ירחוני רופאים

תבחין Latex על נוזל CSF


Pediatric Infectious Disease Journal

תבחין Latex על נוזל CSF

 

CEREBROSPINAL LATEX AGGLUTINATION FAILS TO CONTRIBUTE TO THE MICROBIOLOGIC DIAGNOSIS OF PRETREATED CHILDREN WITH MENINGITIS.
Pediatric Infectious Disease Journal. 23(8):786-788, August 2004.
Nigrovic, Lise E. MD *; Kuppermann, Nathan MD, MPH [S]; McAdam, Alexander J. MD, PhD ++; Malley, Richard MD +

 

במחקר רטרוספקטיבי זה שבדק את יעילותו של תבחין לטקס לזיהוי מנינגיטיס חיידקי לאחר שהוחל בטיפול תרופתי, נסקרו 176 ילדים שהגיעו למרכז רפואי שלישוני אחד במשך 10 שנים. כל הילדים טופלו באנטיביוטיקה טרם בצוע הניקור המותני עקב מצבם בזמן ההגעה ובכולם היו תרביות הניקור המותני שנעשה מאורח יותר שליליות. 

תוצאות : אף לא תבחין לטקס אחד הראה על המצאות חיידקים בנוזל ה-CSF. כלומר בצוע תבחין לטקס לא הוסיף דבר למידע שהתקבל מהתרביות .

מסקנות :  ביצוע תבחין לטקס לפי תוצאות מחקר זה אינו מוסיף כל מידע לגבי צורת הטיפול בילדים שקלינית נראו חולים במנינגיטיס בקטריאלי .

הערה : תבחיני לטקס מעולם לא היו תבחינים בעלי סגוליות או רגישות גבוהים אך מחקרים בעבר הראו על תוצאות לא רעות בזיהוי מנינגיטיס שטופל קודם לכן תרופתית. כיום בעידן ה-PCR יתכן שתבחין הלטקס הופך להיות מעט אנאכרוניסטי.  בילד שהגיע במצב קשה עם רושם למחלה חיידקית יוחל הטיפול מיידית או לאחר ניקור מותני , גם תבחין לטקס מאוחר שלילי לא ישנה את הגישה מבוססת הקליניקה . במי שהגיע "מטופל חלקית" הרי יש זמן לבצע ניקור מותני ועליו לבצע PCR בהמשך. מעניין לשמוע מהקוראים (זה אתם...) האם משהו זוכר תבחין לטקס שעשה את ההבדל בטיפול במנינגיטיס ב-10 השנים האחרונות ?

נקודה נוספת תמוהה מעט היא העובדה שמתוך 176 הילדים הנ"ל לא נמצאה אף תרבית חיובית. מספר מחקרים בעבר ניסה לבדוק תוך כמה זמן מרגע מתן האנטיביוטיקה הופך ה-CSF להיות "סטרילי". כלומר לא מראה צמיחה (חיידקים עדיין יכולים להיות שם ). התוצאות במחקרים שונות אך אם נלך לפי בית שמאי ונאמין למספרים "הרעים יותר" הרי במנינגיטיס על רקע מנינגוקוקוס תוארו מקרים בהם כבר 15 דקות לאחר מתן האנטיביוטיקה הפך ה-CSF לסטרילי עבור תרביות. עבור פניאומוקוק מדובר על 3-4 שעות ועבור GBS הזמן ארוך יותר כ6-8 שעות.

חשוב לציין בנוסף שיש מחקרים (אחד אפילו מבי"ח רמב"ם) – שהראו שתכונותיו הפנוטיפית של נוזל ה-CSF אינן משתנות גם לאחר טיפול תרופתי וניתן היה להתרשם ממדדים בקטריאלים כגון גלוקוז נמוך וכו גם שעות ארוכות לאחר תחילת הטיפול האנטיביוטי.

לסיכום: גם אם הממצאים במאמר זה מעט "קיצוניים" הוא מעלה את השאלה החשובה של מקומו של תבחין הלטקס במאה ה-21. מעניין לבדוק מה המצב בארץ והאם יש כדאיות כלכלית בבצוע התבחין לפי הנתונים בביה"ח השונים.

ואם יש עוד שאלות , או אתם רוצים להתיעץ.. אתם מוזמנים להכנס לפורומים
banner

לדף הבית
רופא ילדים |  מפת האתר |  רפואת ילדים |  מי אנחנו |  מחלות ילדים |  פורום ילדים