רופא מחלה הורים

סויה


בעיות שונות > סויה

סויה :

עקב הודעת משרד הבריאות שפורסמה לאחרונה נמצאים הורים רבים בדילמה, האם כלכלה מבוססת סויה היא אכן מזיקה ומה ההבדל בינה לבין כלכלה המבוססת על חלב פרה. במאמר שלפניכם נסקור את הידוע כיום על הסויה ותחליפי חלב מבוססי סויה מהן הסכנות האפשריות והאם הן באמת קיימות ומהן ההמלצות במדינות שונות .
המאמר לא יעסוק בהשפעת חלבוני הסויה על מבוגרים שכן מדובר בתחום רחב הכולל השפעה על תחלואה לבבית ,הפחתת כולסטרול,מניעת בריחת סידן מעצמות,תחלואה בסרטן ועוד תחומים חשובים שאינם מענייננו כרגע (אך ניתן לקרוא אודותם בעברית בקישור הזה) .

הקדמה :

אין עוררין שהתזונה המושלמת לילדים יונקים הינה חלב אם. למרות זאת חלק ניכר מהילדים מפסיק לינוק כ-3 חודשים לאחר הלידה. ילדים אילו ניזונים מתחליפי חלב שונים חלקם מבוססים על חלבון ממקור חלב פרה וחלקם מבוססים על חלבון ממקור סויה. ההערכות טוענות שבעשור האחרון חלה עליה משמעותית הצריכה של תחליפי –חלב מבוססי סויה ובארה"ב עד כרבע מהילדים ויותר משתמשים במוצרים אילו.

היסטוריה:

מקורה של הסויה ככל הנראה במזרח אסיה ומשם היא מצאה את דרכה למערב. פולי הסויה נמצאים בשימוש כבר כ-4000 שנה וקיימים מאות זנים,מהם מיוצרים מוצרי הסויה השונים החל בטופו עבור בסויה וכלה בשמן ומזון לתינוקות.
בארצות המזרח תזונת תינוקות מבוססת סויה ידועה מזה שנים רבות.במערב השימוש בחלבוני סויה לתזונת תינוקות הוא "חדש" יחסית. התכשירים הראשונים הוכנו בארה"ב בשנת 1909. John Ruhrah היה הראשון לפרסם דיווח על תזונת תינוקות מבוססת סויה [1]. בשנות ה-20 של המאה שעברה החל השימוש בסויה בילדים עם פריחה עקב אלרגיה לחלב פרה והתכשיר המסחרי הראשון הופק בשנת 1929 [2].

מה מכילה הסויה :

תכולת החלבון בסויה גבוהה מאוד עד פי 2-3 יותר ביחס לתכולת החלבון בדגנים. חלבוני הסויה מתאימים מאוד לצריכה ע"י בני-אדם אך חסרים בהם שתי חומצות אמיניות חשובות (מתיונין וציסטאין) ולכן למזון ילדים על בסיס סויה יש להוסיף באופן מלאכותי שני רכיבים אילו למניעת חוסרים.
הסויה מכילה סוכרים שונים אך רובם אינם ניתנים לעיכול ע"י בני-אדם.חיידקים לעומת זאת יכולים לפרק חלק מסוכרים אילו ולכן לעיתים צריכת סויה עלולה להיות קשורה לעודף גזים. הפתרונות האפשריים לצורך מניעת תופעה זו הם חימום או הנבטה קצרה של פולי הסויה המביאה לפירוק הסוכרים הבעיתיים. הסויה מכילה בנוסך גם שומנים (טריגליצרידים) וחומצות שומן (רובן מהסוג הבלתי –רווי) .

באילו מזונות יש סויה :

כולנו,גם מי שאינו קונה מזונות מבוססי סויה בכוונה, חשופים לסויה דרך מזונות שונים הנמצאים בכל בית. חלבון הסויה משמש בתחליפי בשר, בנקנקיות, בתעשיות דברי המתיקה,בתעשיית הבשר והדגים המעובדים בלחמים "קלים" ובעוד מוצרי מזון נוספים. מסיבה זו קשה מאוד לדעת כמה חשיפה למוצרי סויה קיימת באדם הממוצע כיוון שאנו נחשפים לסויה גם שלא מדעת.
סקר של מכון רותם [10] שפורסם לאחרונה הראה שבארץ רוב האוכלוסיה אינה קונה מוצרי סויה (56 אחוז) חלק קטן קונה מדעת (20 אחוז) והשאר (24 אחוז) צורכים סויה בכמות קטנה. עוד על סויה כולל סקירה מקיפה [11].

האבולוציה של תחליפי החלב מבוססי הסויה :

התכשירים הראשונים היו מבוססים על קמח סויה שבו זמינות החלבון נמוכה יחסית, כמו –כן הכילו תכשירי הסויה הראשונים מספר "תוספים" נוספים הקיימים בפולי הסויה כגון סיבים, סוכרים ועוד שגרמו לצבע וטעם לא מקובלים וכן הביאו ליצירת גזים במעי ושלשולים. בהמשך לצורך שיפור תכשירי הסויה הוחל בפיתוח תכשירי סויה המבוססים על חלבון טהור שבו כמות החלבון הניתנות לעיכול גבוהות יותר ואין תוספות לא רצויות. תכשירים אילו הוכנסו לשימוש בשנות השישים של המאה שעברה והביאו למהפך זוטא בצריכת תרכובות הסויה. בהמשך משנות השבעים והלאה הוספו לתכשירי הסויה חומרים נחוצים שונים כגון ח. האמינו מתיונין, קרניטין,טאורין,אינוזיטול,יוד ועוד לפי הממצאים המחקריים שבדקו את התכולה האידאלית של חומרים שונים בתזונת תינוקות והביאו להתאמת התכשירים מבוססי הסויה לדרישות אילו.
בשנות השמונים הוקמה בארה"ב ועדה שהגדירה את הדרישות הנחוצות לצורך שיווק תחליפי חלב-אם לילדים [3-5]. תכשירי הסויה עומדים בדרישות אילו. התכשירים מכילים 67 קק"ל ל-100 סמק בדומה לחלב אם. בנוסף הם מועשרים בברזל מינרלים וויטמינים לפי דרישות ה-FDA (המנהל למזון ותרופות בארה"ב).
בעבר היו תהיות לגבי יכולתן של תרכובות סויה להעביר את ריכוז הסידן ומינרלים נוספים הדרושים לבניית עצם עקב חוסר יציבות של תמיסת הסויה וחומר בשם "פיטאט" (או חומצה פיטית ,phytate) -חומר זה שמקורו בסויה קושר אליו מינרלים שונים ומשנה בצורה בלתי צפויה את יכולת הספיגה של המינרלים השונים במערכת העיכול.
בתכשירי הסויה של היום ריכוז הפיטאט נמוך יחסית (סביב 1.5 אחוז) (ניתן להיפטר מהפיטאט ע"י שימשו באנזים המפרק אותו המכונה פיאטז) אך הוא עדיין שם ולכן תכולת הסידן והזרחן בתרכובות גבוהה יותר וכך מקבל התינוק היונק את הכמות הנדרשת לו . כיום אין הבדל בין תכשירי סויה ותכשירים מבוססי חלב –פרה ביכולתם לספק את המינרלים הדרושים לבניית עצם.
אותו פיטאט יודע לקשור אליו גם אבץ וברזל ולכן תרכובות הסויה מועשרות בברזל ואבץ בכמויות המאפשרות אספקה  תקינה של מינרלים אילו לתינוק .
לסיכום חלק זה ניתן להגיד שתכשירי הסויה המודרניים אינם נופלים ביכולתם להזין תינוקות מבחינה קלורית או מטבולית ולהביא להתפתחות תקינה ביחס לתכשירים מבוססי חלב פרה.
בעיות נוספות מגיעות מכיוון הרכיב החלבוני של הסויה. בסויה יש מספר חלבונים המעכבים את פעילותם של אנזימים שונים החשובים לפעילות מערכת העיכול (טריפסין וכימו-טריפסין) על מנת למנע מבעיות הנגרמות ע"י החלבונים הללו בזמן העיבוד התעשייתי יש לחמם את הסויה ולהרתיח אותה. ההרתחה מביאה להרס החלבונים המזיקים ומונעת תופעות לוואי בזמן צריכת הסויה.

מתי צריכים ומתי לא צריכים לפנות לשימוש בתכשירים מבוססי סויה :

ראשית יש להבין שלמרות יכולותיו של תכשירי הסויה המודרני עדיין ממליצות כל הרשויות להשתמש בתכשירי סויה רק במצבים בהם יש סיבה לעשות זאת ותחת המלצת רופא (כפי שיפורט מיד) ולא סתם,כי מסיבה כלשהיא ההורים החליטו להשתמש דווקא בתכשיר זה.
חוסר בלקטז :
ההבדל בין תכשירי סויה לתכשירים מבוססי חלב פרה נעוץ בשוני בין החלבונים משני המקורות וכן בהעדר מרכיב סוכרי בשם "לקטוז". לקטוז הינו דו-סוכר (כלומר מולקולת סוכר המורכבת משתי יחידות קטנות יותר של חד-סוכרים הנקראות גלוקוז וגלקטוז) המפורק במעי ע"י אנזים בשם "לקטז". בחלק קטן מאוד מהילדים יכולתו של המעי להפריש את אנזים הלקטז נעלמת מהר לאחר הלידה וילדים אילו סובלים מכאבי בטן ושלשולים עקב תופעה זו (המכונה אי-סבילות ללקטוז). בילדים אילו תכשירי סויה הם פתרון אפשרי (אך כיום יש גם תחליפים מבוססי חלב פרה נטולי לקטוז).
בנוסף,בילדים שעברו מחלת שלשולים מסיבית לעיתים קרובות נפגעת היכולת לפרק את סוכר הלקטוז . בילדים אילו מתן תחליף-חלב מבוסס חלב פרה עלול להביא לשלשול עקב חוסר היכולת לפרק לקטוז. במקרים אילו יכולות תרכובות מבוססות סויה הניתנות לתקופה קצרה עד להחלמת המעי לעזור במניעת "שלשול משני" [6].
אלרגיה לחלב פרה :
סיבה נוספת לשימוש בתכשירים מבוססי סויה הינה אלרגיה לחלב פרה. ילדים האלרגים לחלב פרה יכולים להשתמש בשני סוגי תחליפי חלב-אם : בתחליפי מבוססי סויה או בתחליפים המבוססים על חלב פרה שעבר פירוק מסיבי ליחידות בסיסיות יותר שאינן אמורות להביא לתופעות אלרגיות.תכשירי סויה עוזרים בילדים בהם יש נוגדנים מסוג IgE כנגד חלבון פרה. בשאר מקרי האלרגיה לתכשיר סויה אין יתרון משמעותי.
בשלב זה יש לציין שמבין הילדים הסובלים מאלרגיה לחלב פרה יש אחוז גבוהה הסובלים גם מאלרגיה לחלב סויה ומדובר לפי חלק מהחוקרים בעד 60% חפיפה בין התופעות. מסיבה זו יש לשקול היטב את השימוש בתכשיר סויה בילד הידוע כרגיש לחלב פרה. כמו כן אין להשתמש בתרכובות סויה בילדים בהם הוכח נזק למעי עקב רגישות לחלבון חלב פרה.
ילדים עם אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור) או אסטמה אינם מראים שיפור במעבר לתכשירי סויה וזוהי אינה סיבה לעבור לתכשיר מבוסס סויה.
רגישות לחלבון סויה הינה תופעה ידועה ומוכרת ,היא לרוב זמנית וחולפת ברוב המקרים עד גיל 5 למרות זאת היא מסוגלת לגרום לתופעות ולנזקים במערכת העיכול בדיוק כמו רגישות לחלב פרה. אחד המחקרים שהשווה רגישות לחלב פרה ולחלבון סויה בתינוקות יונקים הראה שרק חצי אחוז רגישים לחלבון סויה בעוד 1.8 אחוז רגישים לחלב פרה [7].
השימוש בחלבון סויה בחודשים הראשונים לחיים בילדים לצורך הפחתת הסיכון לרגישות לחלב פרה (למשל בילדים בהם לכל המשפחה אלרגיה לחלב פרה) אינו מוריד או משנה את הסיכוי לאלרגיה לחלב פרה בטווח הארוך ומכאן שאינו מומלץ [8].
כאבי בטן של הילוד :
כאבי בטן של הילוד הן אחת הסיבות היותר נפוצות (שלא בצדק) לשימוש בתכשירים מבוססי סויה. הורים רבים במהלך חיפוש פתרון לחוסר השקט של הצאצא מנסים לפנות לתכשירי סויה הן עקב חשש לאלרגיה לחלב (וזה כבר הבנו לרוב לא עוזר) או סתם כמפלט של חוסר ברירה. מספר מחקרים הראו שאין בתכשירי סויה כל יתרון להקל על בעיה זו [9].
תזונת פגים :
בעקרון ומבלי להיכנס לעובי הקורה, תזונה על בסיס סויה נופלת מתזונה על בסיס חלב פרה בכל הנוגע להזנת תינוקות שנולדו במשקל נמוך וטרם זמנם. ולכן לא מקובל ולא רצוי להשתמש בתכשירי סויה באוכלוסיית ילדים ייחודית זו.

סיבות נוספות לשימוש בתכשירי סויה הן מחלות מטבולית נדירות יחסית בהן אין לחשוף את התינוק לחלב פרה.

אז איפה הבעיה בתכשירי סויה ?

עכשיו מגיע הזבוב שבמרק. ולזבוב קוראים פיטואסטרוגנים. מדובר בקבוצה של חומרים המשמשים את צמחי הסויה במאבק הקיומי שלהם כנגד מזיקים שונים. קיימים למעשה 3 סוגים של חומרים תחת השם הכולל פיטואסטרוגנים. החומרים הם  איזופלאבונים isoflavone, ליגנאנים lignane וקומסטנים coumestan. מבין קבוצות אילו בפולי הסויה קיימים בעיקר איזופלאבינים. בשביל לסבר את האוזן יש מספר חומרים גם בקבוצה זו של איזופלאבינים. החומר המצוי בריכוז הגבוהה יותר מכונה genistin. יש לציין שרוטב סויה ושמן סויה אינם מכילים חומרים אילו.בחלב סויה הם נמצאים אך בריכוזים נמוכים יחסית לשאר מוצרי הסויה והריכוזים גבוהים מאוד בקמחי הסויה השונים.
הבעיה הגדולה בפיטואסטורגנים השונים היא שהם יודעים לפעול בדומה להורמון המין הנשי אסטרוגן. אגב חומרים רבים אחרים הם בעלי פעילות כזו כולל חלק מהפלסטיקים הנמצאים בסביבתנו . מכאן עלתה השאלה האם חשיפתם של ילדים לריכוזי פיטואסטרוגנים גבוהים כפי שיש בסויה עלולה לגרום לתופעות לוואי שונות.
כים יש מספר בעיות בנסיון לתת תשובה על שאלה זו. המחקרים שבוצעו עד היום היו קטנים מדי, ולא תמיד בשיטה המועדפת (כפולי סמיות עם בקרה כפולה). כמו כן מסתבר שלפעילות החיידקים במעיים שלנו יש חשיבות לגבי הפיכתם של הפיטואסטרוגנים בסויה לפעילים ולכן יש הבדל בין אוכלוסיית הילדים הצעירים מאוד ואילו המבוגרים יותר כיוון שיש הבדל באוכלוסיית החיידקים השוכנים במעיים של ילדים אילו ומכאן שאין דין צריכת סויה בגיל הצעיר זהה לצריכת מוצרי סויה בגיל מאוחר יותר.
אבל למרות כל המגבלות הללו מחקרים שבדקו את כמות הפיטואסטרוגנים בתינוקות שניזונו מתחליפי חלב מבוססי סויה מצאו רמות גבוהות עד פי 22.000 של חומרים אילו ביחס לילדים שהונקו מחלב אם. רמות אילו מאפשרות השפעה ביולוגית על תהליכים שונים המבוקרים בחלקם ע"י הורמון האסטרוגן אבל מעולם לא סופקה הוכחה בספרות שאכן יש קשר ישיר בין רמות הפיטואסטרוגן בבני-אדם ורמת הפעילות האסטרוגנית [13,12].
מצד שני מחקרים אחרים הראו שחלק מהפיטואסטרוגנים (מהסוג הפחות נפוץ) יכולים להיות בעלי פעולה הפוכה לפעילות האסטרוגן ובכך להוות מכשול לפעולתו [14]. בעיה נוספת היא שגם כיום עדיין אין בידי החוקרים תשובה חד-משמעית לגבי מנגנון הפעולה המדויק של הפיטואסטרוגנים ויתכן שהם פועלים בדרכים נוספות ולא רק כדמוי-הורמון האסטרוגן.

מבולבלים – לא רק אתם גם אני.אבל בואו נמשיך ונראה מה קיים בספרות העולמית הרפואית כיום ומה אפשר להסיק מזה.

באילו תהליכים מדובר ?

התבגרות מינית :

כמובן שהדמיון להורמוני מין מעלה מיד את השאלה האם החשיפה המוגברת למוצרים מבוססי סויה משנה במשהו את ההתבגרות המינית ומה ההבדל בנושא זה בין בנים ובנות. אחד הטעונים המרכזיים בנושא היה היו דיווחים מאוסטרליה על כבשים שרעו בשדות תלתן וכתוצאה סבלו מרמות גבוהות של פיטואסטרוגן מסוג אקוול (eqoul) (שכמעט ואינו נמצא בתחילפי החלב מבוססי הסויה) שגר להן לבעיות פוריות שונות.
בחולדות הראו מספר מחקרים שיש לפיטואסטרוגנים השונים השפעה על ההתבגרות המינית אבל חלק מהמחקרים לא הוכיח נקודה זו. וכאן יש להזכיר שקיימים הבדלים בין בני-אדם לחיות ולא תמיד ניתן להסיק ממודל אחד לשני ובטח שיש להזהר בהסקת מסקנות כשגם במודל החיה אין תמימות דעים משמעותית בין החוקרים.
מחקרים טובים בילדים לא בוצעו למעשה ורוב המחקרים בנושא חשיפה למוצרי סויה או לפיטואסטרוגנים בוצעו בנשים בתקופת הבלות (לאחר סיום הוסת) עקב הדיעה שלחומרים פיטואסטרוגנים השפעה מטיבה באוכלוסיה זו. ממעט המחקרים הקיימים בכל זאת בספרות  הרושם העולה הוא שלא נמצא הבדל משמעותי בין אוכלוסיות שנחשפו לסויה וכאלו שלא נחשפו [15-17].

התפתחות נוירולוגית התנהגותית :

חוקר בשם וויט הראה באוכלוסיה של מבוגרים מיפן שצריכה של טופו הביאה לירידה בתפקודים הקוגניטיביים שנים מאוחר יותר [18], כמובן שלא מדובר בילדים (סוף המחקר בדק את התפקודים בגיל 71-93 שנים . לעומתו מחקר של סטרום הראה שאין הבדל בין הישגיהם של ילדים שהוזנו בתחליפי-סויה לאילו של ילדים שהוזנו בחליפי חלב פרה [19].
ולסיכום אין שום הוכחה בספרות העולמית שהזנה בתחליפי סויה גורמת לאיזושהיא בעיה בתחום זה בילדים.

תפקוד מערכת החיסון :

השאלה בנושע להשפעת תזונה מבוססת סויה על מערכת החיסון עלתה עקב מחקרים שהראו ירידה בתפקוד בלוטת התימוס (האחראית על יצור תאי דם לבנים מסוג T ) בעכברים שנחשפו לרמות פיטואסטרוגנים הדומות לאילו שיש בתינוקות יונקים. גם אם נתעלם מבעיות רבות שהיו מובנות בשיטת הניסוי של מחקר זה,מספר מחקרים בדקו פקטורים שונים בנוגע לתחלואה ותפקוד מערכת החיסון בילדים שהוזנו בתחליפי-סויה ובכל המקרים נמצא שאין שום בעיה ומערכת החיסון תפקדה בצורה דומה ללא קשר למהות התזונה-סויה או חלב פרה
[20,21]

תפקוד בלוטת התריס :

הטענות לגבי הקשר בין הפרעה לתפקוד בלוטת התריס ותזונה מבוססת סויה מקורן בתכשירי הסויה של אמצע המאה שעברה. ואכן תכולת היוד בסויה הינה נמוכה ויש עיכוב של פעילות בלוטת התריס בנוכחות מרכיבי הסויה וחוסר ביוד. בעיה זו תוקנה בתרכובות הסויה המודרניות אליהן מוסף יוד בכמות המונעת את חוסר תפקוד בלוטת התריס. בילדים הסובלים מבעיה מולדת בתפקוד בלוטת התריס יש צורך לעיתים במנות מעט גבוהות יותר של הורמוני תריס לאיזון ולעיתים חולף יותר זמן עד הגעה לאיזון התפקודים.
בילדים שבלוטת התריס שלהם מתפקדת כרגיל,גם אם יש עיכוב מסוים של תהליכי היצור בבלוטת התריס,הבלוטה מפצה על בעיה זו מיד ולא נגרם שום נזק.
טענות נוספות הועלו לגבי הקשר בין תזונת סויה ודלקת (תירואידיטיס) של בלוטת התריס. הוכחה משמעותית בספרות עדיין לא קיימת אך מחקר אחד הראה שכשליש מהסובלים מבעיה זו נחשפו לסויה בעברם. משמעות ממצא זה עדיין לא ברורה.
לסיכום אין קשר ברור בין תת-פעילות של בלוטת התריס ותזונת סויה בתכשירים המודרנים בילדים בריאים. בילדים בהם ידוע על תפקוד לקוי של בלוטת התריס יש צורך במעקב קפדני במידה והתזונה הינה מבוססת סויה (וכמובן שבמידה ואין סיבה רפואית לתחליפי-חלב מבוססי סויה יש להמנע מהם).

גדילה :

כיוון שאסטרוגן הינו הורמון המשפיע גם על גדילה הועלתה השאלה האם חשיפה לסויה משנה את תבנית הגדילה בילדים.  על מנת שלא להלאות את הקוראים בשורה התחתונה אין שום הבדל בגדילת הילדים על סויה או תחליף חלב-פרה עד כמה שידוע היום [22,23].

מינרליזציה של עצם (גדילה ) :

אומנם מספר מחקרים בחיות הראו שקיים הבדל קטן בכמות הסידן המושקעת בעצמות אך בילדים שניזונו מתזונה מבוססת סויה נקודה זו מעולם לא הוכחה ומקובל להניח שאין בעיה ביצירת עצם וגדילה בילדים המוזנים מסויה [26,27].

ולסיכום החלק הזה : אין ממש הוכחות שתזונה מבוססת סויה עושה משהו רע למעט ההקשר האפשרי לבעיה בתפקוד בלוטת התריס [24,25]


מה קורה במדינות אחרות :

המלצות ה-AAP משנת 1998 קובועת שמדובר בתכשיר בטוח המותר לשימוש אך מומלץ רק במקרים שיש בו צורך ולא בצורה כללית עבור האוכלוסייה [28]

באנגליה נידון הנושא מספר פעמים עקב הבעייתיות הרבה שעומדת בבסיסו .הועדה האחורנה שסקרה את הנושא קבעה שכרגע חסר חומר מחקרי שיוכל להאיר את עיננו לגבי סוגיות שונות העולות מנושא תחליפי הסויה .הועדה המשיכה וקבעה שלמרות שהמזון המועדף עבור תינוקות הינו כזה המבוסס על חלב פרה על תינוקות שהונחו ע"י הרופא המטפל להשתמש בתזונת סויה לעשות כן [29].

בארצות נוספות כגון קנדה,אוסטרליה ועוד ההמלצות הן בקו דומה של חוסר מידע מספק ושימוש רק במצבים נחוצים ובחלק מהמקומות התכשירים ניתנים רק תחת מרשם רופא.

ההמלצות הנוכחיות של משרד הבריאות בארץ :

כרגע עדיין לא פורסמו רשמית ברשת האינטרנט. ממידע ראשוני ההמלצות אינן שונות בצורה משמעותית מאילו הנהוגות בארה"ב או בריטניה. התמ"ל המועדף לתינוקות הינו כזה המבוסס על חלב פרה.מומלץ להשתמש בתכשירי סויה רק במי שהוגדר כזקוק להן. יש צורך לידע את הציבור אודות האפשרות התיאורטית לנזקים בשימוש בתכשירי סויה ,אך קנית התכשיר תישאר חופשית וללא צורך במרשם רופא. יש צורך בניטור תפקודי תריס בתינוקות בהם ידוע על בעיה בתפקוד בלוטת התריס והמוזנים בתחליף מבוסס סויה. וכרגיל יש צורך בהמשך המחקר בתחום.

לסיכום:

לדעתי (האישית ומדובר בדעתי האישית בלבד) על סמך הנתונים הקיימים היום בספרות והמלצות הגופים הרפואיים המוסדיים ברחבי העולם, מעולם לא הוכח שיש נזק משמעותי הנגרם עקב החשיפה לתכשירי סויה מודרניים. המחקר בתחום אינו מקיף מספיק ויתכן ובעתיד יהיה בידינו מידע שיוכיח נזקים מתזונה זו אבל כיום התכשירים נראים בטוחים למדי. למרות זאת – וכיוון שיש הגיון בחשש שהועלה לגבי חשיפה למוצרים מבוססי סויה בגיל הצעיר , מי שאינו זקוק להם שלא ישתמש בהם סתם. ומי שאכן נמצא באוכלוסיה הקטנה שזקוקה להם – ישתמש וכרגע ללא חשש.

כאן אולי המקום לציין שבמזרח אסיה מתרחש כבר שנים ארוכות "ניסוי המוני" בצריכת סויה. מדובר כמובן באוכלוסיות שבאיזור גיאוגרפי זה צורכות מזה מאות שנים כמויות גדולות יחסית של סויה,הן טרם הכניסה להריון הן במהלכו והן בזמן ההנקה ומאוחר יותר כחלק מתזונת הילדים. למיטב ידיעתי אין באוכלוסיה זו חריגות לגבי המדדים השונים שפורטו כאן ולא נראה שאוכלוסיה זו סובלת מבעיות בריאות חריגות.

ועכשיו כשהכול ידוע יכול כל אחד להסיק את מסקנותיו הוא .

 ביבליוגרפיה :

1) Ruhrah, J. (1909) The soy bean in infant feeding: Preliminary report. Arch. Pediatr. 26:496-501.
2) Hill, L. W. & Stuart, H. C. (1929) A soy bean food preparation for feeding infants with milk idiosyncrasy. J. Am. Med. Assoc. 93:985-987
3) American Academy of Pediatrics, Committee on Nutrition Soy-protein formulas: recommendations for use in infant feeding. Pediatrics. 1983; 72:359-363
4) American Academy of Pediatrics Committee on Nutrition (1998) Soy protein-based formulas: Recommendations for use in infant feeding. Pediatrics 101:148-153
5) American Academy of Pediatrics Committee on Nutrition (1988) Clinical Testing of Infant Formulas With Respect to Nutritional Suitability for Term Infants 1988 American Academy of Pediatrics Elk Grove Village, IL.
6) Brown KH Dietary management of acute diarrheal disease: contemporary scientific issues. J Nutr. 1994; 124(suppl 8):1455S-1460S
7) Halpern SR, Sellars WA, Johnson RB, Anderson RB, Saperstein S, Reisch JS Development of childhood allergy in infants fed breast, soy, or cow milk. Allergy Clin Immunol. 1973; 51:139-151
8) May CD, Fomon SJ, Remigio L Immunologic consequences of feeding infants with cow milk and soy products. Acta Paediatr Scand. 1982; 71:43-51
9) Thomas DW, McGilligan K, Eisenberg LD, Lieberman HM, Rissman EM Infantile colic and type of milk feeding. Am J Dis Child. 1987; 141:451-453
10) http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2679517,00.html
11)  www1.snunit.k12.il/heb_journals/mada/281012.html
12) Setchell KD, Zimmer-Nechemias L, Cai J, Heubi JE. Exposure of infants to phyto-oestrogens from soy-based infant formula. Lancet. 1997 Jul 5; 350 (9070):23-7.
13)  Klein, K. O. (1998) Isoflavones, soy-based infant formulas, and relevance to endocrine function. Nutr. Rev. 56:193-204
14)  Stefan O. Mueller, Stephanie Simon, Kun Chae, Manfred Metzler, and Kenneth S. Korach Phytoestrogens and Their Human Metabolites Show Distinct Agonistic and Antagonistic Properties on Estrogen Receptor  (ER ) and ERß in Human Cells ToxSci Advance Access published on April 14, 2004
15) miniello VL et. Al.Soy-based formulas and phyto-oestrogens: a safety profile. Acta Paediatr Suppl. 2003 Sep;91(441):93-100.
16)  Russell J. Merritt and Belinda H. Jenks Safety of Soy-Based Infant Formulas Containing Isoflavones: The Clinical Evidence J. Nutr. 2004 134: 1220S-1224S
17) Strom BL. Schinnar R, Ziegler EE, Barnhart KT, Sammel MD, Macones GA,   Stallings VA, Drulis JM, Nelson SE. Exposure to soy-based formula in infancy and endocrinological and reproductive outcomes in young adulthood. JAMA  2001;286:807-14
18)  White, L. R., Petrovitch, H., Ross, G. W., Masaki, K. & Hardman, J. (2000) Brain aging and midlife tofu consumption. J. Am. Coll. Nutr. 19:242-255
19) Strom, B. L., Schinnar, R., Ziegler, E. E., Barnhart, K. T., Sammel, M. D., Macones, G. A., Stallings, V. A., Drulis, J. M. & Nelson, S. E., et al (2001) Exposure to soy-based formula in infancy and endocrinological and reproductive outcomes in young adulthood. J. Am. Med. Assoc. 286:807-814.
20)  Cordle, C. T., Winship, T. R., Schaller, J. P., Thomas, D. J., Buck, R. H., Ostrom, K. M., Jacobs, J. R., Blatter, M. M. & Cho, S., et al (2002) Immune status of infants fed soy-based formulas with or without added nucleotides for 1 year: part 2: immune cell populations. J. Pediatr. Gastroenterol. Nutr. 34:145-153
21)  Ostrom, K. M., Cordle, C. T., Schaller, J. P., Winship, T. R., Thomas, D. J., Jacobs, J. R., Blatter, M. M., Cho, S. & Gooch, W. M., III, et al (2002) Immune status of infants fed soy-based formulas with or without added nucleotides for 1 year: part 1: vaccine responses, and morbidity. J. Pediatr. Gastroenterol. Nutr. 34:137-144
22)  Fomon, S. J. & Ziegler, E. E. (1992) Isolated soy protein in infant feeding. Steinke, F. H. Waggle, D. H. Volgarev, M. N. eds. New Protein Foods in Human Health: Nutrition, Prevention, and Therapy 1992 CRC Press Boca Raton, FL.
23)  Lasekan, J. B., Ostrom, K. M., Jacobs, J. R., Blatter, M. M., Ndife, L. I. & Gooch, W. M. (1999) Growth of newborn, term infants fed soy formulas for one year. Clin. Pediatr. 38:563-571
24) Thomas M. Badger, Martin J. J. Ronis, Reza Hakkak, J. Craig Rowlands, and Soheila Korourian The Health Consequences of Early Soy Consumption
25) Merritt RJ, Jenks BH.Safety of soy-based infant formulas containing isoflavones: the clinical evidence. J Nutr. 2004 May;134(5):1220S-1224S
26)  Giampietro PG, Bruno G, Furcolo G, Casati A, Brunetti E, Spadoni GL, Galli E. Soy protein formulas in children: no hormonal effects in long-term feeding.
J Pediatr Endocrinol Metab. 2004 Feb;17(2):191-6.
27)  Mimouni F, Campaigne B, Neylan M, Tsang RC Bone mineralization in the first year of life in infants fed human milk, cow-milk formula or soy-based formula. J Pediatr. 1993; 122:348-354
28) American Academy of Pediatrics. Committee on Nutrition. Soy protein-based formulas: recommendations for use in infant feeding.
Pediatrics. 1998 Jan;101(1 Pt 1):148-53.
29) Working Group on Phytoestrogens and Health (2003) International policy on soy-based infant formula. Phytoestrogens and Health. Committee on Toxicity of Chemicals in Food, Consumer Products and the Environment 2003:357-360 Crown Copyright London, UK

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
חזרה
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים