ירחוני רופאים

קוואסאקי מולקולרי



קוואסאקי מולקולרי :

 

מחלת קוואסקי היא אחת הנעלמים הגדולים של רפואת ילדים. למרות שנות מחקר ארוכות ולמרות יכולת הטיפול המשופרת של השנים האחרונות מאז כניסת ה-IVIG , הגורם האתיולוגי למצב ואסקוליטי זה והבסיס לתהליכים החיסוניים הגנטיים או שמא הזיהומיים המביאים ליצירת מפרצות בכלי הדם הלבבים עדיין לא ברורים. מחקרים רבים העוסקים בציטוקינים ובכמוקינים המשתתפים בתהליך התפרסמו בעבר וכעת לאור ההתקדמויות הגדולות שנעשו בשטח המולקולרי-גנטי וההבנה הגדלה והולכת לגבי וריאציות גנטיות הנגזרת מפרויקט הגנום האנושי נראה שיותר מחקר מולקולרי נעשה עבור מחלת הקוואסקי.

שני מחקרים שהתפרסמו לאחרונה ניסו לזהות וריאציות גנטיות הקשורות להתפתחות מפרצות בחולים קוואסאקי. כזכור ללא טיפול מתפתחות מפרצות ב-20-25 אחוז מהחולים ותחת טיפול בנוגדנים ואספירין האחוז יורד דרמטית לכ-3 אחוז. ונשאלת השאלה מי החולים הנתונים מראש לסכנה של התפתחות מפרצות ומי מהם לא יגיבו היטב לטיפול.

במאמר מאת פוקויאמה וחב" שפורסם ב- Pediatric Research 56:597-601 2004ניסו החוקרים לבדוק את הקשר בין תחלואה לבבית והגנטיקה של מערכת הרנין-אנגיוטנסין (RAS) .

אללים שונים של ACE ושל הקולטן שלו קשורים לתחלואה קרדיאלית בגיל המבוגר ולכן בדקו החוקרים את בעבר בקבוצות קטנות את פעילות ה-RAS .הפעם נבדקה קבוצה גדולה של חולים הן בזמן המחלה והן בזמן ההחלמה שבו למעשה מתרחשים השינויים המביאים להתפתחות מפרצות ובהמשך להיצרות כלי דם.

281 בנים ובנות יפנים עם מחלקת קווסקי נבדקו . מהם כולם טופלו באספירין ו276 בנוגדנים. החוקרים השוו בעזרת PCR נתונים עבור המצאותם של הוריאנטים הגנטיים של   ACE I/D והקולטן AT1R 1166A/C בשתי קבוצות חולים – כאלו שעברו את המחלה ללא בעיה קרדיאלית (246 ילדים) וכאלו שבהם התגלתה היצרות מסיבית של אחד מעורקי הלב (35 ילדים). כמו כן נבדקה רמת פעילותו של ה-ACE במהלך השלבים השונים של המחלה.

תוצאות : בין הקבוצות השונות של החולים לא נמצא שום הבדל בעל מובהקות סטטיסטית בשכיחותם של האללים והגנים השונים שנבדקו למעט נטיה לאחוז גבוה יותר של אללים D+C של ACE ו-AT1R בהתאמה בחולים עם היצרויות קשות של אחד מעורקי הלב. פעילות ACE בחולים הראתה פעילות יתר מובהקת סטטיסטית של   ACE בשלב ההחלמה ממחלת קוואסאקי כפי שניתן לראות בתרשים המצורף.

 

 

המחקר הראה למעשה שיש פעילות יתר של ACE בזמן ההחלמה שלאחר המחלה שהוא הזמן בו נוצרות הפתולוגיות בעורקי הלב . בילדים שלהם היו האללים C ו-D גם יחד היתה הנטיה לפתולוגיה לבבית גדולה פי 2.7 ביחס למי שלא נשא אללים אילו.

הערות : המחקר לא הראה למעשה קשר ישיר בין פעילות ACE  וקיום האללים השונים כיוון שלא נדגמו ישירות החולים שבהם זוהתה בעיה קרדאלית. כמו כן גודל המדגם של הילדים עם בעית העורקים היה קטן. למרות זאת הכיוון מענין מאוד – האם יכולים חוסמי ACE או חוסמי רצפטור ל-AgII לשנות את מהלך המחלה או ההחלמה במחלת קאוואסקי ? האם בעתיד יבדק כל חולה לנוכחות אללים או פולימורפיזם גנטי כזה או אחר ולפי התשובות יוחלט על הצורך בטיפול כזה או אחר ? נחכה ונראה.

 

מחקר נוסף (Pediatric Research 56:591-596 (2004)) המגיע דוקא מהונג-קונג (למי שלא זוכר כרגע – מדובר על סין) בדק את נושא הקוואסקי מזוית אחרת . שוואנג וחבריו בדקו וריציות גנטיות הגורמות לשינויים בקשיחות העורקים במצבי מחלה שונים.

נמצא שמוטציות גנטיות בגן לחלבון בשם MBL (manose binding lectin) קשורות לקשיחות יתר של עורקים הן במחלת קווסקי והן בחולים עם אתרוסקלרוזיס.

החוקרים בדקו במדגם של 71 חולי קווסקי את קשיחות העורק הברכיורדיאליס בעזרת מדידת מהירות הולכת הגל על פניו וכן בדקו רמת הכולסטרול את רמת חלבוני ה-MBL ואת הגנטיקה של ה-MBL.

לא נעייף את הקוראים בפרטי המחקר שלא הראה שינויים דרמטיים בין הקבוצות השונות למרות הוכחה בעלת מובהקות סטטיסטית לקשיחות יתר של העורקים בילדים בעלי אנויריזמות .

החלק המענין יותר הוא הרעיון (שלצערי לא עלה לדיון במאמר) שנוגדנים שונים בתמהיל ה-IVIG מכוונים כנגד מולקולות מסוג זה והם אילו הנותנים בין השאר את ההשפעה המגינה של הטיפול. אם אכן תוכח אי פעם פעולותו של נוגדן או נוגדנים ספציפים כאלו ניתן יהיה לייצר דוקא אותם ואולי לשפר את יעלות הטיפול ולהוזילו.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
banner

לדף הבית
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים