעיון רק במאה ה-18 ובדיוק כמו היום יצר מהומה גדולה כשחלק מהאנשים היו שוללים והחלק האחר מחייבים .במהלך מגיפה של אבעבועות שחורות שהתחוללה בבוסטון הוכח בוודאות שלמרות הסכנות הכרוכות התהליך זה,באוכלוסיה שעברה את התהליך (שכונה וריולציה),היו הרבה פחות מקריי מוות ביחס לאוכלוסייה הכללית. למרות זאת השיטה לא תפסה עקב פיתוח חיסון אמיתי מוירוס של אבעבועות בקר המחסן נגד המחלה אך אינו גורם למחלה כלשהיא.

מספר לקחים חשובים טמונים בסיפור הזה – ראשית תמיד יהיו מתנגדים לכל תהליך חדש גם אם הוא יעיל. בנוסף כשהמצב באמת קשה האוכלוסייה מוכנה לנקוט באמצעים קיצוניים ובלבד להציל את נפשה אך במצבים בהם האיום נתפס כלא משמעותי חלקים גדולים באוכלוסיה יבטלו את האיום וימנעו מנקיטת פעולה מגינה. ולרגע הזה בדיוק מחכות המחלות...

 

מה זה בדיוק חיסון :

 

הרעיון הכללי שעומד מאחורי בצוע חיסונים הינו יצירת הכרות של מערכת החיסון עם המחלה,אך ללא גרימת המחלה. כיוון שמערכת החיסון היא מערכת זוכרת,הפגישה עם החיסון יוצרת תבנית פעולה כנגד המחלה ואז במקרה ויחשף האדם המחוסן למחלה הוא ידע להגיב כנגדה ולא יחלה.

יש הטוענים שכיוון שזו לא הדרך "הטבעית" לחלות אנו לא מאפשרים לגוף "להתחזק" ע"י מחלה טבעית גישה זו איננה עומדת בקנה אחד עם הידוע לנו כיום אודות מעכת החיסון. למערכת החיסון אין העדפה "מיוחדת" לתחלואה טבעית והעובדה היא שילדים לא מחוסנים חולים ונפגעים קשה כאשר הם אינם מחוסנים .

טענה נוספת היא שמערכת החיסון לא יכולה להתמודד עם מספר חיסונים בו-זמנית. הטוענים טענה כזו שוב לוקים בהבנת מנגנוני הפעילות של מערכת החיסון – מדובר במערכת מבוזרת בעל יכולת להתמודד עם מספר גרויים גדול בו-זמנית.ניתן לדמות את מערכת החיסון לצבא שלו מספר זרועות מבצעיות רבות ומספר דוויזיות גדול. ניקח את צה"ל כדוגמא – צה"ל מסוגל להתמודד עם חיזבאללה בצפון , מחבלים ברצועת עזה בדרום ועוד מספר משימות אבטחה יומיות ובמקרה הצורך גם לטפל בהסלמות וזאת בלי לקרוס מיידית כיוון שהמערכת בנויה להתמודדות עם איומים מרובים בו זמנית.

מערכת החיסון יודעת אף היא להתמודד עם איומים רבים ביעילות ולכן לטענה של "עומס" חיסונים אין כל רגליים.

 

אז לחיסונים אין בכלל תופעות לוואי ?

 

לכל פעולה או התערבות רפואית יש תופעות לוואי . למרות זאת בזמן פיתוח חיסונים נבדקות בצורה קפדנית כל תופעות הלוואי האפשרית ובמידה ונמצאות תופעות משמעותיות החסון אינו מקבל אישור . יתרה מזו – עבור כל חיסון קיימת מערכת ניטור הבודקת תופעות לוואי או תחלואה באוכלוסיה שחוסנה. במידה ומתגלית תופעה חריגה שלא היה ידוע עליה נשקל השימוש בחיסון ובמידה ונמצא שהתופעה אכן קשורה לחיסון מורד החיסון מהמדפים.

דוגמא טובה לנושא זה מהווה החיסון כנגד וירוס הרוטה. וירוס זה הינו אחד הגורמים העיקריים לשלשול בילדים צעירים והוא אחראי על תמות תינוקות משמעותית בעולם השלישי וכן לתחלואה משמעותית ואישפוזים רבים בעולם המתועש. שנים רבות ניסו לפתח חיסון יעיל לוירוס זה ולפני מספר שנים יצא לשוק חיסון יעיל כנגד הוירוס . לאחר מספר חודשי שימוש נמא שהחיסון גורם לתופעת לוואי לא שכיחה אך בעלת סכנה פוטנציאלית של תמותה המכונה התפשלות המעי. מצב זה מתרחש בילדים גם ללא החיסון אך נמצא שהחיסון מעלה את שכיחות התופעה. החיסון הורד מהמדפים ונאסר לשימוש.

אבל כאן עולה סוגיה אתית שהועלתה דוקא מצד אילו שיכולים להפיק הכי הרבה תועלת מהחיסון – מדינות העולם השלישי. הטענה אמרה שאומנם לחיסון יש שכיחות נמוכה מאוד של תופעות לוואי בעלות סכנה פוטנציאלית שהעולם המערבי המתועש אינו מוכן לקבלן כסבירות (למרות נדירתן) אך בארצות העניות תמותת התינוקות עקב פגיעתו של הוירוס קשה כ"כ שכמות התמותה עקב החיסון בטלה בשישים ביחס להצלת החיים האפשרית ממנו ולכן יש לאפשרו במדינות אילו. כך שגם עבור חיסונים הכול עניין של גיאוגרפיה.

 

כדור הארץ – 2005

 

במעבר חד נחזור להווה . הילדים הנולדים היום מחוסנים כנגד מחלות רבות ושונות. מתנגדים רבים לחיסונים טוענים שאין צורך בחיסונים רבים כ"כ ומוצאים תופעות לוואי שונות ומשונות עבור החיסונים השונים הקיימים היום. ברוב המקרים טענות אילו הן נטולות תשתית ולעיתים שקריות ממש . בהמשך נסקור את החיסונים הניתנים היום . המחלות שכנגדם הם מגנים עלינו ומה קורה כשלא מחסנים.

 

הפטיטיס B – מדובר בוירוס התוקף את הכבד ויכול ליצור מחלה קשה ראשונית ובהמשך מחלת כבד כרונית שעלולה בחלק מהמקרים להסתיים בשחמת הכבד (הרס איטי אך קשה של הכבד) – מחלה קשה המסתיימת לעיתים קרובות במות החולה לאחר מהלך ארוך וקשה. תופעה נוספת הנגרמת ע"י נגיף ההפטיטיס B היא סרטן של תאי הכבד. יש מספר סיבות הגורמות לסרטן של הכבד אך הפטיטיס B הינו אחד הגורמים השכיחים יותר.

איך נדבקים בוירוס ? - הוירוס עובר ע"י מגע מיני או ע"י הנקה (שלאם יש נשאות כרונית) וכן חשיפה למוצרי דם מזוהמים או עקב מעבר באמצעות מחטים מזהמות וכדומה.

מזה מספר שנים קיים חיסון יעיל נגד וירוס זה. החיסון מופק מאחד מחלבוני הוירוס והיום יודעים המדענים לייצר את החלבון בשיטות של הנדסה גנטית ומדובר בחיסון "נקי" מאוד שאינו מופק מהוירוס עצמו אלא מחיידקים המשמשים כבית-חרושת ליצור החלבון המגן.

מזה כ-15 שנה מחוסן כל תינוק נולד בארץ מיד עם היוולדו כנגד וירוס ההפטיטיס B. בצורה זו יורד הסיכוי להדבקה של התינוק במקרה ולאם יש הפטיטיס לא ידועה וכן נמנעת ההדבקה בעתיד.

בהמשך ניתן החיסון שוב בגיל חודש ובגיל חצי שנה. שגרת חיסונים זו מחסנת את מרבית הילדים (אך לא את כולם) ומספר מחקרים הראו שחיסון האוכלוסייה אכן מנע את שרשרת ההדבקה והפחית את מספר החולים באוכלוסיה.

תופעות הלוואי מהחיסון הן תגובות מקומיות באיזור ההזרקה , חום שלאחר החיסון ולעיתים ישנוניות. תגובות של רגישות לחיסון נדירות מאוד ולרוב מדובר בתגובה כנגד חומרים אנטיביוטים ומונעי פטריות שמכיל התכשיר לצורך שמירת סטריליות.

בעבר הועלתה הטענה שיש קשר בין חיסון זה וטרשת נפוצה  - קשר כזה מעולם לא הוכח (ומספר מחקרים נערכו בנושא),מה שכן הוכח זה שבחולי טרשת נפוצה עלולה לחול החמרה לאחר החיסון (כפי שגם הוכח גם עבור חיסונים אחרים) ולכן מומלץ לשקול את הכרח שבחיסון חולים אילו .

חיסון הפטיטיס B ותימרוזל – הרבה דיו נשפך על נושא התימרוזל ולמי שלא בקיא בנושא הנה תקציר הדברים. תימרוזל הינו חומר משמר המכיל כספית. מספר חיסונים מכילים כמויות מזעריות של חומר זה (פחות מ-0.5 מיקרוגרם למנת חיסון). הטענה היתה (ועדיין) שחשיפת הילדים לכספית דרך החיסונים ומקורות סביבתיים נוספים מביאה לשיעור גבוה יותר של אוטיזם ותופעות נוספות הקשורות בהתפתחות נוירולוגית בילדים. הבסיס לטענה היה,כביכול, נטייה סטטיסטית שנמצאה במחקרים הנערכים על אוכלוסיות גדולות מזה שנים ומבקרים אירועים בריאותיים שונים . לטענה זו לא נמצאה הוכחה עד היום,למרות שנבדקה לעייפה ע"י גורמים מקצועיים רבים בארצות רבות.למרות זאת נערכות חברות התרופות להוצאת התימרוזל מהחיסונים.

 

חיסון ה-DTP - חיסון זה מכיל 3 רכיבים משולבים המגנים מפני מחלת הטטנוס הדיפטריה (קרמת) וכנגד מחלת השעלת. רוב החיצים כנגד חיסון זה הופנו כנגד רכיב השעלת.

אינני מכיר טיעונים כנגד רכיבי הטטנוס אבל חשיבותו הרבה למניעת תחלואה איננה מוטלת בספק. רכיב הדיפטריה נותנת לנו דוגמה מצוינת למה חוסר בחיסון גורם. בעבר מחלה זו היתה נפוצה מאוד וגרמה למקרי מוות רבים (בילדים עד חמישית מהחולים נפטרו בעבר מהמחלה) ותחלואה קשה. מאז הוכנס החיסון נעלמה המחלה למעשה,במדינות המתועשות, למרות שהגורם המחולל למחלה עדיין קיים ונפוץ באוכלוסיה .בזמן קריסת ברית המועצות בסוף שנות השמונים ירדו אחוזי ההתחסנות ברוסיה בצורה דרמטית. בשנת 1991 נרשמו 2000 מקרי דפטריה בשטחי ברית המועצות לשעבר לעומת זאת בשנת 1998 נרשמו 200.000 מקרי דיפטריה בשטחי ברית-המועצות לשעבר ומהם 5000 מקרי מוות. תזכורת מצמררת למה יכול לקרות במידה ויונמכו ההגנות של האוכלוסייה כנגד מחלות שכבר נשתכחו מזמן מלב הציבור.

רכיב השעלת גרם בעבר לתופעות לוואי מקומיות רבות ואף הואשם בגרימת נזק מוחי התפתחותי. למרות שהטענות לא הוכחו מעולם הגישה היתה שאחת לכמה מיליוני מקרים אכן יכול להתרחש נזק כזה. בשנים האחרונות נכנס חיסון שונה נגד שעלת ובו תופעות הלוואי מופחתות מאוד. יש לציין שעקב הירידה בבצוע החיסונים לשעלת וחוסר מודעות חלב בשנים האחרונות עליה משמעותית במקרי השעלת בארץ ובעולם ובארץ ומחלה זו עלולה להביא לתמותה בגיל הרך (לסקירה מקיפה יותר אנא קראו את הפרק העוסק בשעלת כאן באתר).

 

חיסון כנגד פוליו – פוליו היא מחלה העומדת בפני הכחדה. הסיבה היחידה שעד היום לא נעלמה המחלה היא חוסר יציבותם של מספר משטרים במדינות העולם השלישי המונעת את חיסון כל האוכלוסיה כראוי וסתימת הגולל על מחלה זו. בשנים האחרונות עקב בעיות אילו חלה עליה במספר החולים באיזורים אילו והתקווה היא שבעשור הקרוב יוכלו רשויות הבריאות העולמיות להודיע על העלמות המחלה.

החיסונים נגד פוליו מורכבים משני סוגים האחד מכיל נגיף מומת והשני מכיל נגיף חי מוחלש. למעשה רוב חיצי הביקורת מופנים כנגד הרכיב המוחלש. מדובר בוירוס שאמור לגרום למעין מחלה קלה מאוד המחסנת את המקבל אך אינה גורמת לתחלואה. הבעיה היא שאחת לכמה מיליוני מנות חיסון,הוירוס המוחלש יכול לעבור מוטציה חזרה לוירוס הטבעי ולגרום לתחלואה. העובדה הזו ידועה היטב אך יחס הסיכון/תועלת מהחיסון (כלומר כמות הילדים שתחלה או תמות במידה ולא יקבלו את החיסון ביחס לכמות הילדים שעלולה לחלות מהשימוש בו) היה גבוה כ"כ שברור היה שעדיף להתחסן. מצב הדברים כיום שונה כאמור ולכן יש נטיה לעבור לשימוש בחיסון המומת בלבד .

 

חיסון נגד המופילוס-אינפלואנזה מסוג B – חיידק זה גרם בעבר לתחלואה קשה ותמותה משמעותית עקב דלקות קרום-המח ,דלקות ריאה וזיהומים כלליים. מאז הוכנס חיסון זה לשימוש סדיר בתחילת שנות ה-90 נעלמו כמעט לחלוטין המחלות הנגרמות ע"י חיידק זה. החיסון מכיל חלבון נשא עם חלבון ממעטפת החיידק ואיני מכיר כיום טענה ספציפית כנגד תופעות לוואי מחיסון זה.

 

חיסון MMR – חיסון נגד חצבת אדמת וחזרת. כאן באתר יש פרקים העוסקים בכל אחת ממחלות אילו ובחיסון כנגדן ומומלץ לקרוא אילו נזקים יכולים להיגרם מ"מחלת ילדים". הטענה העיקרית והמפורסמת ביותר נגד חיסון זה הינה שהוא גורם לאוטיזם. התייחסתי לנושא בפירוט בפרק העוסק בחצבת אבל אחזור בזריזות על עיקרי הדברים – ראשית הטענה הוכחה כשקרית. לפני כשנה הודה החוקר שפרסם את הטענה וקבוצת המחקר שלו (שהעלו את הטענה לראשונה) שהמחקר היה לקוי ושנכתב לאחר שהחוקר הראשי קיבל סכום כסף גדול מהורים לילדים חולי אוטיזם על-מנת להראות שהבעיה יכולה להיגרם מהחיסון. מחקרים רבים שנערכו עקב טענה זו על מיליוני ילדים במדינות שונות כשלו מלהראות את הקשר בין חיסון MMR לאוטיזם וכיום מקובל על כל העולם המדעי שאין קשר כזה. למרות זאת הטענה עולה במחזוריות כל כמה זמן עקב הרכיב הסנסציוני שלה וכותבים שונים מנסים להרוויח אחוזי קריאה ע"י פרסום הנושא מחדש כל פעם.

ל-MMR יש תופעות לוואי כאלו ואחרות (אודותן ניתן כאמור לקרוא בפרקים המתאימים) אך הן נדירות יחסית ולא הן שימנעו את החיסון כנגד מחלות אילו שפגיעתן עלולה להיות קשה ולהביא למוות .

 

חיסון כנגד הפטיטיס מסוג A – דלקת כבד נגיפית מסוג A היא דלקת המועברת ע"י מגע עם הפרשות של אדם חולה. בעבר היתה מחלה זו נפוצה מאוד בארץ והיא עדיין נפוצה בחלקים רבים של העולם. שנים רבות החיסון כנגד וירוס ההפטיטיס A היה זמני וכלל נוגדנים (חיסון סביל) כנגד הוירוס. לאחרונה פותח חיסון יעיל המגן למשך כל החיים והמכיל חלקיקי וירוס מומתים . בארץ ניתן החיסון החל מגיל שנה וחצי לכל ילד . בספרות מדווח על תופעות לוואי משמעותיות נדירות מאוד ורוב תופעות הלוואי הן מקומיות וכוללות אודם ונפיחות באיזור ההזרקה. תופעות נוספות הן כאבי בטן . סה"כ מדובר בחיסון בטוח מאוד.(עוד על הפטיטיס A בפרק המוקדש לו)

 

חיסון אבעבועות – כיום חיסון זה אינו ניתן כרוטינה לכל ילד ועל ההורים לחסן בעצמם את הילדים בקופ"ח. כל קופות-החולים בארץ מסבסדות חיסון זה. מאז משווק חיסון זה בארץ התפתחה חרושת של שמועות שגויות אודותיו חלקן באשמת הרופאים שכנראה לא צמיד מעבירים את כל הפרטים אודותיו כתוויתם. (ושוב הכול מפורט בפרק על אבעבועות רוח)

אז הנה האמת כולה. החיסון מבוסס על וירוס חי מוחלש שפותח ביפן. אומנם החיסון בשימוש המוני רק כ-25 שנים אבל מחקרים אוכלוסיות הן בעולם והן בארץ הצביעו על יעילותו בהפחתת שעורי התחלואה באוכלוסיית הילדים המחוסנים והן על יכולתו להקל על המעמסה הכלכלית האדירה שגורמת התחלואה במחלה זו.

בניגוד לדיעה נשמעת לעיתים קרובות כיום מוגדר החיסון כחיסון חד-פעמי לכל החיים. יתכן ובעתיד ידרשו המחוסנים לחיסון דחף – כפי שמקובל בחיסון טטנוס ובחיסונים אחרים אך כיום דרישה היא רק לחיסון אחד .

האם החיסון מגן לחלוטין מפני תחלואה- לא. הוא מגן מפני תחלואה קשה אך לא מפני תחלואה ואחוז מסויים (תלוי לאיזה מאמר מאמינים אך ככל הנראה סביב 20%) מהילדים המחוסנים יחלו באבעבועות , אך שוב בצורה קלה יותר מאשר היו חולים ללא החיסון .

יש לזכור שלאחר חיסון זה הילדים ממשיכים להיחשף לוירוס עקב המגע עם חבריהם החולים ומערכת החיסון שלהם מגיבה נגדו ולכן הטענות על כך שתחול ירידה חיסונית ותחלואה בגיל המבוגר הן כל הנראה שגויות,ההוכחה המדעית לכך תוכל להתקבל רק בעוד כמה עשרות שנים שבהן יהיה שימוש בחיסון .

אין ספק שככל ששיעור המתחסנים באוכלוסיה יעלה,יעילותו של החיסון תעלה אף היא כיוון שהוירוס "הטבעי" יהפוך לנדיר יותר ויותר וכך ירד גם הסיכוי לחלות בו. אבעבועות היא מחלה הקוטלת אחד מכל עשרת-אלפים ילדים. אין סיבה שמחלה זו לא תחלוף מהעולם אבל היא תעשה זאת רק ע"י חיסון . אני מקווה שבעתיד יוכנס החיסון כחלק משגרת החיסונים בארץ ועד אז המלצתי החמה היא לחסן .  

 

לסיכום : פעמים חוזרות הוכח שמדיניות החיסונים של היום מונעת מגיפות ותחלואה קשה . המתנגדים לחיסונים יכולים להתנגד בעיקר שכחלק גדול מהאוכלוסייה מחוסן ואנחנו חיים למראית עין בעולם בטוח ונטול מגיפות משתוללות . אני סמוך ובטוח שאם היו נותנים את האפשרות לחיסון בידי אדם ממוצע בשיקגו של 1870 הוא לא היה חושב פעמיים.

 

 

 

 

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים